חיים כהן פגש עד היום מאות בשלנים וטעם אלפי מנות, אבל אפילו הוא לא היה מוכן למפגש עם מתמודדי "המטבח המנצח VIP". ביום ראשון תחזור למסך תחרות הבישול הקשה בעולם (קשת 12), והפעם בהשתתפות זוגות בשלנים מצויינים שכולכם מכירים כמו אילנית לוי, דודו אהרון, קורין גדעון, אלישע בנאי, אורלי זילברשץ ואיתן כבל.
רגע לפני שהוא מתיישב שוב לשולחן לצד שותפתו רותי ברודו וטועם את המנות שהכינו לו הסלבס, השף האהוב פותח את הלב ומדבר על האהבות הנוספות שלו חוץ מהמטבח - מכוניות, משפחה, סדרות זרות ואפילו שירה.
- מה התגובה הכי יוצאת דופן שקיבלת מאדם זר שניגש אליך במסעדה?
"שאני נראה יותר טוב בטלוויזיה". - באיזה גיל ידעת שתהיה שף?
"אף פעם לא חשבתי על זה, פשוט גלשתי לתוך זה. לא התעסקתי בשאלה מה אהיה, זה היה מאוד טבעי". - אם לא היית שף, לאיזה מקצוע היית מתגלגל?
"הייתי רוצה להיות זמר. אני חושב שאוכל ושירה באים שניהם ממקום רוחני". - אם היית מוכרח לאכול את אותה המנה בדיוק כל יום, כל היום - איזו מנה זו הייתה?
"הייתי אוכל לחם עם הרבה חמאה, ביצה קשה ועגבנייה". - מה הדבר שהכי חסר לך מאז שפרצה מגפת הקורונה?
"דווקא להפך. האילוץ להיות בחיק המשפחה לאורך הרבה זמן זה משהו שמעולם לא היה לי, ובזכות הקורונה הבנתי כמה היה לי חסר התא המשפחתי והביחד לאורך זמן". - אחרי שהקורונה תיעלם מהעולם, מה הדבר הראשון שתעשה?
"אני עושה דברים יחד עם הקורונה, פשוט המינונים שונים. הלקח הכי חשוב מהקורונה זה שאנחנו קודם כל צריכים לדאוג לבריאות שלנו, ולא פחות חשוב לבריאות של כדור הארץ שלנו. הכל שביר וצריך לטפל ולדאוג להכל. למשל, לאף מדינה עוד אין אומץ להגיד שלא יהיה פלסטיק". - מתי התעצבנת בפעם האחרונה ובגלל מה?
"מה שקרה בקורונה, התופעות לוואי שלה, זה שהרבה דברים נהיו בינוניים. מה שהיה מצוין נהפך לבינוני וזה איכשהו מתקבל ועובר. זה יכול להיות שירות במסעדה, בחנות או בכל מקום אחר. אתה משלם הרבה ולא מקבל שירות מספיק טוב, וזה נראה לאנשים בסדר. המודעות לשירות הפכה נמוכה, מוותרים על זה". - מה הפינה השקטה שלך בבית?
"חדר השינה שלי. בקורונה למדתי לאהוב לראות סדרות, רואה אותן אחת אחרי השנייה. אני אוהב מאוד סדרות בשפות שאני לא מבין כמו שבדית". - מה בחייך מעורר בך הכרת תודה עמוקה במיוחד?
"לפני כמה שנים הייתה לי שיחה עם אייל שני, 'עתידנו לאן'. אמרתי לו שבסך הכל אני שמח בחלקי. אני אוהב את המשפחה שלי, המכוניות שלי, הבית שלי והמסעדות שלי". - מה ההישג הכי גדול בחייך?
"הזוגיות שלי עם סיגל אשתי ושלושת ילדיי - טל, מאיה ואורי". - ספר על דברים שאהבת לעשות בילדות שלך.
"מאחורי הבית שלי בקריית שלום הייתה חורשת עצים. אהבתי מאוד לחקור אותה, לטפס ולראות גוזלים. בכלל, אהבתי מאוד לטייל - לצערי היום פחות יוצא לי". - מתי בכית בפעם האחרונה ולמה?
"אתמול. יש סדרה אנגלית שעוסקת בשיפוץ מכוניות של אנשים. הרגע שהאדם מגלה את האוטו המחודש שלו חונק אותי. כמו בחיים, הרגע שחלום של מישהו מתגשם תמיד מרגש אותי". - מהן התכונות הכי חשובות שאתה מחפש בטבחים ובטבחיות שלך?
"אני מחפש את התשוקה לבישול, היכולת לארח ואת הרצון להבין למה אתה מבשל את מה שאתה מבשל, לא רק את האיך. מחפש את ההבנה שהדברים צריכים להיות מנומקים". - איך נראים ערבי שישי אצלך בבית?
"תמיד משפחה, לרוב סביב ארוחת ערב שאני מבשל וקידוש שהילד הקטן עושה. אם לא, אז מסעדה טובה". - חושב לרוץ לפוליטיקה בעתיד?
"ממש לא, אבל כנראה שתמיד אביע את דעתי בקול רם". - מה הדבר שהכי מדאיג אותך במדינה והיית רוצה לשנות?
"לפני כמה ימים ביקרתי בכפר ערבי במזרח ירושלים, בתיר. יש שם חקלאות עתיקה על מי מעיינות. הסתכלתי על זה וחשבתי, איך אנחנו לא יכולים לבוא לפה? אבל עוד לפני זה, הייתי רוצה לשנות את השיח בינינו. השיח המוקצן הזה צריך להשתנות. זה תהליך ארוך שכולל חינוך ודוגמה אישית מהאנשים מלמעלה שאנחנו לא מקבלים". - חלום שאתה שומר לפנסיה?
"לגור שנה בפריז". - מהו המאכל הגילטי-פלז'ר שלך שאתה לא מוותר עליו?
"חמין מקרוני". - מה גילית תוך כדי הצילומים על רותי ברודו שלא ידעת לפני כן והכי הפתיע אותך?
"הדבר שאני הכי נהנה ממנו בזוגיות עם רותי זה שיש לנו כימיה קולינרית. זו כימיה שיש בה גם אי הסכמות, אבל גם הרבה דמיון. הדרך ששנינו עשינו בעולם הקולינריה הייתה באותו זמן פחות או יותר. העולמות הישנים והחדשים אליהם נחשפנו היו דומים. שנינו נשארנו לא צינים, ואנחנו מסתכלים ושופטים מנות מאוד ברצינות ובכבוד למי שעשה ולמה שעשה. לרותי יש תדמית של רס"רית, אבל היא מאוד יודעת להקשיב וגם לשנות את דעתה. יש לה גמישות מחשבתית שמאוד אהבתי לגלות". - גלה לנו סוד על מה שמצפה לנו העונה ב"המטבח המנצח VIP".
"בכל פעם שאומרים עונת VIP אני מפחד שיבואו בשלנים חובבים שהם פשוט מפורסמים, אבל זאת עונה שמאוד הפתיעה אותי ברמת הבשלנים שהגיעו אליה. אלה אנשים שיודעים מה הם עושים. היו שם מנות פשוט נפלאות. מנה אחת, לא אגיד של מי, היא כזו שלא ראיתי עוד בשום מקום. לקחתי איתה איתי ללב, היא יוצאת דופן".