שלמה בראבא וריאליטי לא בדיוק הולכים ביחד. נכון, הייתה האפיזודה ההיא ב"רוקדים עם כוכבים" שהסתיימה מוקדם מהצפוי, ובכל זאת - הוא לא חשב לרגע שייכנס יום אחד ל"המטבח המנצח VIP" ויבשל לרותי ברודו וחיים כהן מול מדינה שלמה.
"אני וריאליטי חיים קצת באי שקט. זו חשיפה שאני לא רגיל אליה", מודה בראבא בשיחה עם mako, "בתיאטרון אני נורא מוגן - על הבמה, מאחורי תפקיד, מאחורי תלבושת, מאחורי הטקסט. גם בסרטים אתה מוגן מאחורי טקסט של אחרים, ואפילו ב'זהו זה!' אתה קורא מהפרומטר. אתה לא באמת נחשף".
"פה זה רנטגן לנפש. אני חושף את עצמי באופן מוחלט. בסתר ליבנו כולנו מרגישים בינוניים, לא שווים ופגומים, אז זאת קפיצה מהוססת למים. זה נראה כאילו נוח לי וטבעי לי, אבל אף פעם לא הייתי עירום ככה על הבמה המרכזית. זה בהחלט אירוע בשבילי".
למסע הזה יצא בראבא עם אחותו הקטנה, מרים, שעבורה זו הופעה ציבורית ראשונה. "הייתי על גבול ההיסטריה", היא נזכרת ברגעים הראשונים מול המצלמות, "אבל הנוכחות של אח שלי לידי מאוד הרגיעה אותי. כולם ממש אהבו אותו והעריצו אותו על הסט, וכאחות שלו הרגשתי את הנוכחות שלו ואת זה שהוא מוערך. זה נתן לי המון ביטחון וגרם לי להרגיש מאוד בנוח. היה לו חשוב שאצא טוב ושארגיש טוב, ובזכות זה הרגשתי סבבה ומאוד נהניתי".
"המשפחה פספסה קצת את אחותי מרים", אומר בראבא, "מסתבר שזה נורא טבעי לה. למרות ההיסטריה וההתרגשות זה נורא מתאים, נכון ונוח לה, היא עוד תקבל הצעות להשתתף בסרטים".
התוכנית הזאת קירבה ביניכם?
שלמה: "זה WIN-WIN. הלכנו למשהו לא נודע, ולגלות ששנינו מרוויחים מזה ושזה עושה לנו טוב - אנחנו אסירי תודה על זה. במשפחות יש רוטינה פונקציונלית, נפגשים פה ושם בחגים. אתה חושב שאתה כבר מכיר את אחותך. בזכות התוכנית זכיתי למפגש מכונן, מרענן, מרגש ומשמעותי מאוד עם אחותי. האיחוד מחדש איתה זה הרווח הכי גדול מהאירוע הזה. למדתי להכיר אותה לעומק, התקרבנו ויש בינינו חמימות גדולה".
מרים: "אנחנו כבר בגיל השלישי והיינו צריכים את 'המטבח המנצח VIP', בפריים-טיים, בשביל האינטימיות הזאת. זה קרה מאוחר, אבל העיקר שזה קרה. עברנו מסע משמעותי".
שלמה: "בתוכנית הבאה ארצה לבשל עם אחותי השנייה. אני רואה שזו הדרך הכי אינטימית לפגוש בת משפחה. הייתי גם שמח לבשל בסיאנס עם אמא שלי, אבל זה דורש היערכות. עם הבינה המלאכותית אולי נגיע לזה".
"מרגישים קצת כמו בית תמחוי ליד ריקי גל"
אמם האהובה של האחים בראבא, הדה, עולה שוב ושוב בשיחה. גם לאחר לכתה הנוכחות שלה בחיי שלמה ומרים חזקה מאוד ולשניים זכרונות רבים ממנה ורצון לסגור מעגל. אמא תלווה אותם גם במוצאי שבת, אז ייכנסו למטבח ויבשלו לרותי ברודו, חיים כהן וארבעת הזוגות שמתחרים מולם. אחרי הציונים הגבוהים שהשיגו ריקי גל וירדן שוהם וימית ומיקי זוהר בארוחות שבישלו, המעמד מלחיץ ויש רף גבוה לעמוד בו.
