היתרון של האדם על החיה, כך אומרים, שהוא מופעל על ידי השכל, בזמן שהחיה לרוב מופעלת על ידי האינסטינקט. וואלה? אומרים גם שאנחנו לומדים מטעויות ובכל זאת, כשאתם רואים את התור הארוך ביום שישי בכניסה לאיקאה, אתם לא יכולים שלא לתהות שאולי אנחנו לא כאלה מבריקים כמו שחשבנו. למעשה, הרבה דברים יומיומיים שאנחנו נוהגים לעשות הם דברים מטופשים, שרק גורמים לנו להרגיש ממש רע בסוף. והאבסורד הוא שאנחנו יודעים כמה זה רע לנו, ובכל זאת בסוף כולנו נגמור עם כוורת ספרים להרכבה עצמית וצרבת ממנת פלאפל בחמישה שקלים. למה אנחנו עושים את זה לעצמנו? יש לנו דווקא תשובות. אבל חכו עם זה רגע.
ארונוב חשפה שהקשר האחרון שלה נמשך חצי שנה והוא היה נפלא, עד שביום אחד, היא הגיעה אל הבחור – מצוידת בתיק וציפיות לוויקנד עם חברים משותפים, רק שהוא לא פתח לה את הדלת. "ידעתי שהוא סובל מדיכאונות והיעלמויות", היא אמרה וסיפרה שמאז לא הצליחה לתחזק קשר, אבל דבר אחד בטוח: היא כבר לא רוצה ליפול למלכודת אנשי החושך. האם היא תצליח להימלט מהדפוס הידוע מראש?
ואתם, מה אתכם? הרי זו לא רק אנה והנטייה להתאהב בטיפוס בעל האינטליגנציה והדיכאונות, זה כולנו. לכולנו הנטייה המזוכיסטית לעשות לעצמנו רע, ידועה מראש. כמו להתמכר לבינג' שמגיע עם שמונה עונות שלא נגמרות, לקנות את הנעליים הכי יפות ויקרות בחנות שיגרמו לנו לכרות אצבע אחרי שעה של הליכה, לבקש מתכון מאמא משקיעה, לומר לחמותנו שהיא מוזמנת בכל שעה, להזמין שלושה חברים (לכל ילד!) באחר הצהריים אחד, להגיד לחברה: "אני מתה לשמוע איך עבר הלילה עם התינוק!", ללבוש מחטב, לקנות סקיני, לעקוב אחרי האינסטגרם של בר רפאלי, לעשן, להתווכח עם מתנגדי חיסונים, להתנגח בתומכי חיסונים, לשחק קנדי קראש לפני השינה, להתנדב לוועדי הורים, להתחיל חפיסת שוקולד, לקנות סליים, להציע את עצמך לקנות מתנה ליומולדת בשם כמה הורים, ללדת. בקיצור, כזה מין.
זה כל כך רע אבל מרגיש כל כך טוב!
קנייה ווסט אומר בשיר "addiction" - "למה כל מה שאמור להיות רע גורם לי להרגיש כל כך טוב", ובינינו רק לצטט את הבחור גורם לנו קצת להקיא בפה ולהרגיש רע עם עצמנו אבל הוא צודק.
מחקר מאוניברסיטת ניו מקסיקו למשל מצא שגברים "רעים", כלומר כאלה נרקיסיסטים, אימפולסיביים, שמחפשים ריגושים מהירים עם טאץ' ערמומי – "הם כולם חלק מאסטרטגיה אבולוציונית שמביאה להצלחה" והם גם אלו שהתגלו כבעלי ניסיון מיני העשיר ביותר בסקר, אמר פיטז ג'נסון, ראש המחקר. בגדול תחשבו ג'יימס בונד – שרירי, מסוקס, זחוח, שחצן, אדיש, בלתי ניתן להשגה ומשגל את כל היפות בשכונה. כמה זחוח – ככה אנחנו רוצות אותו. הבעיה היא לא בנו, מסתבר. זה קטע אבולוציוני כזה. מנחם? תודו שקצת.
אז יש סיבה להתאהב בבד בוי'ס, אבל מה עם כל שאר העוולות שציינו שם למעלה? ובכן יש כמה סיבות לא רעות בכלל. כלומר טובות ממש.
לחץ טהור. כן, אנחנו יודעים שלחץ חברתי לא משרת אותנו ובכל זאת, כולנו נכנעים אליו אחת לכמה זמן. ככה זה כשאתה חלק מקבוצה ורוצה להשתלב. אנחנו לא מדברים חלילה על רצח המונים, אבל אם כולם רואים "בית הנייר", אז גם אתה תוריד את "בלה צ'או" לרינגטון שלך ותקרא לעצמך "אל פרופס'ור" ליום או יומיים. זה לא יהרוג אותך.
כוחו של הרגל. לכו תנסו להילחם בהרגל של שנים, לפעמים זה מרגיש בלתי אפשרי להימנע מלעשות את הדבר שאתם רגילים מגיל אפס, כמו להוריד שערות בפינצטה בזמן צפייה בטלוויזיה. אז אומרים שכל שינוי צריך 21 ימים של תרגול. אבל עוד לא התחלנו את היום הראשון ובטח שלא נתחיל אותו בחנוכה, כשיש סופגניות עם כל כך הרבה טעמים בכל מקום ב-5-7 שקל צמוד לעבודה. נכון? ואם קונים מארז, מקבלים מזרק לריבה בחינם. מה אנחנו מטומטמים?
הכחשה. איזו תכונה אנושית נהדרת. בגדול לא ממש בא לנו להתעמת עם מי שאנחנו כשאנחנו נכנסים למיטה בלי מקלחת. אנחנו מעדיפים לחשוב שבטח אין מים, למרות ש-40 מעלות בצל. לפעמים הכחשה זה כל מה שרווקה צריכה כשהיא פוגשת במנהל בר מזוקן במשחק באולינג בחולון. דינייל ייקח אותך רחוק, לפחות עד הדירה שלו בתל אביב.
כי רע מרגיש טוב. אחרת איך תסבירו את הלידות החוזרות שלנו, ה-TRX השבועי, סידור הגבות החודשי והביקורים המשפחתיים בכל חג? לפעמים אנחנו רוצים להרגיש שקצת יצאנו מהריטואל ובא לנו לעשות מה בא לנו. בלי לחשוב על זה יותר מדי. בינינו הפיצה הרבה יותר טעימה ככה.
בסופו של יום, לא ממש בא לנו לצאת מאזור הנוחות שלנו, מהמוכר והצפוי (גם אם הוא צפוי להסתיים עם הראש בקיר) לטובת החדש והמפתיע. לכן, לא לגמרי ברור מה נבחר לעשות עם השוקולדים מחו"ל שהונחו על השולחן של הקולגה הערב (סבירות גבוהה שאת מה שעשינו עם השוקולדים מחו"ל על השולחן של הבוס). אבל בכל הנוגע לחיפוש האהבה של אנה, יש לנו תחושה שהיא מנסה לשבור את המעגל ולמצוא את האחד שיפתח לה את הצ'אקרות לעולם של זוגיות. עכשיו רק נשאר לראות מה יקרה בסוף. בינתיים תנו לה לרוץ קצת במעברים בין הדייטים. אולי זה יגרום לנו לצאת לג'וג'ינג מהבינג' של "suits".
"לאהוב את אנה": הערב (שלישי) ב-21:00, קשת, ערוץ 12