ארבעה ימים לאחר קום המדינה הוכרז בישראל מצב חירום. לפני כשלושה חודשים אישרה מליאת הכנסת את הארכתו של מצב החירום הזה, 72 שנים לאחר שהוכרז לראשונה. אם תהיתם, אין לזה שום קשר להתפרצות נגיף הקורונה בארץ, אלא זה פשוט הסטטוס שהתקבע בישראל כמציאות היומיומית שבה אנחנו חיים. כישראלים אנחנו רגילים לחיות ממשבר למשבר, מהסלמה להתחממות בגזרה ולצערנו הרב גם ממבצע למלחמה. אנחנו למודי קרבות, ואולי זה גם ניכר בחיי האהבה שלנו. אנחנו תמיד דואגים למלא את המאגרים הרגשיים שלנו רק כדי לוודא שאנחנו מוכנים לרגע האמת, שעת החירום של הלב. כשהאהבה, אם סוף סוף כבר מצאנו אחת, תיגמר ושוב נחזור להיות לבד.
בעונה הנוכחית של חתונה ממבט ראשון נוכחנו לדעת שדווקא הסיפורים שמתחילים בניצוצות גדולים מתחת לחופה לא תמיד ממשיכים ככה. כשאבק הכוכבים דועך והאורחים מתפזרים, דווקא הזוגות שנראו כמו הימור מבטיח מגלים עוד ועוד קשיים בקשר שלהם, בעוד שאלו שבדקות הראשונות נראו כמו שני קצוות שלעולם לא ייפגשו מצליחים למצוא גשר שמחבר ביניהם. זה בדיוק מה שקרה לרוני ונעם: האכזבה מהמראה החיצוני של נעם הפכה לחברות ואחר כך גם לקשר אינטימי ועמוק, וזה בדיוק היה הרגע שבו צ'קלקות החירום בלב של רוני התחילו להבהב.
כמו חיילת מיומנות בשדה הקרב, רוני שלפה את תוכניות החירום. בפגישה עם חברה, שנערכה בחסות אמצעי החירום האולטימטיבי, אלכוהול, רוני חשפה את הפחדים והחששות שלה ממערכת היחסים עם נעם, ואפשר בעצם להגיד שהיא ניסתה להתחיל בהכנות לשלב ההפסד והכניעה. בזמן שכולנו מנסים לדמיין איך יראו החיים שלנו ביום שאחרי הקורונה, רוני ניסתה לדמיין איך יראו החיים שלה ביום שאחרי נעם, וממש כמונו גם היא נותרה בלי יותר מדי תשובות.
במכוון או שלא, רוני ניסתה להבהיל את נעם. היא ניסתה לאותת לו שהיא בדרך החוצה, אבל הוא הצליח להכיל את טקטיקת ההטעיה הזו ולהבין שזה בסך הכל הפחד שמדבר מפיה. ממש כמו רוני, גם אנחנו עסוקים לא מעט בלהכין את עצמנו ליום שאחרי, מנסים ליצור לעצמנו את כל התרחישים האפשריים כדי להיות מוכנים למה שלא יהיה. אנחנו יכולים לתרץ לעצמנו באלף תירוצים למה מערכת היחסים שלנו יכולה להיכשל, אבל לא בטוח שאנחנו בכלל רוצים שזה יקרה. להתכונן לגרוע מכל זה אנושי ונפוץ, אבל אסור לתת לזה להניע אותנו.
לא מעט זוגות נמנעים מהמעמד המחייב של לעמוד מתחת לחופה מתוך הפחד יום אחד לעמוד יחד גם על מדרגות הרבנות. גם לי בתור ארוסה טרייה המחשבה הזו חולפת בראש אחת לפרק זמן כלשהו, אבל כשהיא מגיעה, אני מנסה לא לשכוח את כל הדברים הטובים שיש במערכת היחסים שלי ושמחזיקים אותה חזקה ואיתנה עד היום. ולמרות זאת, אסור להתעלם מהפחד, מנגנון הישרדותי חשוב שכבודו במקומו מונח, אבל אסור גם לתת לו לנהל ולהוביל אותנו.
נעם השכיל לזהות את המנגנון ההישרדותי הזה אצל רוני ולאותת לה בחזרה שהוא שם בשבילה. בזכות אינטליגנציה רגשית יוצאת דופן, הוא הצליח לעבור גם את המבחן הזה, מספר מי-יודע-כמה, בהצלחה מרובה. ברגע שרוני הבינה שנעם מצליח לראות מעבר לחששות ולפחדים הכי עמוקים שלה, היא הצליחה סוף סוף להרגיש איתו מספיק בנוח כדי להודות שזה בסך הכל היה ניסיון הפחדה. כמו בצפייה בסרט אימה, גם כאן הפתרון הוא פשוט: לחבק חזק את מי שיושב לידך ולזכור שממש עוד רגע זה עובר.