בכל 40 שניות ילד נעלם בארצות הברית. בכל שנה מדווחים בסביבות 420,000 מקרי היעלמות ילדים, מתוכם מאות מתגלים כמקרי חטיפה. בישראל, היעלמות ילדים בכלל וחטיפה בפרט הן אירוע נדיר ביותר שבדרך כלל מתרחש על רקע לאומני ולא פלילי.
זו אולי אחת הסיבות שמקרה ההיעלמות של עופר שרעבי בן ה-16 שעומד במרכז הסדרה "תיק נעדר" (ראשון עד רביעי בערוץ 12) כל כך מטלטל ויוצא דופן בנוף הישראלי. המסע שעובר פקד אברהם אברהם בדרך לפענוח המקרה, תופס בגרון ולא משחרר עד לפתרון המפתיע. "החברה בישראל מסורתית מאוד, הקשרים המשפחתיים מאוד חזקים", מסביר דרור משעני, יוצר סדרת הספרים שעליה מבוססת הסדרה, "ובתוך חברות יותר מסורתיות סוג הפשיעה שאנחנו מכירים מהסדרות הסקנדינביות והאמריקאיות הוא פחות משמעותי".
"יש בחברה הישראלית מערכי הגנה יותר חזקים כי כולנו עם משפחות ויותר קשה לתפוס אותנו בודדים ולא מוגנים", ממשיך משעני, "עם זאת, לפעמים זאת הטרגדיה. לעיתים המשפחות הופכות להיות המקום שמכוון את האלימות אלינו, למשל רצח נשים על ידי בני הזוג שלהן או אלימות בתוך המשפחה. מצד אחד המשפחה היא מקור של הגנה מפני האלימות של העיר, מצד שני היא בעצמה הופכת למקור של אלימות שמופנית כלפינו".
בסדרה מקבלים הצופים "שתי תעלומות במחיר אחד": היא מבוססת על שני הספרים הראשונים בסדרת אברהם אברהם, רבי המכר "תיק נעדר" ו"אפשרות של אלימות". אברהם נאלץ להתמודד לא עם חקירה מסועפת אחת, אלא עם שתיים. "שתי החקירות קשורות זו לזו באופן מהותי", מגלה משעני, "בתהליך יצירת הסדרה שתי החקירות התחברו ויש בזה משהו מאוד נכון, מעניין ואורגני. החקירה השנייה מתחילה בזמן שהראשונה עוד לא הסתיימה".
עד כמה היית מעורב בעיבוד הספרים לסדרה, בתור מי שברא את דמותו של אברהם אברהם?
"הייתי מעורב, אבל ההגה היה בידיים של אנשים אחרים ואני שמח על כך. לא הייתי הנהג ולא הנווט. ישבתי במושב האחורי ומדי פעם זרקתי הערות. הייתי עורך התסריט, עבדתי לצד ארז קו-אל התסריטאי ובהמשך מול הבמאי עודד דוידוף. ארז ואני השקענו מחשבה משותפת על איך משלבים את שני הספרים ואיך הדמות של אברהם תעבור בטלוויזיה. זה היה קצת כמו משחק סקווש, ארז זורק רעיונות, אני מחזיר לו את דעתי עליהם ומדי פעם מביא גם רעיונות משלי".
"אני כותב את האוטוביוגרפיה שלי דרך הרומן הבלשי"
משעני (44) הוא לא רק סופר מוערך שספריו זכו להצלחה רבה בארץ ובעולם, אלא גם חוקר ספרות בלשית מוביל. את קווי הדמיון בינו לבין אברהם, דמות הבלש שיצר, קשה לפספס. שניהם נולדו בחולון, העיר שהפכה לדמות בפני עצמה בסדרת הספרים ובגרסה הטלוויזיונית. משעני נשוי למרתה, חוקרת ספרות עברית שנולדה בפולין, בזמן שאברהם מתאהב במריאנקה, שוטרת בלגית שמגיעה לארץ במסגרת תוכנית לחילופי שוטרים.