"אנחנו מאוד חוששים, זה מלחיץ מאוד. עם המנה הראשונה נגיש להם וודקה פולנית, בתקווה שתטשטש אותם קצת", צוחקת מרים. "ריקי גל מדברת במבטא צרפתי כשהיא מבשלת. זה פריז, זה לא מפה. גם ימית ומיקי זוהר עם הקוסקוס, הקציצות והאוריינטליות, זה לא מכאן".
"לריקי יש ארומה של מישלן. אנחנו מרגישים קצת בית תמחוי לידה", מתאר בראבא, "הרמה הרבה יותר גבוהה משחשבנו. בארוחה שלנו ננסה להביא את ה'גורמה של הגטו'. זה אוכל שהמקורות שלו באנשים שסבלו. אנחנו מייצגים דורות על גבי דורות, היסטוריה עקובה מדם. צריכים לפצות. אנחנו היהודים נולדנו לסבול, חייבים את הארומה הזאת של הסבל בשביל להרגיש. אנחנו מקווים שזה ימיס את ליבם של הזוגות".
תבשלו מנות מבית אמא?
מרים: "כן, אבל ניסינו לעשות את זה עכשווי ומגרה, מתאים יותר למאה ה-21".
שלמה: "יותר מהכל, זה געגועים למה שאנחנו זוכרים מהילדות. בשבילי הארוחה זו דרך מאוחרת להתפייס עם אמא שלי. לצערי לא הייתי איתה כל כך ביחסים. היא לא רצתה שאהיה שחקן, הייתה מאוד גלותית, ואני לא הייתי בוגר מספיק להכיל אותה. לא הייתה שם הרמוניה ועכשיו, באיזו דרך קולינרית מוזרה, אני מנסה להתפייס איתה בארוחה הזאת".
מרים: "לי אין חשבון פתוח עם אמא שלי, הייתי הבת הקטנה והאהובה. הגעתי תשע שנים אחרי שלמה והייתי ב'צבעים הנכונים' מבחינתה. לי היא הייתה אמא אחרת לגמרי. אם שלמה מתפייס עם אמא דרך הארוחה, אז אני מתגעגעת אליה דרך הארוחה. אנחנו באים לשם משני מקומות שונים".
אתם מחוברים למטבח גם מחוץ לתחרות?
שלמה: "לאחותי יש טאץ', היא מכינה אוכל מבורך. שדרגה את העדה. היא מביאה דברים מהחצר, קוטפת תפוזים ומכינה את המיץ בעצמה. היא הולכת על הגינה הפרטית. זה משהו מאוד אותנטי, אישי ופרשי שלה. אני בונה עליה. אני פה אורח, בסך הכל תייר בתוכנית. זאת אחותי שמובילה את הארוחה".
מרים: "אני תיירת בטלוויזיה והוא תייר במטבח. ביחד זה יוצר קסם. נעשה ארוחה שהיא סיפור. האוכל כבודו במקומו מונח, אבל מאחורי כל דבר בארוחה שלנו יש סיפור, רגש, נוסטלגיה. ננסה לשים את הגטו בצד ולהשאיר את הגורמה. יש לנו כותרת לארוחה: געגועים ופיוס".
שלמה: "זאת ארוחה שלגמרי בנויה על רגש. אנחנו לא באים עם ידע או תרבות, במשפחה שלנו אוכלים בשביל לשבוע. אנחנו מביאים את עצמנו. זה בעיקר בשביל החוויה הרגשית שאנחנו מקווים שתדביק את האחרים ואולי הם יסלחו לנו על חוסר המקוריות".
עשיתם חזרות לקראת הסרוויס שלכם?
מרים: "שלמה בעיקר רצה לדבר על הארוחה, לתכנן אותה. חודשיים דיברנו על הקרפלך האלה. אי אפשר בלי ללכלך את הידיים, בלי להיחתך קצת. לא היו מספיק אימונים מצידו. אני התאמנתי. כל השוק של נתניה אסף לי את העור של העוף כדי שאכין גריוולעך".
