"טינדר היא יותר מאפליקציית דייטים. זאת תנועה תרבותית. ברוכים הבאים ל-#swipelife": זה הכיתוב שמקבל את כל מי שנכנס לאתר הרשמי של טינדר, שלמרות שהיא כבר לא רוצה שנקרא לה ככה, היא עדיין אפליקציית דייטינג. לפחות על פי ויקיפדיה, טינדר קיימת ב-196 מדינות בעולם, שזה יותר ממספר המדינות החברות באו"ם (193). כן, יש מדינות שאין בהן כבישים סלולים ומים זורמים בברזים, אבל אפשר לעשות בהן סוויפ ימינה.
"אני חושבת שכבר בצבא הייתי בטינדר. היו שם הרבה אנשים מאוד ישירים ששואלים שאלות כמו 'מה המטרה שלך?', 'למה את כאן?', אם את זורמת – סבבה, אם לא, אז לא'", מספרת ר', בת 25 מהצפון שהחליטה לאחרונה להוציא את כל אפליקציות הדייטינג מחייה באופן סופי אחרי שנים של מה שהיא מגדירה כהתעללות רגשית. "היו גם אנשים לא ישירים, אבל כשאת נפגשת איתם, את מגלה שהם לא רציניים ושאת מבזבזת את הזמן שלך".
ר' לא לבד. סקר שערך mako בשיתוף מכון פאנלס לקראת עליית העונה החדשה של חתונה ממבט ראשון (שבת, 21:15 בקשת 12) מוכיח את מה שהרגשנו כבר מזמן: אהבה לא מוצאים בטינדר. מבין כלל הנשאלים, רק 3.8% ענו שהם מצאו את הזוגיות האחרונה או הנוכחית שלהם בטינדר ו-25.3% נוספים העידו שמצאו את הזוגיות האחרונה או הנוכחית שלהם באתרי ההיכרויות, בפייסבוק, באוקיופיד, באינסטגרם או בגריינדר. הרבה מעליהם יש לא פחות מ-43.1% מהישראלים שמצאו את הזוגיות שלהם פנים מול פנים, אתם יודעים, בדרך הטובה והישנה.
את הנתונים הללו מחזקים מחקרים שמתפרסמים בימים אלו מסביב לעולם. מנתוני מרכז המחקר האמריקאי פיו לדוגמה, מצטיירת תמונה דומה. הרבה צעירים נמצאים בטינדר, אבל מעט מהם באמת מוצאים אהבה. על פי המחקר, כ-30 אחוזים מהמבוגרים בארצות הברית השתמשו בשלב מסוים באפליקציית היכרויות (או באתר), אבל רק 12 אחוזים מצאו בה מערכת יחסים ארוכת טווח.
טינדר הושקה באופן רשמי בסתיו 2012 אבל הרעיון של ניצול של הפלטפורמה האינטרנטית לטובת שידוכים נולד עוד הרבה קודם. בשנת 1998 יצא לאקרנים הסרט "יש לך הודעה" בכיכובם של מג ראיין וטום הנקס שעסק בזוג צעירים שמתכתבים זה עם זו בדואר אלקטרוני מבלי לדעת שהם למעשה אויבים עסקיים. אלו היו הימים הראשונים של האינטרנט, אבל כבר בשנה שלאחר מכן כריס קוין, כריסטיאן רודר, סם יגן ומקס קרון, ארבעה סטודנטים מהרווארד, יצרו מבחן אישיות אינטרנטי בשם SparkNotes שעל בסיסו, כך הם קיוו, יצליחו ליצור התאמה זוגית בין משתמשים. בשנת 2001 הם מכרו את הסטארט אפ והחלו לעבוד על אוקייקיופיד, האפליקציה שלימים הפכה לנחמה של אלו שמאסו בטינדר, אבל עדיין תולים תקוות בקונספט של מציאת זוגיות אונליין.
>> אל תפספסו את כל מה שקורה באינסטגרם של חתונה ממבט ראשון
"עברתי לקיופיד כי חשבתי שזאת אפליקציה יותר רצינית, בעיקר בגלל השאלות שהיא שואלת בהתחלה, כמו האם את מתעניינת בפוליטיקה או האם את מעשנת, אבל גם שם יש תחרות כל הזמן", אומרת ר'. "הרגשתי שאני תמיד צריכה לענות באופן שנון מספיק, להגיד משהו שיזמין את הצד השני לענות כי אני תמיד במרחק של שנייה אחת מלהיות מחוקה אצלו. לפעמים מישהו מחליט לא לענות לך יותר למרות שהשיחה זורמת, ולא רק שהוא נעלם, הוא גם עושה לך אנמאץ', שזה הכי מעליב. את לא מבינה מה בדיוק קרה אז את מניחה שהוא דיבר עם מישהי יותר מעניינת ממך. זה כואב".
