"תירשמי לחתונה ממבט ראשון, נו, מה אכפת לך? ככה את בדוק תמצאי אהבה!", מפצירים בי כל אובדי התקווה לגביי, אלו שאין להם יותר פתרונות להציע לי כרווקה שחצתה את ה-35 ונדמה להם שזוהי תחילת הסוף עבורי. לחשוף את חיי ואת הרגעים הכי אינטימיים שלי? לאפשר למצלמה לתעד את שיחות הפסיכולוג, שם אני פורקת דברים שהסתרתי גם מעצמי במשך שנים, לא נשמע לי מעולם דבר של מה בכך. למצוא אהבה בטלוויזיה? להציג בפני כל עם ישראל את הפחדים הכי גדולים שלך, להתחתן על עיוור ובנוסף לעשות את זה בתוכנית ריאליטי שמה לעשות, עם כל הכוונה הטובה, גם עוברת עריכה?
אני פובליציסטית עם טור אישי שאכן חושפת לא מעט על חיי וכותבת טורי דעה מלאים בביקורת על מה נכון בעיניי ומה פחות, אבל תמיד בשמירה על שפה נאותה ותוך פנייה לקול ההיגיון, ובלי ניסיון לזרוק חיצי העלבה פוגעניים סתם בשביל להישמע. בסופו של יום, קל לנו לשבת בבית ולהעביר ביקורת על אותם "מחפשי אהבה". מבחינתנו זה בידור מהיר ואנחנו לא באמת חושבים על אותן דמויות ששופכות את הלב על המסך כאנשים בשר ודם, אלא כעוד שחקנים שקיבלו תסריט והם כאן אך ורק כדי לשעשע אותנו. אני אהיה הראשונה להעביר את דעתי הצינית על התקדמות היחסים, אבל אסור לנו לשכוח שמהספה בסלון זה הרבה יותר פשוט מאשר על הספה אצל הפסיכולוג.
השבוע הגר משה, אשתו הטרייה של ניר פור הרומנטיקן המכיל, חטפה יריקה ברחוב ואיחולי "מגיע לך להישאר לבד" רק כי היא הסכימה לאפשר לנו הצצה למערכת היחסים שלה עם מערכות יחסים. אני אודה כאן לפני הכל שעם כל הפרצוף החמוץ שהיא משדרת לניר וחוסר ההתלהבות שלה מהמחוות הקטנות שלו כלפיה, הגר היא ללא ספק הפייבוריטית שלי העונה. היא כבר לא ילדה, היא אישה בוגרת שכמהה לפרק הבא בחייה, שלא הצליחה לבד ופנתה לתוכנית ריאליטי שתעזור לה להצליח בתחום היחיד בחייה בו היא לא חווה את ההצלחה שהיא רגילה אליה. להכניס מישהו בבת אחת לחייך, בטח כשאת נושקת ל-40 לעומת משתתפות אחרות שמגרדות את ה-30, זה פער משמעותי של חיים ושגרה ושל לבד.
>> בואו לעשות איתנו היסטוריה: הרשמו עכשיו כדי להשתתף בליל הסדר הישראלי הגדול בשידור חי בקשת 12
כן, היא לא קלה, וכן, אני נמסה מהמחוות של ניר ואני מאחלת שכל הגברים ירצו תמיד להפתיע, לפנק, להכיל ולרגש את הנשים שלהם. אבל לצד כל הרצוי יש גם את המצוי. הגר היא אישה חזקה שלא נופלת בערכי הרומנטיקה, ולא סתם היא לא נשאבת לקלישאה של "נתנו לי פרח אז אני אריח" - היא אותנטית והיא מביאה את הפחדים שלה ממערכות יחסים קודמות. היא בוודאי כבר נפלה בפח ההתאהבות המהירה, ההתלהבות מסימנים מוחצנים והיא נזהרת יותר. היא הרי בקלות יכולה הייתה להפוך לחביבת הקהל ולספק לכולנו אתנחתא רומנטית, אבל לא, היא עצורה והיא שומרת על עצמה מפני התאהבות ושבירת לב מול כל ישראל, רק שהיא לא לקחה בחשבון שאחרי שהיא תסיר את שכבת ההגנה מעל הלב שלה, היא תצטרך להוסיף לפחות 20 חדשות רק כדי להתמודד עם הביקורות ברשת ואפילו ברחוב.
"האצבע קלה על המקלדת", שמענו כבר שוב ושוב, אבל משום מה ההפנמה לא מגיעה. המפורסמים, אלה שהחברה מצפה מהם כביכול לפתח עור של פיל, מוקיעים את ההתנהגות הזאת וכבר מזמן מפרסמים ברשת את התגובות האלימות להן הם זוכים. האחרונה הייתה טל טלמון, ששיתפה על קשייה להיכנס להריון כשהיא לא נאלצת להתמודד רק עם הבעיות הרפואיות, אלא היא צריכה גם להסביר לצופה מהצד למה היא העלתה כמה קילוגרמים. לפניה עשו זאת לירון ויצמן וירדן הראל, יערה בנבנישתי ומאיה בוסקילה שהפנו חיצים מאשימים כלפי האלימות המתפרצת ברשת.
גם אנשים שרגילים כבר שנים לתגובות קשות מספרים שוב ושוב איך ליבם נכמר עם כל תגובה שכזו, אז בטח ובטח, משתתפי ריאליטי שלא מכירים את חוקי המשחק. כן, הם לא תמימים ובטוח לקחו בחשבון שיצטרכו להתמודד עם ביקורת, אבל עם רוע? עם אלימות? עם יריקה ברחוב, ועוד בימי קורונה, כשכולם חרדים לרמת ההיגיינה של האדם ממול ומנסים למצוא קצת סולידריות?
נכון, כיף להעביר ביקורת ולחשוב איך אני הייתי נוהג באותה סיטואציה, אבל זה בדיוק העניין. אנחנו עוברים איתם תהליך, הקשיים שלהם שמכאיבים לנו ולא נעימים לצפייה, הם לרוב מראה עבורנו שמשקפת את הצדדים הקשים בנו. בסופו של דבר, כמו בתהליך פסיכולוגי אמיתי ולא בתסריט מקוצר הליכים, יש רגשות ותובנות, יש היכרות עמוקה ולפעמים יש אפילו התאהבות. רק תראו את הריקושטים שהכלה שירי חטפה בעונה הקודמת, והנה למרות הכל, היא ובן זוגה מהתוכנית לירן עדיין מציגים זוגיות פוטוגנית להפליא. אז במקום סתם אלימות ובריונות ברשת, במקום לכעוס ולהאשים אחרים בבעיות שלנו או להתבודד ולהימנע מקשר מהספה בבית, ממש כמו המשתתפים בתוכנית, אני מציעה שגם הצופים יבואו לחפש אהבה ממבט ראשון בעצמם.