כמעט שנה חיכינו לעונה החדשה, ושני הפרקים הפותחים לא אכזבו והיו מרגשים מתמיד. אז פתחנו את היין והתחלנו את הצלילה העונתית שלנו למערכות היחסים המרתקות של רווקי ישראל היפים האמיצים. כמה כיף לחזור!
בפרק הראשון, הכרנו את בני הזוג מעין ובן. אמנם האינטראקציה ביניהם עוד לא ממש התחילה אבל כבר מההיכרות עם כל אחד מהם בנפרד עלו לנו הרבה מחשבות לגבי האופן שכל אחד מגיע לזוגיות הזו, מה יכול לעזור לבנות ולקדם אותה ומה כעלול לחבל. רוצים לשמוע גם? הנה זה בא:
להגיד אני אוהבת זה לא לאהוב
שמענו את אחת המשתתפות אומרת בתחילת הפרק, שהחלום שלה הוא להגיד למישהו שהיא אוהבת אותו. זוהי אמירה מאוד מסוכנת ושטחית. היא מסוכנת מאחר והיא שמה משקל גדול על מילה בעלת משמעות גדולה מאוד לכל אחד מאיתנו ובטח לאלו שמחפשים אותה. אהבה היא לא רגש אחד, אהבה היא צרור של רגשות, תחושות, חוויות, מציאות חיים וקשר זוגי שנבנה לאורך זמן ובזהירות. להתמקד רק באמירה "אני אוהבת" זה לפספס את התהליך בדרך לאהבה. עדיף היה לומר - אני חולמת לבנות אהבה חזקה. משפט שכזה (וכמובן שגם המחשבה וההתעמקות בו) שם את הדגש על התהליך, העשייה וההוויה שבונות את האהבה ומאפשרת לה להיות עמוקה ואיתנה.
בני זוג הם לא אוואטר
בן פורט לנו את בת הזוג האידיאלית שיש לו בראש: היא צריכה להיות עם שיער שחור, עיניים חומות, צבע עור מוקה, לא נמוכה מדי לא גבוהה מדי... מודים, התעייפנו. המחשבה שאנחנו יכולים לדמיין מראש את בני הזוג שלנו היא מאוד בעייתית. אדם שבטוח איך צריכה להיראות בת הזוג שלו, יפספס לבטח הרבה מאוד הזדמנויות שנמצאות מתחת לאף. עזבו אתכם מלחפש דימוי פיזי. חפשו את הדימוי הנפשי והרגשי. שאלו את עצמכם מה תרצו להרגיש כשאתם בחברת בן הזוג. מה הצרכים הכי בסיסיים שלכם שחשוב לכם שיקבלו מענה בזוגיות. זה ממש לא משנה מה המשקל, זה ממש לא משנה מה צבע העור. משנים החיבוק, תחושת הביטחון, התמיכה והשותפות שבן הזוג שלנו נותן לנו. 5 קילו יותר או פחות ממש לא ישנו ולא ישפיעו על זה.
החיוך כן קובע
אמנם אמרנו שמראה לא משנה אבל למשפט אחד של בן מאוד התחברנו: "שהחיוך שלה יאיר את החדר". אז כן בהחלט, לחיוך יש השפעה טובה ונפלאה עלינו. אדם שמחייך אלינו משדר ביטחון, שמחה, אופטימיות ואנחנו רוצים אותו בקרבתנו כי זה מדבק. אנחנו מודים שעדיין לא הבנו עד הסוף מה זה אומר להיות "שובית", אבל אם זה קשור לחיוך של מעין, אז בן - זכית בענק.
זרקו את רשימת המכולת
גם מעין פורטת את הרשימה שלה, והיא כה ארוכה שדני אומר בשלב מסוים – כל התכונות האלו לא יכולות להתקיים בבן אדם אחד. בהמשך הפרק אפילו היא אומרת שהיא כבר חושבת שאין מישהו רלוונטי עבורה באמת. אין ספק שאם זו אמונה שהיא מסתובבת איתה – הנבואה תגשים את עצמה ב 99% מהמקרים והסיכוי למצוא זוגיות יפחת לרמה כמעט אפסית. אז שוב נדגיש: רשימת מכולת מיועדת למכולת ולא לבני אדם. חשוב לזכור שהחלומות על הנסיך והנסיכה שנכיר בעתיד הם לגיטימיים כשאנחנו ילדים ובשלבים בהם הדמיון שלנו מתפתח, אבל אם אנחנו ממשיכים להחזיק בהם בבגרותנו – נמצא את עצמנו בבעיה גדולה.
