אינה ואלכס היו הבעלים של מסעדת "סיזלר" לפני 12 שנה, אך הם נאלצו לסגור אותה בגלל קשיים כלכליים. מאז השניים לא מצליחים למצוא מנוחה עד לרגע שבו יפתחו שוב מסעדה משלהם. עד כמה הם כמהים לכך? עוד כשבנם היה בן שנה וחצי, אלכס נתן לו סכין כדי שילמד איך לחתוך עגבנייה. ככה כמהים. "אני מפחד מהיום שבו הילד שלי יבוא ויגיד לי 'אבא, אני צמחוני'", צחק אלכס, שעבורו בשר הוא אהבה גדולה. לא סתם השניים קראו למסעדה שלהם "בית של בשר".
את "בית של בשר" אינה ואלכס החליטו לעצב בסגנון כפרי. "אנחנו רוצים שכשיכנסו למסעדה שלנו ירגישו את החום והאהבה, לא סתם בחרנו את העץ", הסבירה אינה. "הירק כבר מביא חום ואהבה הביתה. החום הביתי ישר יפרוץ להם את הוורידים, יש באוויר את ההרגשה החמה". ומה חשבו שאר הזוגות על העיצוב הכפרי של המסעדה? קובי ומאץ' נכנסו וקיבלו "ריח של מחלקת נקניקים", אבל עפו על העיצוב ונכנסו קצת ללחץ, הדר וכוכי התפעלו מהיופי של השולחן, ואבי וליאור חשבו שהיה מושקע.
למנה הראשונה הגישו אינה ואלכס נקניקייה טוסקנית מגרפניינה – נקניקיות ביתיות עם חרדל ולחם מחמצת. למנה העיקרית הגישו מגוון בשרים במעדנה עם עוגת כרוב, ולקינוח – ורניקי דובדבנים עם שמנת חמוצה. מה הסועדים חשבו על המנות?
המנה הראשונה לא הפסיקה לקבל שבחים, חוץ מקובי, שבא לשמור על המקום הראשון. "יש פה בעיה, הוא לא עבד נכון על הבשר", אמר. "הטחינה הייתה אמורה להיות זהה לחלוטין בכל הנקניקייה, וכאחד שמתעסק בבשר הוא אמור לדעת את זה, ודבר כזה בתוך נקניקייה - אני לא מסוגל להכניס לפה", על אף שהעצם הבלתי מזוהה התברר בכלל כשום קונפי. כוכי מצידה הייתה שמחה ועצובה לתת את הביקורת. "שמחה כי הלחם פשוט תאווה לחך, יש לו את הקראסט ואווריריות של התפחה נכונה", אמרה כוכי. "מנה באמת מדהימה שהייתי מזמינה אותה ללא כחל וסרק במסעדה, ועצובה כי זו תחרות ובעיניי הם מהווים איום רציני עבורי ועבור הדר". מצליח פרגן ללחם המחמצת, סתיו וספיר חשבו שהמנה הייתה מצוינת, ואבי הרגיש שיש לו על מי לסמוך.
גם רותי וגם חיים ציפו למשהו אחר כשאמרו להם "נקניקייה טוסקנית", אבל חשבו שהמנה הייתה טובה מאוד. "יש כאן יד מקצועית, רואים שאתה אלוף הבשר", אמרה רותי לאלכס. "נקניקייה נהדרת, לחם פצצות, האיולי היה טעים מאוד. אהבתי את המנה, היא הייתה בעיניי מצוינת". וחיים הוסיף: "אם היה את החיבור של זרעוני השומר לכוסברה זה היה מושלם, אבל אני סתם מתקרצץ איתכם כי הנקניקייה נפלאה בעיניי. הדבר שהפריע לי בנקניקייה זה הטעם של השום, אני לא רוצה לעשות גרעפסים או את הענן של מי שעשה לידי", הוא אמר, ובשלב הזה לרותי לא נותר עוד מה לעשות אלא להודות שהיא כבר עשתה. "הלחם הוא מושלם, זה לחם שלא מבייש שום מסעדה בשום רמה. אם היה לי כובע, אני מוריד את הכובע".
בין הפגנת החיבה של אינה ואלכס להערכה ההדדית, יצאה גם מנה עיקרית, שקיבלה ביקורות פחות טובות מהראשונה. "אם במנה הראשונה הרגשתי שיש לי על מי לסמוך, דווקא פה הביצוע היה פחות טוב", אמר אבי. "נתח האסאדו שקיבלתי היה מסטיק. מורגש שהיו להם הרבה תקלות בדרך, אני בטוח במאה אחוז שלא לזה הם התכוונו". ספיר מצד חשבה שמרכיבי המנה הראשונה והעיקרית הם לחלוטין זהים ולא היה שום חידוש, וסתיו פשוט קבעה שהמנה לא טובה. גם כוכי וקובי הסכימו עם ספיר שהביצוע פשוט לא היה טוב.
חיים טען שהיה טעם חזק מאוד של עישון, ושהאסאדו נשאר מסטיק. "זאת מנה שלא הצליחה, צר לי", קבע חיים. ורותי הוסיפה: "הבעיה העיקרית היא התחושה שהארוחה היא מונוטונית. חייב להיות קו בארוחה, אבל המרכיבים חייבים להיות שונים. לצערי זה לא היה טוב מספיק".
האם הקינוח הצליח? הדר חשבה שלצלחת היה צבע מהמם, אבל "הצבע הזה משדר לי משהו שהוא מתוק ברמות. ואז הכנסתי את זה לפה וזה לא מתוק ומאוד מפתיע, כיף, חלק ונעים בפה. מאוד אהבתי את המנה", היא אמרה. כוכי מצידה חשבה שהמנה טעימה, אבל שהחרצן הוא "סוג של אסון קולינרי" ושהמנה "לא אסתטית". סתיו פחות התחברה למנה וזה לא משהו שהיא הייתה אוכלת, וספיר בכלל לא ידעה איך לשפוט אותה. ליאור מצידו מאוד אהבת את המנה וחשב שהיה איזון בטעמים, וקובי חשב שהיה יותר מדי רוטב שגרע מהמנה.
רותי מצידה עפה על הנראות ועל הספל שאינה קיבלה בירושה. "מה שהכי עשה לי את זה בנראות זה הפרט הקטן הזה של הספל, זה מקסים בעיניי". חוץ מזה, הבצק והדובדבנים היו לה טעימים, אבל היא חשבה שהיה צריך להיות פחות רוטב. חיים מצידו חשב שזו הייתה חוכמה קולינרית להשאיר דובדבנים שלמים. "יש משהו נאיבי בהגשה הזאת, אני מת על זה. היא בדיוק מתאימה למקום ולכפריות. בעיניי זאת הייתה מנה נפלאה".
ניקוד כולל לארוחה של אינה ואלכס: 71 נקודות.
