דניאל ואיציק כהן או שיר ביליה ואלון אבוטבול: הערב (ראשון) ייערך גמר "המטבח המנצח VIP" (אחרי החדשות, ערוץ 12) ונגלה מי מהזוגות ינצח את העונה. השחקן ובתו התקרבו מאוד זה לזו תוך כדי התחרות אחרי שנים שבהן היו אולי מעט רחוקים, ופתחו את הנושאים הכי רגישים הנוגעים לקשר המרגש שלהם.
על הדרך למדנו גם על סבתא נעימה האהובה, ההערות שאיציק מקבל ברחוב בענייני המשקל מאז ניתוח השרוול, הסיבה שדניאל בחיים לא תצליח לגרור את אבא ללכת איתה למכון הכושר - ואיך היו התחושות אחרי הגירושים. זה מה שגילינו העונה על דניאל ואיציק, בשלנים מצוינים וטיפוסים מצחיקים אפילו יותר.
גלגל החיים
סבתא נעימה הייתה דמות דומיננטית מאוד בחיי איציק ועמדה במרכז הארוחה שבישל עם דניאל. בפתח הארוחה חשף איציק כי בתו הבכורה נולדה ביום שנעימה נפטרה: "סבתא נעימה הלכה לעולמה ביום שדניאל נולדה - באותו בית חולים, באותו בניין. אני נפרדתי מסבתא שלי. היא אמרה לי: 'יאבני, תעשה לי מסאז' ברגליים'. עשיתי לה מסאז' ברגליים, חזרתי הביתה, ואמא של דניאל, מיכל, עמדה ואמרה לי: 'ירדו המים'. חזרנו לבית החולים, דניאל נולדה וסבתא המשיכה הלאה. זה תמיד מרגש אותי הסיפור על סבתא נעימה".
זכרונות מסבתא
למנה הראשונה בישלו איציק ודניאל את ה"קובנעימה", לפי המתכון המפורסם מהסבתא. איציק נזכר: "עם סבתא נעימה אף אחד לא היה במטבח. היא בקושי נתנה לסבא שלי להיכנס, הם כל הזמן רבו. כשסבתא שלי הייתה צריכה עזרה היא קראה לכולם, רק לא למי שהיא הייתה צריכה. היא הייתה אישה מאוד מצחיקה. אני מתגעגע אליה. הייתי נוסע המון לבקר אותה, לספר אותה ולצבוע לה את השיער. הרבה פעמים שאלו אותי: 'עם איזו דמות נערצת היית רוצה להיפגש?'. אני תמיד עונה - סבתא נעימה". דניאל הצטערה שלא הכירה אותה: "אני יודעת שהייתם קרובים. זה מעניין, כי היא כנראה המשפחה שאתה הכי היית קשור אליה - ודווקא אותה אני לא זכיתי להכיר".
שיחת נפש במטבח
איציק ודניאל ידעו תקופות ארוכות שבהן היו מרוחקים ומנותקים זה מזו. תוך כדי הסרוויס, שקעו השניים בשיחת נפש מרגשת כמו שלא עשו מעולם. "אני שמחה שהבאת אותי לכאן", הודתה דניאל, "כל ניסיון כזה שלנו לקרב אחד את השנייה, גורם לי להסתכל בצורה אחרת על הדברים מאיך שראיתי אותם לפני שלוש או ארבע שנים, כשהרגשתי שאני רוצה אותך בחיים שלי אבל לא ידעתי איך לגרום לזה לקרות. לא ידעתי אם לך זה עובר בראש".
"הרגשתי הרבה פעמים שאת מתייחסת אליי כמו מישהו שהוא האויב שלך", העיד איציק, "זאת הייתה התחושה, 'פשוט תעוף ממני'". דניאל הסבירה: "ילדים לא תמיד יודעים מה באמת טוב להם. לא רציתי להתמודד עם זה, לא רציתי לחשוב למה יש לי קושי רגשי איתך - בגלל זה גם לא אמרתי כלום. הייתי ילדה מאוד רגשית, לא ידעתי איך לא להגיד לך 'תעוף ממני'. לא ידעתי איך להתמודד עם הרגשות שלי".
איציק הודה שגם עבורו, להביע רגשות ולהתמודד איתם היווה עבורו אתגר, מאז ומתמיד: "לא ידעתי להגיד לך: את יכולה להגיד את זה, ובכל זאת אשים עלייך את היד כי אני תמיד שם. את יודעת למה? כי אנחנו נורא דומים. הכי קשה זה עם מי שמאוד דומה לך. זו התמודדות עם מראה. גם אני בן אדם שקשה לו לחלוק רגשות או לשתף. אני נורא שומר את זה לעצמי. אף פעם לא סיפרתי לך, אבל הייתי צריך להתמודד עם סביבה מאוד לא פשוטה בתור ילד, סביבה מאוד עוינת. בית מאוד קצר, שאין בו מקום לדמעות ולבכי. נושא הרגישות והדרמטיות היה חייב איכשהו להינעל. באיזשהו שלב הייתי חייב לפתח מחסומים מאוד רציניים. במקומות האלה פספסתי אותך, כי לא באמת יכולתי להכיל את המצוקה שלך, ניסיתי להשתיק את זה. אני מסתכל עלייך ורואה את מה שאני הייתי".