שלמה: "קצת לא נעים לי. אחותי הייתה מחכה לי בשמונה בבוקר ואני הייתי מגיע לפנות ערב. כשאני בהתקף חרדה אני מתחמק מלעבוד. זה מרגש ומלחיץ. בדרך כלל על במה אני כבר לא מתרגש ונלחץ. זה מרגיש כאילו אני בפרימיירה ראשונה בגיל 20. בטח אקח כדור הרגעה או משהו".
מרים: "אוי ואבוי לי, מה כדור הרגעה? אני צריכה אותך פעיל במטבח. דינמי, אקטיבי, מגיב. אל תיקח כדורים".
שלמה: "יש לי גם כדור מרץ בכיס בכל מקרה, אל תדאגי".
אתם חוששים מהביקורת שהזוגות יתנו לכם?
שלמה: "מקסימום נהיה במקום אחרון וירגמו אותנו בכיכר העיר. מה כבר יכול להיות? שהעדה תקיא אותנו? האמת שכבר מזמן רצינו לצאת מהעדה הזאת ולעבור לעדה אחרת. אנחנו יכולים רק להרוויח פה".
מרים: "אני לא רוצה שיהיו פדיחות גדולות בארוחה הזאת. אם אמא צופה בנו מלמעלה, אני לא רוצה לעשות לה בושות. אצל פולנים לעשות בושות זה לא מקובל. אני רוצה שתצא ארוחה מכובדת, שהסיפורים יעברו, שהרגש יעבור, שהקרפלך ייצא דק. שזו תהיה ארוחה ראויה".
שלמה: "אנחנו עושים להורים נחת, אין בכלל מה לדבר. אולי אמא בכלל בגלגול אחר, באיזה כפר באינדונזיה, מחפשת צלוחית אורז. מה אנחנו יודעים בכלל?".
לכם קשה להעביר ביקורת על הזוגות האחרים?
מרים: "אם יש משהו שאני מצטערת עליו, זה שלא נתתי לזוגות עוד נקודה. ניסינו להיות נורא הוגנים, אובייקטיבים, לא לחלק ציונים בקלות - אבל פתאום כשאני רואה אותנו נותנים ציונים כאלה, אני חושבת: מה אכפת לנו להיות יותר לארג'ים?".
שלמה: "אתה רוצה להיות אמיתי, הוגן, כן. יש קונספט. אנחנו קורקטיים. קווין רובין החמוד נותן לכולם 10 עוד לפני שטעם, אבל הוא מקסים, חתיכת קסם של בחור. גם אמא שלו".
מי מהזוגות הכי הפתיע אתכם?
שלמה: "הזוג הכי צבעוני זה דנה ספקטור ורן שריג. יש להם יכולת ביטוי מרשימה והם זוג עירני ופרשי מאוד. הם מתבטאים מאוד בכנות. יש לי כל הזמן חשש שמאחורי הצניעות שלהם מסתתר האס של התוכנית. הם מקטינים ציפיות וממעיטים בערכם, ויש לי תחושת בטן שהם הולכים להכות את כולנו שוק על ירך. מסתתר שם משהו מדאיג מאוד. נראה לי שחודש שלם הם לא ישנו בלילות ועברו מסיר לסיר. יש להם את הדבר הזה".
מרים: "הם מלאי יצריות ותשוקה, זה בא לידי ביטוי בכל המקומות".
שלמה: "זה הולך להיות אוכל אירוטי שיכה אותנו קשות. להכות אותנו הפולנים באוכל אירוטי, זה נוקאאוט".
מרים: "הייתה אווירה מאוד נעימה ומעניינת מסביב לשולחן. יש מגוון אנושי וכל אחד מביא דברים קיצוניים כאלה שמעניין לראות. הסתכלתי בהשתאות על יחסי האמא ובן של קווין ואמא שלו. זוגיות כמו של מיקי וימית אני לא מכירה אצל חברים שלי. היה לי מאוד מסקרן להיכנס לשואו-ביז ולגלות מה קורה שמה באמת".