הארוחה שהתקיימה אמש (ג') במסגרת סבב הבתים השני של MKR המטבח המנצח הצליחה לעורר מחלוקת לא קטנה. שמעון ודורון, טבחים צבאיים שאירחו את המתמודדים והשופטים לסעודה ברוח צבאית, החליטו להגיש לשולחן קינוח פרווה בהשפעת המטבח הצבאי ממנו הם מגיעים ובהתאם לאמונתם. הדיון הסוער שהתעורר בשולחן עסק בשאלה האם ניתן בכלל לשפוט קינוח פרווה באותו אופן שבו בוחנים קינוח חלבי, אבל לדעתי, התשובה לכך דווקא לא מסובכת.
המתמודדת עדי ניסני טענה שמבחינתה, היא תשפוט קינוח פרווה או חלבי בדיוק באותו אופן, בעוד שאושרי וירדן טענו כי חייב לקחת בחשבון את ההקשר ואפילו השתמשו במטאפורה מעולם הקולנוע: "אי אפשר להשוות את צ'רלי וחצי לסרטיו של פדריקו פליני", הם אמרו. כתל אביבי שלא שומר כשרות ומגדיר את עצמו כחובב קולינריה, אני נוטה להסכים דווקא עם עדי, ולא רק כי מדובר בתחרות, אלא כי במציאות הקולינרית של ישראל, יש אין ספור קינוחים כשרים מעולים.
אפשר להגיד שבשנים האחרונות התרחשה בארץ מהפכה בכל מה שקשור לאוכל כשר. הצורך לפנות לקהל כמה שיותר רחב גרם ללא מעט מסעדות לחשוב מחוץ לקופסה כדי לפנות גם לשומרי כשרות. זה קורה במסעדות בכל הרמות והסגנונות, ממסעדות שף ופיין דיינינג, דרך מסעדות ביניים ועד להמבורגריות שמגישות צ'יזבורגר כשר עם בייקון טלה ואפילו כאלה שמספקות גרסה טבעונית לצ'יזבורגר (יש דבר כזה, והוא אפילו טעים. תסמכו עליי). בתחום הקינוחים, המהפכה הזו התחילה כבר מזמן וכיום לרוב המסעדות בארץ יש לא מעט קינוחי פרווה בתפריט שמספקים גם פתרון הלכתי למאמינים וגם פתרון טבעוני לאלה שנמנעים מאכילת מזון מהחי.
זה לא סוד שתל אביב הפכה לבירת הטבעונות וככזו, היא מציעה קינוחים שאפתניים שלא כוללים מוצרי חלב, מה שהופך אותם גם לכשרים. ההשקה הזו בין אידאולוגיה טבעונית לאמונה דתית גורמת לכך שבישראל מוצעים אינספור קינוחי פרווה שבניגוד לתפיסה הרווחת, הם פשוט מעולים. כשטרנד הטבעונות סחף את תל אביב ולאחר מכן את שאר המדינה, היה זה רק מתבקש שרמת קינוחי הפרווה תעלה, ומאז ימי השוקופאי התמימים נולדו אינספור קינוחי פרווה מעולים של מיטב המוחות הקולינריים.
אני באמת תוהה אם מישהו יכול להטיל ספק באיכותם של הקינוחים החלומיים בהרברט סמואל הרצליה ולהגיד שהם פחות מוצלחים ממקביליהם החלביים. לטעון שברולה השוקולד, חמאת הבוטנים והבננות המקורמלות של מסעדת לומינה (שרק לאחרונה התבשרנו שתיסגר, וחבל) לא מושלם - או למצוא מקום עם מלבי חלבי מוצלח יותר מהמלבי הטבעוני של המלביה - בלתי אפשרי לדעתי.
קינוחי הפרווה לא פסחו גם על תחרויות הבישול עוד הרבה לפני הקינוח של שמעון ודורון. בעונה 4 של "מאסטר שף" המתמודדים התבקשו להכין קינוחי פרווה במסגרת משימה ייעודית, והזוכה הגדולה של העונה, נוף עתמאנה אסמעיל, הכינה תמרים ממולאים, טוויל קרמל וכדורי בקלוואה. מי שהגיע למקום השני, עידו קרוננברג, הכין כדורי אורז מטוגנים ומצופים בשוקולד ואגוזים. שתי המנות הצליחו לגרוף מחמאות מהשופטים והראו שכשזה מגיע לקינוחים, פרווה היא לא מילה גסה.
בשבוע שעבר השופטת רותי ברודו העבירה את כולנו שיעור חשוב כשאמרה למתמודדי התוכנית: "מי שרוצה להתעסק באוכל צריך להיפתח לעולם, צריך לדעת לקבל טעמים שהוא לא גדל עליהם, לבחון את האוכל שלא דרך האוכל של אמא". מדובר במסר חשוב שכדאי להקשיב לו גם כשמדברים על אוכל כשר, כי בדיוק כמו שרותי אמרה, "כשטעם מתחיל לעבוד, אין הרגלים" - גם כשמדובר על קינוחי פרווה.