23 ימים למלחמה, ישראל פתחה בשלב התמרון הקרקעי - כשבמקביל נמשך המשא ומתן לשחרור 230 החטופים. האלוף במיל' גיורא איילנד, לשעבר ראש המל"ל, קרא הבוקר להעצים את התקיפות ואת הלחץ על החמאס.

"הייתי שמח אם המנהיגים מהשורה הראשונה בעולם שהיו פה, כמו נשיא צרפת, ראש ממשלת אנגליה וראש ממשלת גרמניה, היו מציעים בקולם: '12 שעות של הפסקת אש הומניטרית אמיתית, שבמהלכה הצלב האדום יבקר את החטופים הישראלים ואנחנו, הקהילה הבינלאומית, נפעל על מנת לפנות את בית החולים שיפאא' מכל תושביו, שכן במוקדם או במאוחר ישראל תתקוף אותו'. אגב, היא תתקוף אותו באופן תקין. לפי אמנת ז'נבה, אם האויב מתחבא בתוך אוכלוסייה אזרחית או בתוך מתקן, המתקן הזה הוא מטרה לגיטימית".

"אי אפשר שרק אנחנו נגיד את זה. אלוהים יודע מי מנהל את המערכה המדינית הזאת, שבלעדיה לא יהיה לנו מרחב תמרון. אני לא מוטרד ממרחב התמרון של כוחות צה"ל באוגדה, אלא מהעובדה שמדינת ישראל לא מנהלת שום דבר".

מה באשר לסוגיית החטופים?
"אי אפשר יהיה להסתפק בהחזרת חלק מהם. זה יצור בציבור הישראלי פצע שלא כדאי להתקרב אליו. זה הכל תמורת כולם, גם אם המשמעות תהיה הפסקת אש לכמה ימים, שמאוד תעזור לחמאס. אז במקום שננצח אותו תוך כמה שבועות, ננצח אותו תוך כמה שנים. זה מוצדק. הלחץ שאנחנו מפעילים צריך להיות הרבה יותר חזק. זה שאנחנו נשברים מול הסיוע ההומניטרי לעזה, זו טעות קשה. אתה לא מנהל מערכה מול מדינה אחרת ותוך כדי נותן לה אורך נשימה".

ראש הממשלה מתייחס למערכה הזאת כאל מלחמת העצמאות השנייה, מלחמת קיום. האם החמאס הוא סכנה קיומית למדינת ישראל?
"חמאס לא איום קיומי במובן הצבאי של העניין, הוא לא יכבוש מחר את תל אביב. אבל, אם את המלחמה הזאת נגמור בתבוסה, יהיו לזה משמעויות מרחיקות לכת. היכולת להחזיר את תושבי העוטף לבתיהם, הם לא יחזרו אם החמאס ימשיך להתקיים שם. תושבי הצפון יגיבו באופן די דומה. יהיה פה גל עזיבות של ישראל, חוסר השקעה בישראל ודמורליזציה ציבורית. יש פה חשיבות הרבה יותר גדולה מאשר האיום הצבאי הקונקרטי של חמאס".

איך ישראל תשיג את הניצחון הזה?
"ישראל צריכה להחליט מה יותר חשוב לה: למצוא חן בעיני העולם על ידי התנהלות הומניטרית ונחמדה, או להלך אימים על אויביה הפוטנציאליים במזרח התיכון, בראש ובראשונה חיזבאללה ויתר השליחים האיראניים. אלה לא מתרשמים משום ג'סטה טובה, אלא רק אם עזה תיהרס לחלוטין: כאוס נוראי, משבר הומניטרי קשה, זעקות לשמיים. זה מסוג הדברים שלצערי במזרח התיכון האויבים שלנו מתרשמים ממנו. רק אם הם יבינו שזה עתידה של ביירות, נוכל לנסות להבטיח את גבולנו הצפוני. במובן הזה, זה איום שיש לו מרכיב קיומי".