כשסיימו את הסרוויס, התחבקו: "לא יכול להסביר לך כמה אני גאה בך ובמי שאת, בכמה שאת חכמה, רגישה, טובה ונדיבה. כמה אני שמח שבאנו הנה לבשל. כשאנחנו נפגשים יד מתחברת ליד. לבשל ביחד מחזק את החיבור בינינו - וזה חיבור שמבחינתי יותר חזק ממה שנגיד או מזה שאבקש ממך סליחה אם פגעתי. כמובן שאני מבקש".
יותר מ"הבת של"
דניאל הלכה בעקבות אבא לעולם המשחק ומגיל צעיר נדרשה להוכיח שהיא עומדת בפני עצמה ולא רק "הבת של". "כשהייתי בת 14 שיחקתי בסדרה. אבא השיג לי את האודישן, שלח אותי לשם. כשהייתה הפרמיירה הוא שאל אותי אם אני רוצה שהוא יבוא איתי. אמרתי לו לא. רציתי להרגיש שאני המבוגר האחראי, שאני לבד, אין הורים". את איציק זה הפתיע מאוד: "כשהיא אמרה לי 'לא', זה גמר עליי. שבר אותי. חשבתי, מה, היא לא רוצה שאבוא איתה לפרמיירה הראשונה שלה? זה לא יחזור עוד פעם, לא תהיה עוד פרמיירה כזו. אני מבין שיש צל ואתה לא רוצה להיות בצל, אתה רוצה לבלוט. הייתי בשוק הרבה מאוד זמן".
דניאל הודתה כי לא ידעה שהצעד הזה יפגע ככה באביה: "לא ראיתי את זה. הייתי ילדה, חשבתי על עצמי, התעסקתי בדברים שלי. בתור ילדה, את הרבה פחות מבינה את העומק הרגשי של ההורים שלך או את מה שהפעולות שלך יכולות לעשות להם. את לא רואה את זה. אני יודעת שחובת ההוכחה עליי, ואם אחיה כל החיים בתור 'הבת של', עשיתי משהו לא נכון וכנראה שאני צריכה להיות במקצוע אחר בכלל".
לבד וטוב לו
בשיחה אחד על אחת עם שיר ביליה, נשאל איציק מדוע בחר לסיים את הזוגיות עם מיכל אחרי שבע שנות נישואים. "אני לא בן אדם שמאמין בכוח האינרציה או בסידור כלכלי. הרגשתי שזה כבר פחות עובד לשנינו והעדפתי להפריד את זה", סיפר, "כשהתגרשתי, הרגשתי שנכשלתי באיזשהו מקום". מאז איציק לא מרבה לדבר על חיי האהבה שלו, אבל מודה: "אני לא יוצא לדייטים, אני חושב שהיכרות זה ה'טרן אוף' הכי גדול שיש".
תניחו לבטן
לפני עשור, עבר איציק ניתוח שרוול לקיצור קיבה וירד במשקל. "השרוול טיפה התרחב בינתיים", סיפר בחיוך ותיאר את התגובות החצופות ברחוב: "כל הזמן מעירים לי ברחוב: 'מה עם הבטן?'. נהג מונית שאל אותי, 'מה עם הבטן? לא היית ככה בפאודה'. אמרתי לו: תגיד לי, אני מדבר איתך על האף שלך, על הקרחת שלך?". דניאל מנסה לעודד את אבא לבוא איתה לאימונים, אפילו שזה חסר סיכוי: "בחיים לא אגיד לו שום דבר על 'אוי, תאכל את זה, תאכל את זה'. כן אגיד לו: 'תבוא להתאמן איתי'. אני מנסה לשכנע אותו, אבל זה לא יקרה". לאיציק יש הסבר: "אני עדיין מחכה לאנדורפינים המסריחים שהבטיחו לי מיד אחרי אימון. אין שום דבר. לא היי ולא טריליליי".
הספר שהפך לשחקן
איציק לא שיער כי יהפוך לשחקן מוערך ומצליח: "ממש לא ידעתי שאהיה שחקן, רציתי ללכת להיות ספר בכלל. שכנה שלי, דלת ממול, מורה לתיאטרון בשם זהבה מזור, אמרה לי: 'אתה צריך להיות שחקן'. הייתי אחרי צבא, בן 22. אחרי חודשיים במספרה אמרתי לזהבה: תקשיבי, אני לא יכול יותר לחפוף. היא אמרה לי: 'לך לאוניברסיטת תל אביב ואם לא תהיה שחקן, לפחות יהיה לך תואר ראשון'. איך שנכנסתי מישהו מהכיתה אמר לי: 'זה לא פה. מה באת ללמוד, ראיית חשבון? עריכת דין?'. עניתי לו: 'משחק'. הוא אמר: 'אה, זה פה'. שאלתי למה אמר שזה לא פה וענה: 'אתה לא נראה שחקן'".
"כשסיימתי את האוניברסיטה עשיתי הצגה עם רינה ירושלמי וגם אקי אבני היה שם", נזכר איציק, "אקי היה אז בהתפוצצות, כולם הכירו אותו. הוא הנחה את 'תוסס'. אני זוכר שהלכתי איתו וחשבתי: אני לא מאמין שאף אחד לא מזהה אותי. הוא אמר לי: 'אל תדאג, זה עוד יקרה'". וזה אכן קרה - ועוד איך קרה".