אם בסבב הבתים הראשון של MKR המטבח המנצח הסיבה להדחה הייתה יחסית ברורה, בשבוע שהסתיים אמש (שבת), הדברים כבר נראו אחרת לגמרי. בנות הדודות ספיר ואופיר הודחו מהתחרות אחרי ארוחה שספגה ביקורות נוקבות, אבל המודחים של השבוע, אורי מלמד ודפנה מורל, מצאו את עצמם בחוץ אחרי שלפחות שתיים המנות שהם הגישו זכו למחמאות ופרגונים מהשופטים. אז איך קורה שאתה מסיים את דרכך בתחרות אחרי שהגשת את מה שרותי ברודו בכבודה ובעצמה כינתה "הביס המושלם?" גם הם לא ממש מבינים.
"היה פה פער שלא היה אפשר לגשר עליו. זה לא טעם שבא בכיף לאנשים שהיו שם, ואין כל כך מה לעשות עם זה", אומר אורי בהתייחסות לאוכל שהגישו – טראש אמריקאי פרוע. "נכנסנו מראש לאיזשהו מלכוד ולא הייתה דרך לצאת מזה טוב. לחיים ורותי יש יותר היכרות עם מטבחים ועם קומבינציות של טעמים אז הם זרמו עם זה, אבל שאר המתמודדים פחות". דפנה מצדה לוקחת את ההפסד פחות בקלות. "נכון שרותי וחיים הם האוטוריטות, אבל בסך הכל בדיוק האנשים שישבו בשולחן, הם סוג הלקוחות שלנו ודווקא אצלם נפלנו".
"הלקוחות שלנו" הם הלקוחות של הממפיס, רשת ההמבורגריות הכשרה של אורי בה משמשת דפנה כמנהלת. יחד הם יוצרים אוכל אמריקאי מושחת, לא בדיוק הטעם של הסועד הישראלי המצוי. מנות כמו פופוקורן עוף על ופל בלגי או פרגית עטופה בחזה אווז שהוגשו בארוחה שלהם הן לא בדיוק חומוס-צ'יפס-סלט, ואורי ודפנה מבינים את זה היטב. "התחרות היא חשובה, אבל אני אוהב את המטבח הזה. אני לא אעשה משהו רק כי אני לא בטוח שהקהל יאהב את זה. מי שמתחבר אוהב ומי שלא, יש לו עוד אופציות", אומר אורי. "באחד הפרקים חיים אמר שטבח הוא דיקטטור ואני מאוד מתחבר לזה. אני לא מנסה למצוא חן, אני יודע מה אני עושה ואני יודע שזה טעים".
כמו האוכל שלהם, גם אורי ודפנה לא עברו לכולם חלק בגרון מהרגע הראשון. הוא חוזר בתשובה ואב לשבעה ילדים, היא חילונית ואל-הורית. החברות ביניהם מצליחה להתקיים הודות לחיבור הקולינרי ולתחומי העניין המשותפים. "אנחנו מצליחים לנהל את החברות שלנו ביומיום בקלות. שנינו תל אביביים שורשיים עם אהבה גדולה לאוכל. לפעמים יש התנגשות אבל לאף אחד אין עניין לעשות ממנה עניין", מסביר מלמד, "כל הנקודות שבהן אין לנו הסכמה עליהן ידועות מראש ושם לא יהיה לנו חיבור. אנחנו מתווכחים לפעמים, אבל לא על ענייני דת. היא תגיד שלדעתה הדת מיותרת ואני אגיד שהיא נפלאה, אבל לא באתי לשכנע אותה אחרת והיא לא חושבת שהיא תצליח לשכנע אותי".
מלבד האהבה לתחום האוכל והמוצא התל אביבי, אם יש דבר נוסף שמחבר בין אורי לדפנה, זה הנטייה הביקורתית. הם אמנם לא יצרו קונפליקטים בשולחן מסוג אלו שראינו בסבב הקודם, אבל הם גם לא עשו למתחרים שלהם חיים קלים מדי, לפחות עד שהגיעה הארוחה האחרונה של הסבב. אורי, שלא הפסיק לחלק מחמאות לאוכל של אושרי וירדן, הבין שהדבר עלול לעלות לו בהדחה – אבל המשיך לפרגן. "ברור שהיה לי אינטרס הפוך, אבל האוכל שלהם היה יוצא מן הכלל ולא יכולתי שלא. אם זה טעים לי, אני אגיד את זה. יש לי מספיק כבוד עצמי ומספיק כבוד לאוכל בשביל לא לחרטט. כשבן אדם עושה אוכל טוב, אני מלא הערכה לדבר הזה”.
גם אורי וגם דפנה לא מסתירים את התל אביביות שלהם, שהפכה אולי בשנים האחרונות למילת גנאי. "אני רואה את הסיטואציות שבהן אני יוצאת מתנשאת, זה אולי קצת מוגזם אבל זאת אני", אומרת דפנה, "באמת אף פעם לא אכלתי ספינג'. ליהקו אותנו על תקן האשכנזים התל אביביים ואני זורמת על זה. לא הייתי משנה שום דבר בדרך שבה הציגו אותנו על המסך, אולי רק הייתי רוצה להצליח להסביר קצת יותר על האל-הורות ועל הליברטריאניזם, שיבינו מאיזה מקום אני באה".
השיחה שלנו תופסת את שניהם בצומת דרכים. תקופת הקורונה גרמה לדפנה לחשב מסלול מחדש ובזמן שאנחנו מדברות, היא נמצאת במדינת קליפורניה בארצות הברית, שם היא מבשלת לחולים ולמבודדים שלא יכולים לצאת מביתם. "כשהקורונה התחילה והמסעדות נסגרו אמרתי רגע, איך אני משלמת שכר דירה? פרסמתי פוסט בפייסבוק ושאלתי אם מישהו מעוניין שאני אכין לו אוכל ואשלח לו הביתה בתשלום. הייתה היענות טובה, אז עשיתי את זה. חברה שלי הייתה תקועה באותו מצב בארצות הברית, ואני לא זוכרת איך התגלגל הרעיון, אבל אמרנו שזה יכול לעבוד גם שם".
אורי מצדו ממשיך בשגרת החיים הכמעט רגילה שלו. לדבריו, ילדיו דווקא שמחו לראות אותו עושה שטויות על המסך. "יצאתי מאוד דומה לאיך שאני במציאות עם כל הציניות וההומור שלי, אז הילדים קיבלו כמובן המון תגובות בבית ספר", הוא מספר. לעתיד, התוכניות שלו בינתיים הן להמשיך עם העסק – ואולי גם לקפוץ קצת יותר לטלוויזיה. "מי יודע? יצא לי לעשות טלוויזיה גם קודם, לעשות עוד בהמשך זה משהו שלגמרי הייתי שמח לעשות".