מחווה #1: הלבנת השיניים של עומרי למעיין
מה הוא רצה לומר? אני אעשה הכל, רק תסמכי עליי כבר
מה השתמע: אתה מחפש חיזוקים? תחזק אותי בסבלנות חזרה
מה אנחנו הבנו: יש כשל בתקשורת, וכנראה שגם מעיין וגם עומרי מבינים שמשהו לא קורה פה. הכוונות של הלורד אולי נבעו ממקום טוב, וכבודה של רפואת השיניים מונחת לגמרי במקומה, אבל עומרי, תגיד לנו דבר כזה - איפה נמצא האדם שהולך מרצונו החופשי לרופא שיניים, ומבקש עוד? לא ולא, צבת דנטלית, קיורטות, שפטולות, סקיילר ועוד כלים דנטליים שאין לנו מושג מה הם אומרים, ממש לא יוצרים תפאורה רומנטית לדייט מושלם. אבל, והאבל הזה חשוב, מעבר לדייט, עומרי פשוט ניסה לחשוף את מעיין לצד נוסף בחייו שהיא עדיין לא ראתה, וזה בלבד כבש אותנו מהרגע הראשון. אז לפעם הבאה - פתחו את הפה ותתחילו לעבוד על התקשורת ביניכם. ואם אתם לא מצליחים לדבר בעומרית ומעיינית, יש לנו פתרון: עומריינית.
רוצים עוד? היכנסו עכשיו לפייסבוק ולאינסטגרם "חתונה ממבט ראשון"
מחווה #2: הדג החריף של קארין לאיתמר
מה היא רצתה לומר? תראה, אני אישה של בית
מה השתמע: את כל הזמן מנסה לרצות אותי
מה אנחנו הבנו: בישולים עושים באהבה או לא עושים בכלל. קארין שלא תטעי, המחווה הרומנטית מאוד מוערכת, כי בכל זאת, ריח של שום לא נשטף בקלות מהידיים, ועל אחת כמה וכמה לא מהטרנינג החדש שקנית (שאפו). מה שכן, חבל שלא בחרת במוצר גלם אחר להחזיק את המנה, כי אין ספק שלצפות בבן הזוג שלך אוכל זה מרגש, אבל לבחור זה יכול ליצור מצב ממש לא נעים. דמייני שהוא צופה בך נותנת ביס בהמבורגר, נשמע לך נחמד? במקום זה, פרגני גם לעצמך, תאכלו שניכם ותהפכו את עניין הארוחות, הפינוי ושטיפת הכלים לעניין יותר אינטגרלי בחיים שלכם. הרי זאת המשמעות של בית, לא איתמר?
מחווה #3: הביקור בבית חב"ד של מנו וניצן
מה הוא רצה לומר: אני מביא לך את הבית עד לחו"ל
מה השתמע: הלו, תל אביבית חילונית לפניך
מה אנחנו הבנו: למנו יש צד רוחני שעדיין לא יצא החוצה. כן, שניהם שוחחו על משמעות הנחת התפילין, והאם יש דבר כזה אלוהים או לא (כשתגלו את התשובה, דברו איתנו), מה שתרם עוד קצת להיכרות בין השניים בירח הדבש. אבל יש גבול לכל תעלול, מנו, להשאיר את ניצן מאחור רגע אחרי שיצאה מבית החולים, זה לא המעשה הכי אבירי שיש. כן, הכוונה פה מאוד יפה, אבל אם כבר להביא את הבית, תדאג ששניכם תהיו בו ביחד. בכל אופן, רק טוב יצא מהמקרה הזה, אז על מה אנחנו בוכים בעצם?
מחווה #4: שי מתעקש שהדס תישן על המיטה
מה הוא רוצה לומר: אני דואג לך, יקירתי
מה השתמע: אתה מדקלם משפטים שנשלחו בעלי אקספרס מבית הספר לג'נטלמנים בארה"ב. די
מה אנחנו הבנו: משהו לא ברור קרה שם בחדר השינה. דבר ראשון, המחווה של שי הוציאה מהדס פלירט לא צפוי, אמנם ארוך, מייגע וחסר פואנטה, אבל היי - זה עדיין פלירט ואנחנו גאים בה. לעניינו, שי הציע כמו ג'נטלמן אמיתי את המיטה להדס, בעוד כל שני המטרים שלו יסתפקו במזרון קטנטן. מאוד מתחשב, אבל לא בעיניה. היא סירבה בכל תוקף למחווה, ובינינו, זה בסך הכל היה ניסיון נואש שלה להוציא משי משהו פחות מתוסרט ויותר אנושי. בהצלחה בפעם הבאה.
מחווה #5: לירון כותב את השמות שלו ושל עינת על אדים בחלון
מה הוא רצה לומר: יש לי רגשות ואני מבטא אותם כמו ילד מאוהב
מה השתמע: אתה לא סגור על עצמך, ילד
מה אנחנו הבנו: לירון הוא פיטר פן, מאותם בחורים שמסרבים להתבגר ומעדיפים לחיות בפנטזיה של נעורי נצח. הוא מחפש ליהנות מהרגע, לנצל כל חלקיק של תמימות משנות העשרים שמאחוריו ולזרום, פשוט לזרום. הוא לא מחפש תשובות, לירון מחפש שאלות ועינת בדיוק ההפך. זאת הסיבה שהיא נלחצה מהנעלם של המשוואה שלו - היא רוצה תשובות, החלטות, לדעת מה קורה איתה הלאה ובקיצור, להבטיח את העתיד. בסופו של דבר, הם צריכים לדעת ללכת בשני המסלולים הנגדיים בו זמנית, זה הגלוי וזה הנסתר. נדמה לנו שזאת המשוואה האמיתית לכל מערכת יחסים.
מחווה #6: דני מפנה לשני מקום בחדר השינה שלו
מה הוא רצה לומר: אני רוצה שנעבוד על האינטימיות במערכת היחסים שלנו
מה השתמע: איזו אינטימיות? לפני רגע אמרת שאין בינינו ניצוץ
מה אנחנו הבנו: הפרסית של שני יותר ברורה מדני, כי בואו נודה באמת - לא ברור מה עובר על הבחור שלנו. מפנה לה מקום בארון? באמת תודה. אולי תתחיל לפנות לה מקום בלב שלך? או בתור התחלה כדאי שתפנה לאחותו של איתמר, כי אז אולי תבין שניצוץ שייך בכלל לגילי ה-20 המוקדמות. אין פלא ששני בחרה לפצל את החדרים, ואנחנו חייבים לציין שההתנהגות שלה הייתה בוגרת וחכמה. היא התגלתה כאישה חזקה שלא נותנת לשום דבר להזיז אותה מילימטר, ואם יש משהו שדני חייב ללמוד ממנה זה איך להירגע. או לפחות ללמוד את שפת הסלע והנחל, זאת גם אופציה.
<< עוד לא נרגעתם מהפרק? השיחה השבועית בפודקאסט "חתונה ממבט ראשון" רק מתחילה