אבי פרץ וליאור חפצדי
חברים טובים. אנשי קולינריה מוערכים וותיקים שמבשלים יחד באירועים שונים ובבית ראש הממשלה
אבי: "החלום שלי הוא להציג את המטבח הירושלמי כמטבח עילי. עברתי דרך קולינרית ארוכה בחיים והמטרה היא לחבר בין כל העולמות שהייתי בהם למטבח הירושלמי וליצור קולינריה ירושלמית שתוצג בכל העולם. אני שואף להיות השגריר של המטבח הירושלמי, לארח אירועים רשמיים ומיוחדים עם קולינריה ים תיכונית חדשה ומעניינת".
ליאור: "הרבה יגידו שהחלום שלהם זה לפתוח מסעדה, אבל אני כבר הייתי שם. אני יודע מה זה לנהל מסעדה, הייתי בעלים של מסעדה במשך חמש שנים. החלום שלי כיום זה לארח אנשים, בין אם בבתים שלהם או במקומות שונים בארץ ובעולם. אני עושה את זה גם היום, אבל אני רוצה להמשיך לקדם את זה ולהגיע לעוד מקומות. הכי חשוב לי זה ליהנות מהדרך, מהאומנות ומהיצירה שלי".
קובי בן שושן ומצליח מצלאוי
בני דודים מדרגה שנייה. דור שלישי למשפחת המסעדנים שהקימה את המותג "שיפודי ציפורה"
מצליח: "צריך להפריד בין חלום למציאות, כי לצערנו אחרי תקופת הקורונה, אנחנו רואים לנגד עינינו שהענף מזועזע ואפילו קורס. החלום הוא להצליח בעולם הקולינריה, אבל ברמה האישית אני מאחל לעצמי שאני פשוט אמשיך להאכיל אנשים ושזה יהיה להם טעים. באתי לתוכנית כדי לקבל חשיפה שאני מאמין שתוכל לקחת אותי למקומות שלא הכרתי קודם. אני רוצה שיבינו מי עומד מאחורי האוכל שאני מכין".
קובי: "החלום שלי, או החלומות שלנו, קצת השתנו אחרי הקורונה. החלום שלי הוא לקחת את שיפודי ציפורה ולהחזיר עטרה ליושנה מבחינה פריסת הסניפים הארצית ומבחינת חידוש המותג וערכי התרבות הקולינרית בענף המזרחי. ברמה היומיומיות, החלום שלי הוא שענף המסעדנות יישאר יציב גם אחרי תקופת המשבר הלאומי הקשה שעברה עלינו. בימים אלו אנחנו פותחים מסבאת פופ אפ לקיץ ואנחנו מקווים שהיא תתפתח ותצמח. כשהחלטתי להגיע ל-MKR ראיתי לנגד עיניי את בעיקר את האתגר. רציתי לבדוק מה ההבדל בין המטבח כמו שהוא מצטלם בטלוויזיה לבין המטבח בעולם האמיתי".
נדב נובל ודניאל תור נובל
נשואים טריים. בעלי קייטרינג "מאנאו" לאוכל תאילנדי מסורתי
דניאל: "החלום שלי הוא להקים משפחה עם נדבי, להיות מאושרת מהדברים הקטנים וכמובן להמשיך לנהל את העסק התאילנדי הקטן שלנו, לעשות אירועים, לפגוש אנשים חדשים ולחקור את התרבות התאילנדית. באנו לתוכנית כדי לחוות חוויה זוגית וללמוד מבחינה קולינרית גם מהמתמודדים שסביבנו וגם מחיים ומרותי והשופטים. מעבר לזה, חשוב לי להיות באינטראקציה טובה עם בן הזוג שלי, לחוות חוויות ולפתח את הזוגיות והאהבה שלנו".
נדב: "החלום שלי זה שישה ילדים עם דנדוש, גינה עם מטבח פתוח ובשאיפה גם רכב גדול שכל המשפחה יכולה לנסוע בו ביחד, שנעשה הרבה טיולים של קמפינג ונבשל בהם אוכל טוב. מבחינה קולינרית, החלום שלי הוא לעבוד עם חומרי הגלם הכי איכותיים שיש במטבח התאילנדי ולהיות מעין אהרוני של המטבח הזה, כלומר להפוך לסמכות ולגורם משפיע בתחום".
