קבוצות הפייסבוק של צופי "חתונה ממבט ראשון" סוערות בימים האחרונים מאז הידיעה שאחת הכלות הולכת לעזוב בפרק הקרוב (הערב, אחרי החדשות, קשת 12). הספקולציות לגבי מי האחת שתעזוב לא איחרו לבוא וכל אחד מושך לצד שלו: זה חדר המדרגות של שניר, מדובר במעיל של רותם, למור הייתה מזוודה כזאת, אבל התיק בכלל לא שלה, יש שם שיער חום, גם לשנייה יש שיער חום. וואו. עד שנגלה מי מהשתיים היא זאת שתעשה את הצעד הנועז, בואו נדבר על מה שחשוב באמת: למה כל אחת מהן צריכה לעזוב. אה, ויותר חשוב - למה הן גם לגמרי צריכות להישאר.
גלעד הורוביץ, הפסיכולוג שמלווה את שני הזוגות בתהליך, אומר לכלה שעוזבת: "תתקומי. תגידו לו: 'אם אתה לא חושב שיש סיכוי, בוא נסיים את זה". הוא נותן את פתח המילוט הזה לא סתם. שניר מתקשה בכל פעם לפתוח את נושא המשיכה - ומור נשארת באוויר. רונן פתח על היחסים שלו ושל רותם מול הזוגות בסופ"ש ונתן לה להרגיש תחושת חוסר ביטחון - ורותם נותרה פגועה. כל אחד מהם פועל בדרך שיכולה להתפרש שאולי הם כבר לא מספיק שם, וזה הזמן של הכלות להתקומם, בדיוק כמו שגלעד מבקש. אבל לכל מטבע יש שני צדדים, ולצד הסיבות לעזוב יש כאלו להישאר, ואנחנו כאן כדי להבין את שניהם:
רותם פיינברג
תתקוממי: רונן והיא נמשכים אחד לשנייה, יש ביניהם כימיה אדירה ובואו נודה באמת - הם ממש יפים ביחד. כל אלו יוצרים אצלם דבר דיי מעניין: הזוגיות שלהם היא בעוצמות הכי גבוהות שאפשר לדמיין, כמו אש מתפרצת, לטוב ולרע. כשהם במוד חיובי - הניצוצות בשמיים והאש מלהיטה את מה שקורה ביניהם. כשהם בוייב בשלילי - האש שורפת ומשאירה גם קצת כווית במערכת היחסים שהם בונים.
כל זה נובע מדבר אחד בסיסי: התקשורת שלהם לא מספיק טובה. כשרונן אומר א' רותם מבינה ת', כשרותם מבקשת X, רונן עושה Y. כל האהבה והכימיה שיש ביניהם לא תצליח לשרוד כל עוד אין תקשורת והבנה. אחרי סופ"ש הזוגות בו רונן הראה לרותם שהוא לא מצליח להבין אותה (שוב), יכול להיות שכבר אין דרך חזרה. היא הרגישה לבד והיא הייתה במצוקה, ואת זה - היא חייבת לפתוח מול רונן. אם הוא לא חושב שהם יצליחו להתגבר על פערי התקשורת - שיגיד כאן ועכשיו.
תישארי: התקשורת קשה, זה נכון. לפעמים לראות את זה מהצד זה מתסכל ומעלה שאלות. איך זה ששני האנשים האלה לא מצליחים להעביר יום מבלי לריב כשיש ביניהם כזה חיבור מיוחד? הרי שניהם מדברים על הקרבה והעובדה שהם נקשרו זה לזו, אז איפה זה מתפקשש? כנראה שבדרך שבה הם רואים את הדברים, חווים אותם, ובדרך שבה למדו לתקשר עם הסביבה שלהם כל החיים. או במילים אחרות: רותם מנוגה ורונן ממאדים.
כשאין תקשורת טובה זה בלתי אפשרי לנהל זוגיות. אבל, ואבל גדול, על תקשורת אפשר לעבוד, תקשורת אפשר ללמוד. יש בין השניים האלה חיבור כל כך חזק שגורם להם להישאר שם, למרות הקשיים, ואסור להם לוותר על משיכה כזאת חזקה. המזל שלהם, שיש להם גלעד אחד ומיוחד שמלווה אותם, ואם רק ילמדו לנצל את החוכמה שלו יותר – הם יהיו במקום אחר לגמרי. רותם צריכה להישאר. זה ידרוש ממנה להבין יותר את הפרטנר שמולה, לוותר במקומות שהיא רגילה לנצח בהם ולהיות פתוחה ללמוד שפה חדשה. זה הולך כל כך להשתלם לה, כי כשיש חיבור חזק אסור לוותר עליו, לא בכזאת קלות.
מור רדמי
תתקוממי: בסיום הצורם של הפרק האחרון מור נתנה לעצמה את העצה הכי מדהימה שהיא הייתה יכולה לתת: "אם חברה הייתה מספרת לי על כזה כמו שלנו, הייתי אומרת לה: 'שומעת? הוא פשוט לא בקטע שלך. מה את עושה שם?'. שניר אומנם הגיב שהוא לא רוצה לשבור את הכלים, אבל בשלב הזה, לא בטוח שזה עוד משחק תפקיד. מור אישה חזקה, עצמאית והיא יודעת מה היא שווה. אין לה שום סיבה להישאר איפה שהיא מרגישה לא רצויה.
להרגיש שאת לא אטרקטיבית, שלא נמשכים אליך או שאת לא מספיק שווה בשביל מישהו, ועוד מישהו שאת ככל הנראה בקטע שלו, זה שורף. אם מור תעזוב עכשיו, סביר להניח שיחכו לה עשרות מחזרים בחוץ. יש לה מספיק סיבות לארוז מזוודה וללכת, בידיעה שהיא עשה מהצד שלה כל מה שהיא יכולה. כרגע, בשבילו שמשהו ישתנה, שניר הוא זה שצריך לעשות את הפעולות, אבל מור צריכה לדרוש את התשובות. זה הקיו שלה להתקומם ולבקש ממנו אחת ולתמיד שיענה על השאלה אם יש סיכוי שזה ישתנה.
תישארי: אף אחת לא הייתה רוצה להתחלף עם מור ולהרגיש לא רצויה. אבל לצד הרגשת הדחייה משניר, מור מקבלת ממנו דברים נוספים: תקשורת מדהימה, חברות אמיתית וחיבור שלא מוצאים כל יום. השניים האלה פשוט משלימים אחד את השנייה. המשיכה, או יותר נכון חוסר המשיכה, זה בעצם הנושא היחידי שמפריד את מור ושניר מזוגיות חלומית. ואחרי כל זה: השאלה אם על משיכה יקום ויפול דבר.
בגדול, להישאר במקום שאת מקבלת בו דחייה זה כואב. אבל משיכה זה דבר שיכול להשתנות, להתפתח ולהירקם מבסיס של חברות עמוקה. אם הקשר ביניהם היה יושב תחת הציון "בסדר" בלבד, מור מזמן הייתה צריכה לקחת את הרגליים וללכת (כנ"ל שניר), אבל החיבור ביניהם מקבל כנראה את הציון המופתי "מצוין פלוס" - וזה לא משהו שאפשר לוותר עליו בכזאת קלות. אז כן, זה קשה להיות בעמדה הזאת, זה אפילו קצת לא הוגן, אבל החיבור המיוחד שביניהם הוא סיבה מספיק טובה כדי לתת לזה לפחות 42 ימים.