ניר והגר אולי חלקו סוויטה מפנקת במפגש הזוגות, אבל חומה מטאפורית ארוכה וגבוהה ניצבה ביניהם. משני צידי החומה ניצבו בני אדם שונים בתכלית: ניר הוא רומנטיקן מכיל שרק מחפש להושיט יד ולחבק, והגר, שעדיין מנסה לעכל את התהליך שהיא עוברת, לא מסוגלת (או לפחות לא הייתה מסוגלת) לקבל את החיבוק הזה בחזרה. בזכות מפגש הזוגות, החומה הזאת נסדקה סוף סוף על ידי ניר והגר בעצמם, שבפעם הראשונה אולי הצליחו להיפגש ולראות אחד את השנייה באמת.
בשלב מסוים זה כבר נראה כמו ההתחלה של הסוף. ניר והגר שוב הלכו לאיבוד בין ויכוחים והרעיון להפסיק את התהליך כבר עלה על הפרק. הדרך מכאן להסלמה הייתה קצרה, אבל רגע אחד של תפנית בעלילה הצליח לשנות את הכל. זה קרה בבוקר היום השני למפגש, כשניר הצליח סוף סוף לדבר על עצמו ועל הקשיים שהוא חווה מול הגר. אם עד עכשיו הוא דחק את עצמו לפינה במטרה לפנות לה מקום, הפעם הוא שם את עצמו במרכז - וזו ההחלטה הטובה ביותר שהוא היה יכול לקבל.
הדחיקה הזאת לא נעשתה מתוך רצון להקטין את עצמו, אלא מתוך רצון להגדיל את הגר. מאז הקריסה הרגשית הראשונה שלה בירח הדבש במוסקבה, ניר ניסה לאותת להגר שהוא מוכן לשים את עצמו על אש קטנה כדי לפנות לה מקום ולאפשר לה לעבור את התהליך הזה בצורה הטובה ביותר. הוא מבחינתו היה יכול להמשיך ככה עד הסוף, אבל מפגש הזוגות העמיד מולו מראה שגרמה לו להבין שהטקטיקה הזו שגויה. הוא ראה את נעם ודניס, שממש כמוהו גם התמודדו עם דחייה בתחילת התהליך, אבל ההתמודדות שלהם לא כללה הקטנה עצמית, אלא להפך. בכך שהם שידרו לבת הזוג שלהם חוזק ועוצמה, הם בעצם משכו אותה אליהם בחזרה.
מה שניר לא הצליח להבין זה שהגר בכלל לא צריכה את החלל המטאפורי שהוא פינה לה. בדיוק כמו רוני והדר, גם היא צריכה בן זוג חזק ויציב שאפשר להישען עליו ולא צללית דהויה. כשהדמעות זולגות לו מהעיניים, ניר סימן להגר שהפעם הוא זה שצריך עזרה. כשהוא דחק בה ופרק את כל מה שהוא אגר עד לרגע הזה, הוא בעצם לא הותיר לה ברירה אלא להסתכל לפחד בעיניים. וכשהגר התחילה לדאוג לניר, היא בעצם הפסיקה לדאוג מעצמה.
אם יש דבר שהבנתי בדרך שעברתי עד לרגע הזה, ארבעה חודשים לפני שאני נכנסת מתחת לחופה בעצמי, זה שמערכת יחסים היא לא דבר שוויוני ברוב המקרים. לרוב היא תכיל צד חזק ומולו צד חלש ופגיע יותר שזקוק לעזרת הצד השני. ובכל זאת, יחסי הכוחות הללו צריכים לשאוף להגיע לאיזון. כשהצד החלש מקבל על עצמו את האתגר לדאוג גם לצד השני ולא רק לעצמו, הוא מתחזק. כמו ילד שמקבל בפעם הראשונה אחריות, הוא מגלה משמעת עצמית ומצליח לצאת מאזור הנוחות שלו. הריב של ניר והגר היה הדבר הכי טוב שקרה להם לא רק בגלל שהוא גרם לניר סוף סוף להביע את עצמו, אלא בעיקר בגלל שהוא גרם להגר להקשיב.
בכנות, אין לי מושג מה יקרה עם ניר והגר מכאן והלאה. כבר ראינו התקדמות מסוימת ביחסים ביניהם אחרי הארוחות המשפחתיות ואחרי שהגר חשפה בפני ניר את הסיפור הכואב על האב שנטש אותה, אבל אחרי האירועים הללו הגיעה גם רגרסיה שהחזירה אותם שלושה צעדים אחורה. יש סיכוי שכשהם יחזרו לדירה, המראה שניצבה בפני ניר תיעלם כאילו לא הייתה והמצב ביניהם יחזור לקדמותו. כדי שהחומה לא תקום שוב מההריסות, ניר והגר חייבים לנסות לגשר על הפערים ביניהם ולהיפגש, שוב, איפשהו באמצע הדרך.