זוגיות היא משהו חדש בין שני אנשים זרים
בניית זוגיות היא תהליך בו כל אחד מהצדדים שופך לתוך הסיר את כל מרכיבי אישיותו וחייו וביחד הם מבשלים משהו חדש, ישות עצמאית ונפרדת מבני הזוג. בתוך התהליך שנמשך לאורך כל חיינו הזוגיים, ממשיכים בני הזוג לערבב את הסיר, להוסיף מרכיבים, להחליש ולהגביר את האש ולחפש כל הזמן את האיזון בין הצרכים האחד של השנייה.
יש בנו תחושה אצל חלק מהדוברים בתחילת הפרק, שהם מצפים לראות משהו דומה למשהו שראו בעבר. איזו ישות משופרת של האקסים שתתאים את עצמה למה שהיה חסר להם בקשרים הקודמים, ותאפשר להם פשוט להישאר כמו שהם. המחשבה הזו היא מחשבה מגבילה שמרדדת את היכולת להרחיב אופקים ולהתפתח בזוגיות. טוב יעשו בני זוג בתחילת הדרך אם ישתדלו שלא להכניס את הפרטנרים החדשים לתוך תבנית ושפשוט ינסו להכיר אותם כמו שהם. לכו תדעו, אולי תגלו שאתם אוהבים טעמים חדשים?
הכי חשוב לבוא ללמוד
בן המקסים מדבר בכנות על כך שהוא נוטה לצבור כעסים בבטן עד שמתפוצץ ואז הוא פשוט קם והולך, מבלי לשתף. ראשית, אנחנו רוצים לשלוח חיבוק גדול לכל מי שחווה סיטואציה שכזו. זה באמת שובר את הלב, לגלות פתאום שלבן הזוג שלנו היה רע ולא ידענו על כך. זה עלול גם לפגוע באמון שלנו בבני אדם ולכן התנהלות שכזו היא אחת הרעות השכיחות והמזיקות ביותר בעולם הדייטים והזוגיות. לכן חשוב מאוד לומר כל הכבוד לבן שבא עם הבנה שהדרך בה פעל עד כה היא שגויה ומזיקה, ושהוא צריך ללמוד לתקשר את הרגשות שלו. לקיחת אחריות ורצון ללמוד הם שלב קריטי להתפתחות האדם – תמיד, ובטח בתוך הזוגיות. אנחנו מאחלים לבן המון בהצלחה בדרך הזו ומחכים לראות איך זה יקרה ומה יעזור לו.
אל תפילו את כל האחריות על צד אחד
בסוף סצנת הביקור בדירת הקטקטים של בן, דני אומר ש"בן צריך מישהי שתלמד אותו לעשות בית". זה משפט יפה וכמובן שיש בו הרבה סימבוליות, אבל חשבנו שיש בו גם ציפייה ששמה יותר מדי משקל על כתפיה של מעין. יכול להיות שמעין תוכל לבחור רהיטים או צבע לקירות יותר טוב מבן, אבל אם בן לא יהיה שותף מספיק דומיננטי בהחלטות ובבחירות הקשורות לבית, זה אף פעם לא יהיה באמת הבית שלו. אז בכל צעד או שינוי חשובים בזוגיות, חשוב לשים לב ששני בני הזוג שותפים מלאים (גם אם לא שווים בדיוק) לצעד, שהרצונות והצרכים של שניהם באים לידי ביטוי ואין אחד שרק מוביל את האחר.
שימו את האגו בצד ותהיו אתם
לאחר שקיבל את ההזמנה לחתונה של עצמו, בן מתקשה להסתיר את ההתרגשות ומיד עולות החששות שלו: מה יקרה אם אתרגש ככה בחופה? מה יקרה אם היא תחשוב שזה טו מאץ'? אני חייב להיות מאוזן. הפסיכולוגים דווקא אומרים לו שטו מאץ' זה עדיף, ושהם היו שמחים מאוד לראות מישהו מתרגש ככה לקראתם. וואלה, צודקים. הכי טוב להביא את עצמך כמו שאתה, להיות הכי אמיתי ולא להעמיד פנים. הרי כל העמדת פנים תתגלה בסופו של דבר בזוגיות ארוכת טווח, אז אם אתם מכוונים לשם, אין טעם להתחיל ממקום שהוא לא כנה.