"אני כותב רומנים בלשיים ואוהב מאוד את הז'אנר, אבל מה שאני עושה בסודיות ולא כולם יודעים את זה, זה כותב את האוטוביוגרפיה שלי דרך הרומן הבלשי", מודה משעני, "אף אחד לא יכול לחשוד בזה. מי שכותב ממואר או ספר אוטוביוגרפי ישר ההקבלות נורא ברורות, אבל מכיוון שאני לא שוטר ולא מתעסק בחקירות רצח, אף אחד לא חושד. אחת המוטיבציות העיקריות שלי בכתיבת סדרת הספרים היא האפשרות לכתוב אוטוביוגרפיה מתמשכת כזאת. הרבה מאוד מהשאלות והדילמות המהותיות שמעסיקות את אברהם הן דילמות ביוגרפיות שמעסיקות גם אותי".
ספר על אחת כזאת.
"אחת השאלות המרכזיות בסדרה היא איך אחרי שאתה נחשף לכל כך הרבה אלימות בתוך המשפחה ולאכזריות שאנשים מפנים כלפי אלה שהם אוהבים, למשל גברים כלפי בנות הזוג שלהם או הורים כלפי ילדיהם, איך בכל זאת אתה בוחר להתאהב, לנסות לבנות זוגיות ובסוף גם להקים משפחה? אלה דילמות שחוויתי אותן בחיי. הבלש מאפשר לי לכתוב משהו מאוד אישי במסווה ז'אנרי".
זאת גם הסיבה שאברהם הוא ממוצא מזרחי, כמו גם רוב חבריו בתחנת המשטרה?
"המזרחיות היא לגמרי חלק מהסיפור הביוגרפי שלי וחשוב לי לספר אותו. אם רוצים לכתוב רומן על שוטר או על חקירה משטרתית בישראל ולייצג באופן ריאליסטי את המציאות של החברה הישראלית, אז מטבע הדברים המשטרה, באופן היסטורי, היא גוף הביטחון שהכי מזוהה עם מזרחיות. הסמל הכי מובהק של שוטר בתרבות הפופולרית שלנו הוא השוטר אזולאי. הסיפורים הבלשיים בעברית מזוהים עם גיבורים מזרחיים, כמו מיכאל אוחיון של בתיה גור וליזי בדיחי של שולמית לפיד. יש קשר מובהק בין המזרחיות לז'אנר הבלשי".
אבל בהנחה שיש לא מעט שוטרים שהם לא מזרחים, למה הדמויות המזרחיות הפכו מזוהות דווקא עם הספרות הבלשית?
"ז'אנר הבלש בספרות הוא ז'אנר שבא מהצד. הוא לא קנוני, לא המייניסטרים, זה לא המסלול המרכזי של הספרות העברית. הספרות העברית המרכזית, כך באופן היסטורי, היא זו שמתרחשת בקיבוצים, בבסיסי צבא, בירושלים ובתל אביב. הרומן הבלשי שייך לפריפריה הספרותית ובגלל זה הוא גם הז'אנר שמיטיב לתאר את הפריפריה החברתית. היום הבלש לאט לאט נעשה יותר מרכזי, אולי יש קשר בין המקום של המזרחיות בחברה הישראלית למקום של הז'אנר הבלשי".
"המציאות בדרך כלל יותר מקרית ואקראית מבתיאוריות קונספירציה"
"תיק נעדר" מגיעה למסך הטלוויזיה בתקופה שבה רבים בארץ ובעולם עסוקים בשאלה מסקרנת אחת: מאיפה הגיע אלינו נגיף הקורונה? האם באמת מקורו בסיני שאכל עטלף נגוע, בדליפה ממעבדה ביולוגית בסין או אולי בכלל בפיגוע ביולוגי מכוון? בעוד שתיאוריות הקונספירציה גודשות את הרשת ומציתות את דמיונים של רבים, משעני מזכיר שלפעמים דווקא באפשרות הכי פשוטה ואקראית מסתתרת האמת.