למרות שאפליקציית הקיופיד נחשבת בעיני רבים לדרך "אנושית" יותר למציאות בן זוג, אחותה המנומסת והמהוגנת של טינדר גם לא מצליחה לספק את הסחורה במבחן המציאות. רק 4.2% מהנשאלים בסקר העידו שהם מצאו את הזוגיות האחרונה או הנוכחית שלהם באוקייקיופיד, קצת מעל שיעור האנשים שמצאו זוגיות בטינדר. אם אתם בכל זאת מתעניינים מה הדרך הכי טובה למצוא זוגיות בגבולות העולם הווירטואלי, לפחות על פי המשיבים שלנו, המפתח נמצא באתרי ההיכרויות הישנים (11% מהמשיבים) ובפייסבוק (7.4%).
"כשאתה מרים את העיניים מהמסך ופוגש בן אדם, אתה מבין דברים שבטקסט קשה להעביר"
גם המומחים של חתונה ממבט ראשון, דני פרידלנדר ויעל דורון, מסכימים שהשדה הווירטואלי הביא איתו לא מעט הזדמנויות, אבל גם הרבה מאוד מוקשים. "היינו רוצים לעודד אנשים להכיר יותר פנים אל פנים כמו פעם, כי כשאתה מרים את העיניים מהמסך ופוגש בן אדם אתה מבין דברים שבטקסט נורא קשה להעביר", אומרת דורון. "זה נראה יותר נגיש, אבל להיכרות פנים אל פנים יש יתרונות. דווקא כשאתה פוגש בן אדם בסופר, במעלית או בתור, יכול להיות שאתה באמת נותן צ'אנס לקשר אמיתי".
ולמרות זאת, גם המומחים לא מיתממים ומבינים שבשנת 2020, למצוא זוגיות מחוץ לגבולות האינטרנט זו כמעט משימה בלתי אפשרית. "אחרי גיל מסוים נורא קשה למצוא אנשים חדשים, בעיקר אחרי שסיימת עם הצבא והאוניברסיטה ומיצית את החברים של החברים שלך", מודה דורון. "יש אפשרויות נורא מוגבלות. לעומת זאת, בלחיצת כפתור אחת באפליקציה אתה מוצא 500 איש, ככה שההיצע הוא בלתי נגמר". גם פרידלנדר מכיר במציאות העגומה: "כולם נורא רוצים למצוא אהבה בחוץ ובגובה העיניים, אבל המצוי זה שאנשים נמצאים באפליקציות, זה פני הדור. אנחנו חיים מאחורי מסכים, האנונימיות נורא נוחה, אבל היא גם מוציאה מאנשים דברים מאוד קשים, כמו ניכור. כשיש לך מרחק ממי שאתה מדבר איתו, אתה יכול להגיד הכל".
"בעידן השפע יש המון פוטנציאל, אבל גם חסרונות", מסכמת דורון. "מרוב שיש לך אפשרויות, אתה כל הזמן מרגיש שמשהו יותר טוב נמצא מעבר לפינה. קשה לך להתיישב ולקבע את עצמך, ולכן אנשים עוברים ומדפדפים עוד ועוד, אבל מרוב שפע הם לא מוצאים בן זוג".
באים לפה הרבה?
מתי בפעם האחרונה יצאתם לבר, קיבלתם צ'ייסר מהברמן עם קריצה והסבר ש"ההוא מימין הזמין אתכם"? ובכן, אם אתם בטווח הגילאים 18-25, יש סיכוי טוב שאף פעם. על פי נתוני הסקר, כמעט שליש (29.2%) מהנשאלים בקבוצת הגיל הזו העידו שהם מעולם לא התחילו עם מישהו פנים מול פנים. רבע (25%) העידו שהפעם האחרונה שבה הם עשו זאת הייתה לפני יותר משלוש שנים. בקרב כלל האוכלוסייה הנתון הזה אפילו יותר מדאיג: 53.1% העידו שהפעם האחרונה שבה התחילו עם מישהו הייתה לפני יותר משלוש שנים, ורק 3.4% עשו זאת בחודש האחרון.
במטרה לתת מענה לתופעה הזאת, התפתחו בשנים האחרונות מעין טקסי שידוכים אלטרנטיביים שמנסים לשלב בין שני העולמות, הפיזי והווירטואלי. הטקסים האלה אולי מזכירים קצת את עולם השידוכים הישן, זה שאנחנו מכירים מהחברות הדתיות, אבל הם לרוב משלבים פעולה "וירטואלית" שקודמת לפעולה הפיזית, כמו מילוי שאלון אישיות. אנשים שמגיעים לערבי שידורים מהסוג הזה מגיעים בכוונה ברורה למצוא זוגיות, ולרוב הם עוברים את התהליך הזה גם כשהם מתווכים על ידי קופידונים מודרניים, אנשים שלקחו על עצמם את המשימה המורכבת למצוא להם אהבה.
