אם בתחילת מערכת היחסים הפרפרים בבטן מלווים כל דקת מפגש, ההתרגשות לקראת הדייט הבא לא עוזבת וכל שיחה מעמיקה יותר ויותר את החיבור, אחרי שנים רבות ביחד משהו משתנה. פתאום בועת ההתאהבות מתנפצת, מרוץ החיים תופס את המקום הראשון והאדם שקם לצידכם בכל בוקר מקבל לאט לאט פנים חדשות. לא עוד הפנטזיה, ברוכים הבאים למציאות. ובמציאות הזאת, שני אנשים שונים צריכים ללמוד איך לחיות יחד, למרות וגם בזכות היתרונות והחסרונות אחד של השני. לא סתם חכמים מאיתנו אמרו שזוגיות זאת עבודה, ובעיקר בעידן שבו אשליית השפע קורצת בחוץ, לפעמים קל לבחור בדרך הפשוטה של לשבור את הכלים ולפרק את החבילה.
>> רוצים למצוא אהבה? הירשמו עכשיו לעונה הבאה של "חתונה ממבט ראשון"
התמדה, הקשבה ואכפתיות לבני הזוג הם המפתח לתקשורת נכונה, ובהם אנחנו צופים באדיקות כבר שלוש עונות של "חתונה ממבט ראשון" (העונה החדשה בשלישי אחרי החדשות, קשת 12). הזוגות שנפגשים מתחת לחופה עם אדם זר, עוברים תהליך זוגי שמחייב אותם להתמודד עם שדים שהרבה מאיתנו יכולים רק להזדהות דרך הצפייה בהם. כך למשל שני (27) ואיתי (31), נשואים טריים ומי שמצאו את עצמם מבינים דרך הצפייה על דפוסי התנהגות שלהם בזוגיות, משתפים בשיחה ל-mako על התובנות שלהם. "עצם העובדה שהם יושבים שם מול פסיכולוגים שגורמים להם להבין ששניכם הייתם בסיטואציה, ושניכם יצאתם כועסים, אתה אומר לעצמך פתאום – 'רגע רגע, יש עוד בן אדם שהיה פה וצריך להבין שאולי גם הוא צודק'. זה סובייקטיבי, כל אחד חווה משהו אחר", אומרת שני, "בדרך כלל אם זוג צעיר צריך להגיע לפסיכולוג אז הוא כבר לא יהיה ביחד, זה לא דבר שקיים בגיל הזה. בחתונמי, בגלל שהתהליך שלהם כל כך אחר ואת הקשר שלהם מלווים אנשי מקצוע, אז שומעים הרבה טיפים שחשובים לכל זוג".
ללמוד לשחרר
ואכן, שני ואיתי מצאו את עצמם לומדים דרך הזוגות על מערכת היחסים שלהם. הם הכירו בתחילת שנות ה-20 לחייהם וכעבור שש שנים של זוגיות, מתוכן שלוש בדירה משותפת, התחתנו ביום שלדבריהם היה פסגת האושר. עם זאת, לא מעט חששות ליוו אותם ברגע הזה, חשש שהחתנים והכלות בתכנית, עוברים לעיני המצלמות בפרקים הראשונים של כל עונה. דובי ואריק למשל, שזכורים לנו היטב כזוג שפתח את פרק ב' בחייו, לא הצליחו להתגבר על הקשיים של המפגש הראשוני ביניהם. דובי נלחצה ממעמד החתונה, אריק נפגע מההתנהגות שלה ומשם הפער ביניהם רק הלך והעמיק. לאורך העונה, שני ואיתי עקבו אחריהם והגיעו ללא מעט תובנות על חשיבותה של תקשורת במערכת יחסים.
"מה שהפריע לי בדובי ואריק זה שלא היה ביניהם כבוד, זה הדבר הכי בסיסי אפילו מעבר לבני זוג", מודה שני, "זה משהו שדיברנו עליו הרבה בהקשר של החתונה שלנו דווקא. שבוע לפני האירוע דיברנו בינינו על מצבים שפתאום מישהו זורק מילה לא במקום או עושה משהו שפחות נראה לשני, ואמרנו שאנחנו לא רוצים להיתפס על זה בחתונה. חשוב לנו מאוד לא להגיע למקומות האלה שאנחנו מחזיקים משהו כל הערב, אז ממש קבענו לעצמנו איזושהי מילת קוד. אם מישהו אומר משהו שמעליב את השני, אז אומרים אותה וישר נדע לשחרר".
איזו מילת קוד?