אתם לא נמרוד הראל ולא הרנטגן
בעודו משתף בתחושותיו לגבי רגע המפגש עם בת הזוג העתידית שלו, בן אומר שבמבט הראשון הוא יידע אם זה כן או לא. זה משפט שברור שעובר בראש, אבל הוא מסוכן ומאוד לא נכון כשאומרים אותו בקול רם. אין לנו שום יכולת להבין את המורכבות של אדם במבט אחד וברגע שאומרים בקול רם משפט כזה, אנחנו מכניסים את עצמנו להתחייבות שתקשה עלינו לפתוח את הראש, לשאול שאלות ולתת צ'אנס אמיתי לצד השני. בסוף הפרק שמענו את בן אומר שבמבט ראשון הוא חשב לעצמו "מה עשיתם", אך בסוף הערב, הוא חשב לעצמו "איזה כיף שזה מה שעשיתם". אז נגיד שוב כל הכבוד לבן שלא נפל לתוך הבור של עצמו, וניזכר באחד הערכים המובילים של תנועת הנוער בני המושבים, בה הכרנו – להטיל ספק. גם באמונות של עצמנו.
****
בפרק השני פגשנו את מאי ומשה ומה נאמר, התאהבנו. שניהם היו מאוד רגישים, אותנטיים ובאופן כללי אנשים מאוד חיוביים. מן הרגעים שצולמו בפרק ההיכרות עימם לקחנו כמה נקודות חשובות לבניית זוגיות.
פרגנו לאקסים שלכם
גם ממערכות זוגיות שנגמרו אנחנו צומחים ולומדים. בעיקר בשיחות ראשונות אל תספרו על הרע שהיה לכם. נסו לחפש ולהראות את הטוב שקיבלתם ממערכות היחסים שהסתיימו. כמו בראיון במקום עבודה חדש, אם אתם משמיצים את המעסיק הקודם, אתם גורמים למעסיק החדש לחשוש שגם עליו תדברו סרה.
סדר העדיפויות שלו אינו מתאים לו או לך?
מאי אומרת שלבן הזוג הקודם שלה היה סדר עדיפויות לא נכון. אז מאי, אנחנו מניחים שאת יודעת את זה (כי את באמת נשמה טובה) אבל חשוב לומר, שאולי נפרדתם מכל הסיבות הנכונות וזה כנראה היה כואב וקשה אבל מותר לכל אדם שיהיו לו הקצב שלו וסדר העדיפויות שלו, גם אם לך זה לא מתאים. הציפייה שלבן הזוג שלנו יהיה סדר עדיפויות שנכון בעינינו, היא שאיפה מוגזמת ששמה משקל בלתי אפשרי על הפרטנר שלנו.
צלול לתהליך ותן לדרך לעשות את שלה
משה אומר ברגע של כנות שבדרך כלל הוא לא יוצא לדייט בלי לראות תמונות של בת הזוג ופה הוא קופץ למים העמוקים בלי לדעת כלום על הכלה המיועדת. כל הכבוד לך משה, לסמוך על התהליך ועל הדרך זו ההחלטה הכי לא הגיונית שהיא הכי נכונה וטובה לעשות. כמו ג'ורג' מסיינפלד שחייו עלו על המסלול הטוב של החיים כשהפסיק להקשיב לאינסטינקטים שלו, כך גם בזוגיות, אם משהו לא עובד הרבה זמן אולי עדיף לשנות ולעשות משהו נוגד את כל מה שהתרגלת לעשות. אולי זה לא יביא אותך למצוא אהבה בתוכנית אבל זה בטוח ייתן לך כלים מועילים להמשך החיים.
בהצלחה לבן ומעין, ולמאי ומשה!
**נדב נישרי ונגה זיו פרידמן הם בני זוג בפרק ב' ומגשרים זוגיים המתמחים בגישור גירושין ובהסכמי זוגיות, העובדים וגרים יחד (קומה מעל קומה). לנדב תואר ראשון במשפטים ותואר שני ביישוב סכסוכים והוא מחבר הספרים להתגרש בשלום ושותפות חדשה. לנגה תואר ראשון בפסיכולוגיה ובמשאבי אנוש ותואר שני בפסיכולוגיה ארגונית-תעסוקתית.