התלות שלנו בארצות הברית גדולה ומכאן הכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועה.
"ארצות הברית נמצאת בשני לחצים ואנחנו צריכים לשכנע אותם שהשני חשוב יותר. האחד, היא בלחץ מגורמים ליברליים בארצות הברית, ממדינות ערב ומהעולם הערבי, שרואה את התמונות בעזה ואומר: 'די, צריך להפסיק את זה, זה סבל נוראי'. זה לחץ טבעי ואמיתי על נשיא ארצות הברית. אבל, הנשיא צריך להבין שאם הוא רוצה לייצר הרתעה אמיתית מול איראן ומול השלוחים שלה, אם הוא רוצה שיפסיקו המתקפות על האמריקאים בעיראק ובתימן, ישראל חייבת להשיג ניצחון מוחץ, לא רק בשבילה אלא בתור סימן לכל יתר האויבים הפוטנציאליים במזרח התיכון. זה דיאלוג עמוק יותר מאשר מסיבות עיתונאים מתוקשרות, לחיצות ידיים, חיבוקים ודברי ניחומים, שאני לא מזלזל בכל אלה. זה דיון עמוק שאני לא יודע מי מנהל אותו כרגע, פה ובוושינגטון".

איך אתה רואה את שלב הלחימה הנוכחי ברמה האסטרטגית?
"אסטרגיה היא מעבר לפעולה הקרקעית או לפעולה צבאית בכלל. ישראל לא מקיימת שום מערכה מדינית. מתבלבלים אצלנו אין הסברה למהלך מדיני. הסברה זה לספר לכולם כמה אנחנו טובים וכמה האויבים רעים. השפעתה מזערית. מהלך מדיני זה לגרום למישהו שלישי שיעשה משהו באופן מעשי, פרו-אקטיבי, באופן כזה שישרת אותך. זה לא קורה. דובר צה"ל האדם היחיד בשלושת השבועות האחרונים שקרא כמעט בצורה נואשת לתושבי צפון הרצועה לנוע דרומה. כל עוד זה נאמר על ידי דובר צה"ל, אין לזה שום השפעה. היו בארץ כל כך הרבה נשיאים וראשי ממשלות, ישראל בקשר עם כל כך הרבה ארגונים בינלאומיים, למה שמזכ"ל האו"ם, נשיא הצלב האדום או ראש ארגון הבריאות העולמי, לא יגידו: 'תראו, הולך להיות פה מהלך מאוד קשה בצפון הרצועה. אנחנו, העולם, שדאגנו לפנות פליטים מסוריה לצפון ירדן ושני מיליון אוקראינים לפולין ולמקומות אחרים, קוראים לכם לצאת משם'? זה לא קורה".

עד כמה ישראל תוכל להמשיך מבלי שהעולם יעצור אותה?
"כדאי להסביר לציבור בישראל את המושג פרופורציונלי. פרופורציונלי לא אומר שאם הרגו לי 100, מותר לי להרוג 101. שאם זרקו עליי פצצה אחת, מותר לי לזרוק 1,000 פצצות. אין קשר. צריך להשוות בין חשיבות המשימה לבין כמה נזק לאזרחים יכול להיות. מדובר פה על מלחמה שהיא לא פחות מקיומית מבחינתנו. תבוסה שלנו לחמאס היא סוף מדינת ישראל. אם מדובר על משימה כל כך חיונית, כמו במלחמת העולם השנייה נגד גרמניה הנאצית או נגד יפן, אז כמעט כל נזק אגבי הוא פרופורציונלי לעניין. גורם זר צריך להסביר ולדבר את זה, לא רק מדינת ישראל. אנחנו מתבשמים מזה שבאים לנחם אותנו, אבל זה חסר משמעות. את היהודים מותר להרוג ואחרי זה באים לנחם אותם. לא מתנהלת פה שום מערכה מדינית אמיתית. לא ראיתי גורם אחד בעולם שאומר את מה שצריך לומר על מנת לסייע לנו בעניין הזה".