שני: "טד מוסבי, זאת הדמות הראשית בסדרה 'איך פגשתי את אמא', ואנחנו בכלל קוראים אחד לשנייה מרשל ולילי, אז סיכמנו שנגיד את הדמות ההפוכה מהם".
איתי: "האמת שהרעיון הראשוני היה באמת להגיד אחד לשני מרשל או לילי, אבל אז סיכמנו שנגיד 'טד מוסבי' אם יש מקרה חרום שצריך להציף. לשמחתי זה לא קרה בחתונה".
שני: "למזלנו לא הגענו למקומות האלה. אבל זה משהו שאנחנו לוקחים גם בכללי כל הזמן, אין אצלנו להחזיק בבטן לאורך זמן וסתם לגדול איתו".
לסמוך עליהם
לשחרר מהרגשות השליליים ששמורים כנגד בני הזוג זה חשוב, אבל לא פחות מכך גם לשחרר את השליטה שלפעמים דופקת בדלת. את השיעור הזה הדר ודניס לימדו אותנו היטב, כשהראשונה התמודדה עם הפער בין איך שתפסה את "דניס הזוגי" אל מול "דניס החברותי". "הם אחד הזוגות שהכי נהנינו לראות", משתפת שני, "כל הדברים שהם עברו באמת היו דומים למה שזוג נורמטיבי עובר, דברים שאפשר להסתכל עליהם מהצד וממש ללמוד מהם. לי יש קטע למשל, שקרה לי לא רק עם איתי אלא עם כל בן זוג לפניו – היה לי נורא קשה להשאיר אותו לבד עם המשפחה ולסמוך על זה שלא יעשה לי פדיחות".
משהו שהדר התמודדה איתו גם.
שני: "כן וזה משהו שגם אני חוויתי אותו. כשראיתי את הדר עוברת את זה, היה לי מאוד חשוב לצפות. למדתי ממנה והיום אני במקום אחר לגמרי, לא אכפת לי מה איתי יגיד ולא אכפת לי אם תצא לו הערה או איזו שטות – הכל בסדר, אני אוהבת אותו ומקבלת אותו. גם לראות את הדר חווה משהו שאני חוויתי, גרם לי להבין שעוד אנשים עוברים חוויות דומות, שאני לא המוזרה היחידה וזה לא קורה רק לי".
איתי: "אני באמת עושה הרבה שטויות ושני למדה להכיר את זה. אבל גם אני למדתי להכיר את האנשים שמסביבי, במקרים מסוימים להתאים את עצמי אם צריך לאיפה שאני נמצא, זה חלק מתהליך למידה של קשר".
להקדיש זמן
גם מהגר וניר השניים למדו לא מעט, כל אחד מהצד שלו. רק אתמול (שבת) השניים התארסו בסוף מהאגדות, אבל בתחילת הדרך לא מעט קשיים צפו ביניהם. כך למעשה, שני מצאה את עצמה מזדהה עם הקושי להפגין חיבה כלפי איתי, ואילו הוא חווה את תחילת הקשר דרך מסכת החיזורים של ניר אחרי הגר. "הם הזוג שאני הכי אהבתי כי הם היו אותנטיים", מסביר איתי, "זה היה הדבר הכי אמיתי של גבר שמנסה לחזר אחרי אישה שלפעמים קצת כבד לה מדיי וזה טו מאצ', לפעמים הוא גם פשוט לא ידע איך לחזר אחריה בצורה נכונה. בתחילת ההקשר של שני ושלי, אני זה שניסיתי ליזום, לא ברמה מוגזמת של כל דקה להביא לה פרחים, אבל הרגשתי שלפעמים זה לא מתאים לה. כשהתחלתי לשחרר, זה בדיוק עשה את האפקט ההפוך וגרם לשני להבין שדווקא זה כן מתאים".
שני, איך את חווית את זה?
"איתי מאוד מפגין אהבה, הוא מרעיף במחמאות ומאוד רומנטיקן, אני אוהבת את איתי באותה המידה ואני אוהבת המון, אבל לא תמיד אני מחזירה את זה במעשים ובמילים. פתאום לראות את ניר לא מקבל מהגר את הפידבק חזרה, נתן לי מן כאפה כזאת של אל תתעלמי מהנשיקה הזאת או מזה שהוא עכשיו אומר לי שהוא אוהב אותי, תראי לו בחזרה".
למה זה קשה להפגין חיבה בחזרה?
"זה פחות קל לי, ברגעים מסוימים אני בתוך עצמי, ואני מבינה שזה לא פייר כלפי הצד השני. עכשיו במקום להעביר את זה הלאה, אני מגיבה לו ואומרת לו שהוא הכי טוב בעולם".