תומר לגבעומר, בן 40 מרמת גן, הפך את ה"קופידוניות" למקצוע. יחד עם אשתו כריס הוא הקים את הפרויקט של תומר וכריס, מיזם היכרויות, שידוכים וייעוץ זוגי. אחרי שעבד כמתכנת בהייטק במשך 14 שנה, תומר גילה שהוא טוב לא רק בלכתוב שורות קוד, אלא גם בלכתוב את קורות האהבה של הקליינטים שלו. "אני מנהל קבוצת פייסבוק של 35 אלף איש ושמתי לב שיש בה המון רווקים. הבנתי שאתרי היכרויות באמת פחות עובדים, ומה שעובד זה היכרויות על בסיס ערכים משותפים. החלטתי לבדוק את הנושא בקבוצה שאני מנהל ופרסמתי סקר קצר שבו אנשים מילאו שאלוני אישיות. אם בהתחלה תכננתי לעשות את זה ממוחשב, מהר מאוד הבנתי שאני חייב גם להיפגש עם האנשים עצמם. בכל יום שישי הייתי נפגש לרבע שעה עם כל אחד, מדבר איתו ונותן לו את ההתאמות שלו מתוך המאגר שיצרתי".
פגישות הייעוץ הקצרות של תומר הפכו מהר מאוד גם לעסק לכל דבר. "עם כמה שזה חברתי, בסופו של דבר זה גזל לי המון זמן", הוא מסביר. "ראיתי שזה מאוד קשה להחזיק את העבודה וגם את התחביב הזה, אז ברגע שזה התחיל להיות קצת כלכלי עזבתי את ההייטק והתחלתי לעשות רק את זה".
"הבנתי שאתרי היכרויות פחות עובדים, ומה שעובד זה היכרויות על בסיס ערכים משותפים"
בשלב זה פגש תומר את כריס, מי שהפכה להיות אשתו בהמשך. אם במערכות היחסים הקודמות של תומר בנות הזוג שלו התייחסו לתחביב השידוכים שלו בתור שטות, הלצה זמנית, אצל כריס המצב כבר היה אחרת. "כריס ממש נכנסה לזה, היא התחילה לקחת חלק פעיל בפגישות ולתת את נקודת המבט הנשית שלה. יש דברים שאני פחות טוב בהם, כמו לבחור את התמונות הטובות ביותר של האדם שמגיע אליי. כמעט בכל אחת מהפגישות, אנחנו דואגים שהיא תצטרף לכמה דקות ותיתן את ההערות שלה".
הפרויקט של תומר וכריס מפעיל היום אירועים חווייתיים כמו מסיבות, ערבי ספיד-דייט עם טוויסט והרצאות בנושא תקשורת זוגית. "הרבה מהגברים שהגיעו אליי היו אומרים לי 'יכול להיות שבתמונה אני לא עובר, אבל אם היו מפגישים אותי עם מישהי, אני בטוח שהייתי מצליח'. שמעתי את זה לא מעט, ניסיתי כל מיני דברים כדי לפתור את זה וגיליתי שהדבר הכי נכון לסיטואציה הזאת זה לעשות סוג של ספיד-דייט המוני, עשרים גברים ועשרים נשים בפורמט של דאבל דייט. כשמישהי יושבת עם חברה שלה ומנהלת שיחה קז'ואלית עם שני גברים, זה בעצם מדמה היכרות בבר, ממש כמו פעם. הם מדברים שבע דקות, עוברים הלאה בסוף מסמנים את מי שמצא חן בעיניהם. בסוף אני מקבל רשימה ממוחשבת של כל ההעדפות ויוצר התאמות".
תומר מעיד שספג את הידע שלו בתחום גם מספרים וממאמרים שקרא, אבל בעיקר מניסיון אישי. "הייתי רווק עד גיל 37, ככה שזה תהליך שעשיתי עם עצמי. אחרי שפגשתי מאות רווקים ורווקות, אני חי את העולם הזה ומכיר אותו מבפנים. זה מבוסס על ניסיון ולמידה עצמית", הוא מסביר. "לפעמים אנשים שמגיעים אליי לפגישה חד פעמית אומרים לי 'אני אוהב את הגישה שלך ואני רוצה שתעשה לי תהליך ליווי'. אני נפגש איתם פעם בשבוע עד שהם מוצאים זוגיות, וזה מדהים. רואים מיד את התוצאות, חבר'ה שהיו רווקים במשך שנים מצליחים לתחזק קשר".
אז מה הסוד? לדברי לגבעומר, שילוב של שני גורמים מרכזיים: אטרקטיביות וגמישות. "אני יכול להסביר את הרציונל למה האפליקציות לא עובדות, ואני יכול להסביר למה היוזמות שאנחנו הרמנו עובדות בצורה אפקטיבית, אבל לא לכולם. מתי זה כן מצליח? אם רמת האטרקטיביות, רמת הביקוש לבן אדם – שמורכבת מאיך שהוא נראה, איך הוא מתבטא וכמה הוא בן אדם נעים, מתאימה גם לגמישות שלו", הוא אומר. "אתה לא יכול להיות יותר מדי בררן או יותר מדי לא אטרקטיבי, אתה צריך התאמה בין הרמה הזאת לרמה הזאת. במידה ויש, אנחנו כבר נדאג להפגיש אותך עם מספיק אנשים".