איתי בן שלמה ובנו, תושבי מטולה שפונו מביתם בתחילת המלחמה, בסך הכל רצו לפנות ציוד חשוב מהבית שלהם שספג כמה ימים קודם לכן פגיעה ישירה ונהרס. בשעת לילה מאוחרת הגיעו אל הבית כשהם מלווים בחברי כיתת הכוננות, אלא שחיזבאללה זיהה אותם וירה עליהם טיל נ"ט. שניים נפצעו קל.

"במוצאי שבת הודיעו לנו על פגיעה בבית. חלק גדול מהבית נשרף, עלה באש. יש חלקים ששרדו", תיאר בן שלמה הבוקר, "התכוונו להגיע לבית ולהוציא דברים שחשובים לנו. היינו בדרך להר צפייה, לחלק שאמור להיות פחות חשוף לחיזבאללה. היינו מתחת למצפה דדו כשפתאום שמענו בום מאוד חזק, הדף חזק. שמענו צעקות. הבנו שהחבר'ה מכיתת הכוננות שהיו לפנינו פצועים".

"מיד נשכבנו בצד התעלה מהחשש שיירו עלינו טילים נוספים. המשכנו לשמוע את הצעקות. הבן שלי רץ לעבר הפצועים שהיו יותר קדימה. בינתיים דוד אזולאי, ראש המועצה, הגיע עם טרקטורון. הבן שלי תפקד בקור רוח ועזר לאזולאי להרים את הפצוע שהיה במצב קצת פחות טוב לטרקטורון. אחר כך הגיע עוד מישהו וחילצו את שני הפצועים. הצלחנו איכשהו, עם האוטו שנפגע אבל לא מאוד, לחזור חזרה לחמ"ל במועצה".

אתה נוסע לבית שלך ומוצא את עצמך פתאום בתעלה, תחת אש.
"באוקטובר יצאנו מהבית עם טרולי, לא הבנו את גודל האירוע. לא הבנו שנצטרך להיות מחוץ לבית הרבה זמן. כמה פעמים עלינו להביא ציוד. כל פעם עלינו בלילה. התחושה זה שאתה גנב שרוצה לפרוץ לאנשהו. זו תחושה מאוד קשה. אתה צריך להיזכר שזה הבית שלך בכלל. זה מצב מאוד משונה והזוי".

איך מחבלי חיזבאללה זיהו אתכם?
"הם כנראה זיהו איזשהו אור שהיה. נסענו אומנם עם אורות חנייה, אבל כנראה שהם זיהו אותנו".

מה עושים עכשיו? תחזור לקחת את החפצים?
"בשלב הזה לא נסתכן עוד פעם. אנחנו כבר 26 שנה תושבי מטולה, נחזור בתנאי שיווצרו התנאים שמתאימים לצורך העניין הזה".

בלי לחימה, עם הסכם כמו 1701, תסכימו לחזור?
"מצד אחד לא מחליטים כרגע מה לעשות, יש חידלון, מצד שני אם נכנסים ללחימה זה אומר מחירים מאוד קשים. ברור לי שהעניין מורכב. אנחנו שומעים היום על תקציבים קואליציוניים שמחולקים לכל מיני דברים הזויים לחלוטין, בזמן שיש אצלנו אנשים שהחיים שלהם נפסקו לגמרי, נעצרו, ונאבקים על הקיום שלהם. יש לנו הרגשה שנטשו אותנו, שלא מטפלים בצרכים שלנו, שהדברים הם לא דחופים. נאמר לנו שהתאריך 1 בספטמבר לא חשוב. המשמעות של זה מבחינת הקהילה, שאם לא חוזרים ב-1 בספטמבר, ההורים מכניסים את הילדים למסגרות במקומות אחרים והקהילה במשך תקופה מאוד ארוכה לא תחזור. אנחנו חוששים מאוד לזה שהקהילה שלנו תתפרק לגמרי".

דוד אזולאי אומר ש-15% לא יחזרו יותר, שנטמעו ביישובים אחרים.
"אני לא מספיק מכיר את הנתונים, אבל שומע את האנשים בשטח וזה מאוד מדאיג. חשוב לנו להראות שאנחנו חזקים, שאנחנו חוזרים, שלא נוותר כל כך מהר על היישוב, אבל הורים שיש להם ילדים קטנים חוששים מאוד לחזור".