"אני מאוד אוהב לקרוא תיאוריות קונספירציה, יש בהן המון דימיון", מספר משעני, "העלילות שלהן טובות ותמיד הסיפורים טובים, אבל איכשהו המציאות בדרך כלל נוטה להיות הרבה יותר מקרית ואקראית. אם הייתי כותב על זה רומן, הייתי מעלה המון תיאוריות קונספירציה מרתקות ועסיסיות אבל בסוף זה היה נגמר במין סצינה אקראית של אדם שמתעטש עליו עטלף ונדבק בקורונה. סביר שגם פה הפתרון הוא בסופו של דבר הסיפור הכי מציאותי".
אומרים שאחרי שהמגפה תחלוף, יהיה גל עצום של ספרים, סדרות טלוויזיה וסרטים שיעסקו בקורונה.
"גם אני חושב על החוויות של אבי בימי הקורונה. שוטרים עושים משימות שהם לא רגילים לעשות בדרך כלל. אני מניח שיום אחד זה יופיע גם אצלי בשוליים של רומן או סיפור קצר. כרגע אבי בחל"ת, אבל יהיה ספר רביעי ומקווה שאחר כך יהיו עוד. יש תשתית והתחלה של ספר רביעי אבל אני מניח שזה מצריך עוד טיפה מחשבה, לאור הדברים שקורים עכשיו והעובדה שאבי מסתובב ברחובות ועוצר אנשים שלא לובשים מסיכה".
אתה מרגיש שהסגר בבית והמצב רוח הלאומי הלא מי יודע מה פגעו לך בהשראה ובכתיבה?
"אומרים לי כל הזמן, 'בטח זה זמן מעולה לכתיבה, אתה כל הזמן בבית'. אני מרגיש שזה ממש לא זמן מעולה לכתיבה. כשאתה כותב אתה צריך לסגור את הדלת שלך לעולם. אתה מכניס לתוך החדר חתיכה מהעולם שעליה אתה כותב ואת כל שאר העולם אתה חייב להשאיר בחוץ, לפחות לכמה שעות ביום. עכשיו נורא קשה לסגור את הדלת, אתה כל הזמן רוצה לדעת מה קורה עכשיו בפריז, בהודו, בווהאן ובבני ברק, ובמובן הזה זה נורא קשה".
עם הקורונה או בלעדיה, שולחנו של משעני עמוס מאוד. בנוסף לכתיבת ספר רביעי בסדרת "אברהם אברהם", משעני עובד בימים אלה עם שירה חדד על סדרת דרמה חדשה לקשת. במקביל, בתאגיד כאן 11 עובדים על שתי עונות נוספות של "תיק נעדר". הערב, מיד אחרי שידור הפרק הראשון של "תיק נעדר", ישודר בערוץ 12 טקס פרס ספיר לספרות שבו משעני מועמד עם ספרו החדש "שלוש", רב מכר שזכה לשבחים רבים. משעני עובד עם קשת על פיתוח גרסה לחו"ל של "שלוש".
איך אתה מסביר את ההצלחה הפנומנלית של "שלוש"?
"זה הרומן הראשון שכתבתי שהוא לא בדיוק רומן בלשי. הוא לא מסופר מנקודת המבט של הבלש או הפושע אלא של הקורבנות, ולא שעה, שעתיים או חודש לפני הפשע, אלא שנה לפני. יכול להיות שזה מה שאיפשר לאנשים להתקרב אל הגיבורות אורנה, אמיליה ואלה, הקוראים מצאו את עצמם קרובים אליהן. זה יהיה אתגר גדול לעבד את הספר למסך. הוא מורכב משלושה חלקים עם שלוש גיבורות שונות ובמרכזו גבר שלא כל כך רואים אותו, אבל אני מקווה שזה ייעשה בידיים של אנשים מוכשרים כמו אלה שעשו את 'תיק נעדר'".