ירדן שי ואושרי מסהיד
חברים טובים. אנשי אמנות וטבחים במסעדות "הסלון" ו"מלכה" של אייל שני
ירדן: "למדתי תיאטרון בניסן נתיב ובישול זה סוג של תרפיה בשבילי. יחד עם קריירת המשחק, יש לי חלום לפתוח מקום ברנז'אי, מקום שאני מבשלת בו והוא משמש כבית לאמנים ולאנשי רוח. כשחברתי לאושרי, זה התפתח לזה שחשבנו על מקום שישלב הופעות חיות וערבי חשיפה לאמנים, וכל זה יחד עם הרבה אוכל, אלכוהול ומוזיקה".
אושרי: "אני וירדן מגיעים מעולם האומנות, היא שחקנית ואני למדתי קולנוע ואנחנו תמיד חושבים איך לשלב בין הכל ואיך לערבב את זה עם מוזיקה, שזה גם חלק מאוד גדול מהחיים שלנו. החלום שלנו הוא להקים חלל שיש בו הופעות, במה ואוכל. אנחנו רוצים להראות שאומנות היא גם באוכל, היא גם במשחק וגם בכל הדברים האלה יחד".
דורון רווה ושמעון וקנין
חברים טובים. אנשי צבא ומנהלי מטבח בבסיס "ג'וליס" בעבר ובהווה
דורון: "החלום שלי זה לפתוח עם שמעון מסעדה שבה אנחנו מבשלים מה שבא לנו באותו יום, מה שיש בגינה ובשוק בדגש על חומרי הגלם הכי טובים, אבל הכיוון הכללי שלנו הוא אוכל מזרחי כי הגענו מרקע מרוקאי ועיראקי. אני רוצה שכל מי שיגיע למסעדה שלנו ירגיש שהוא בבית ושהוא אוכל את האוכל של אמא. בעזרת השם גם נגשים אותו".
שמעון: "החלום שלי הוא לפתוח מסעדה שלא יהיה לה תפריט קבוע, שבכל יום נקום בבוקר ונבשל מה שבא לנו. זו לא תהיה מסעדה שיושבים בה בשקט עם נר וכוס יין, אלא מסעדה עם רעש, בלגן וריקודים על השולחנות. הרעיון הוא לקטוף את הכל בעצמנו ומשם לזרום למטבח. ברמה האישית, החלום שלי זה להגיע לכמה שיותר אנשים שיטעמו את האוכל שלי ושהביקורות שלהם יהיו טובות. בכל פעם כשמישהו אוכל והוא נותן את החיוך הזה שאומר שהוא נהנה מהאוכל, זה עושה לי את היום. מרתק אותי לראות תגובות של אנשים לאוכל שלי".
מארק קורוטקין ואלכס לויטין
בני זוג. בעל חברת קייטרינג ומרצה בכיר לפסיכיאטריה
מארק: "החלום הקולינרי שלי הוא לחזור לארח במסעדה או במתחם קולינרי משלי שבו אני יכול גם להגיש ארוחות סגורות בהזמנה מראש וגם ארוחות פתוחות כמו במסעדה רגילה. הייתה לי מסעדה בעבר ואני מאוד רוצה לחזור לארח במקום משלי, להגשים את כל הפנטזיות הקולינריות שלי ולחלוק אותם עם קהל הלקוחות החדש שאני אצבור".
אלכס: "בעקבות התוכנית התחלתי לעבוד יותר בתחום הקונדיטוריה וזה בא לידי ביטוי בעיקר בתקופת הקורונה, בה קיבלנו הרבה בקשות למשלוחים. החלום שלנו הוא להוסיף לעסק של מארק נדבך חדש והוא אכילה בבית השף, כלומר, לארגן מקום שבו תהיה אפשרות לארח ולאכול איתנו ארוחות שלא במתכונת של מסעדה, אלא במתכונת של ארוחה ביתית שבה האורחים הם גם שותפים להכנת האוכל".