כמו ששרו להקת "החלונות הגבוהים" בלהיט הנצחי שלהם, את האהבות הראשונות כנראה נזכור לעולם. בסיפור שהציגה נסלי ברדה אתמול (ה') ב"אהבה גדולה מהחיים", האהבה הראשונה של לירית בארי ואופיר אביקסיס הפכה לסיפור שכמעט קשה להאמין כי הוא לא לקוח מתוך סרט. בצעירותם, דווקא כשהזוגיות הייתה בשיאה, תהום נפערה בין השניים והקשר הפך בבת אחת לבלתי אפשרי, אך החיבור ביניהם נמשך לאורך עשורים - גם כשהם חיו חיים הפוכים בניתוק מוחלט.
אופיר, שגדל בקרית גת של שנות ה-80, היה צעיר חילוני שחלם להתגייס לשירות צבאי כלוחם. "שמעתי שלום חנוך, אריק איינשטיין, בוב דילן. רוב המשפחות בשכונה היו אנשים שעלו מחוץ לארץ, מרובות ילדים", הוא משתף, כשמהצד השני לירית מתארת ילדות שונה: "אני קיבוצניקית במקור. כל הילדות הייתי בחוץ על הדשא. חיים מאוד חילוניים, בלי דת בכלל. מאוד אהבתי והתגאיתי להיות קיבוצניקית".
כמו שהיה מאז ומתמיד, הצבא הופך לקיבוץ הגלויות שלהם ומפגיש בין שני הצעירים השונים בתכלית. אופיר מגיע לבה"ד 1 כדי להתגייס ופוגש במשרד הת"ש את לירית: "איך שהוא נכנס למשרד ראיתי על הכתף שלו את התג של צוקי עובדה, איפה שהייתי קודם. ישר אמרתי לו: 'אתה שייך אליי'. התחלנו לדבר, התגלגלה שיחה כיפית, מהר מאוד התחברנו ונהיינו חברים טובים, בלתי נפרדים והולכים יחד לכל מקום".
אופיר שהחל לאט לפתח רגשות כלפי לירית, לא קיבל בהתחלה את היחס אליו ציפה בחזרה: "התחלתי להיקשר והיה לי ברור שאני מאוהב. הרגשות התחילו לעבוד. ביום האחרון של לירית בו היא השתחררה, חיכיתי לחיבוק, מפגן של אהבה שאולי סוף סוף יקרה. אז היא נעמדה ונתנה לי איזה ליטוף בראש לפרידה".
לא נענית לחיזור שלו?
"לא. הוא היה מרקע מאוד שונה. לא חשבתי שאני אוכל להרגיש ביטחון עם מישהו כזה, שהוא לא קיבוצניק ומוכר לי, שאני לא יודעת מי ההורים או הסבים שלו. הוא היה שונה מידי ממני".
שנה אחרי שחרורה של לירית ושברון הלב שחווה, אופיר החליט לאזור אומץ ולהתייצב מולה שוב. בשלב הזה של חייהם, שניהם כבר היו משוחררים והם נפגשו בדירה שלה בתל אביב, שם הוא התוודה בפניה על אהבתו וסוף סוף קיבל הזדמנות: "מבחינתי זו אהבה שאני מצליח לממש אותה. הקשר מאוד שלם ומחובר, היה לנו טוב מאוד יחד. שנינו היינו תפרנים, הלכנו יחד עם סלים לעשות כביסה וכל מיני מכונות של אסימונים. כבר חשבתי שאולי היה מתאים להתחתן ולהמשיך הלאה".
בתוך מערכת היחסים מלאת האהבה ביניהם, אופיר חווה שינוי עם עצמו שהופך לניצוץ דליק של משבר גדול. "יש לי דוד שגר בארה"ב וטסתי ללוס אנג'לס. זה היה חלום של הרבה שנים לטוס אליו. הגעתי לשם וראיתי אנשים שהם סיפורי הצלחה, שהרוויחו הרבה כסף. זה הפיל לי שורה של אסימונים ופתח חלל גדול מאוד", הוא מסביר את הרגע בו החליט לפנות אל ספר לימוד תורה שקיבל במתנה: "קראתי את הספר ומצאתי דברים ערכיים ומוסריים שהתחברתי אליהם. אז ביקשתי עוד אחד, הוצאתי את התפילין שלא השתמשתי בהם מהבר מצווה, התחלתי ללכת לבית הכנסת בשבת".
לירית מצדה שמה לב לשינוי שחל באהובה, אבל עדיין לא העלתה חששות מהפער שהולך ומצטבר בין השניים: "אני זוכרת שהיה חג שבועות והוא הלך לבית כנסת, שלומדים שם כל הלילה. זה היה נראה לי מאוד מוזר, אבל לא חשבתי שיש פה איזה עניין. נבהלתי כשהוא אמר לי שהוא רוצה לבקש ברכה מרב, שהוא יחזור בתשובה ויהפוך לדתי. באיזה שהוא שלב הוא התחיל ללמוד ולא ניסיתי לעצור אותו". במקביל, אופיר מתחיל להבין את הבעייתיות של הקשר ביניהם בתוך התהליך שהוא עובר: "אי אפשר לגור עם מישהו בזוגיות כשאתה אדם דתי, אי אפשר לרקוד על שתי החתונות. לירית לא תגיע לצד שלי ואני כבר לא אחזור אחורה, זה לא יעבוד יחד. אז החלטתי שאנחנו נפרדים".
איך אתה אומר לה את זה?
"אני חושב שלא אמרתי לה בכלל".
לירית המאוהבת, קיבלה את הפרידה בהלם מוחלט אך ניסתה להמשיך וליצור קשר עם אופיר: "התקשרתי אליו ואמא שלו אמרה שהוא בלימודים. אז התקשרתי מאוחר יותר והיא אמרה שהוא הלך לישון כבר. אחרי כמה פעמים שהתקשרתי ובכל פעם היה לו משהו אחר, באחת הפעמים היא אמרה לי: 'הוא אומר לי להגיד לך שהוא ישן, אבל האמת שהוא יושב כאן לידי ולא רוצה לדבר איתך'. עשינו יד אחת, היא אמרה לי להתקשר בשעה מסוימת ושהיא לא תענה, כדי שהוא יענה לטלפון וכך היה".
בשיחת הטלפון האחרונה בין השניים, אופיר מבהיר למי שהייתה עד אותו רגע אהבת חייו, כי זה לא יכול להמשיך: "שמעתי את לירית מאוד כאובה, רוצה שאתעורר. מבחינתי ראיתי רק כמה היא לא מבינה אותי, את התהליך שאני עובר. היא דרשה ממני משהו, במקום שאני כבר לא נמצא בו", לירית הפגועה ניסתה בכל דרך להחזיר את בן זוגה, עד שהגיעה לייאוש: "אמרתי לו שאני מאוד מתגעגעת אליו ורציתי שניפגש. הוא אמר שהוא לא חייב לי שום דבר, כמו שיח חירשים. הרגשתי שהוא בכלל לא נמצא שם, הוא היה אדם אחר, זה כבר לא אופיר".
כשהשיחה האחרונה נגמרת, מה קורה אצלך?
"נגמר לי העולם. הגב והבסיס שהיה לי, לא נמצא שם בשבילי, הוא מנותק".
אומרים שמבינים מה יש לנו רק כשמאבדים. זה מה שקרה לך?
"ממש ככה. פתאום הבנתי שגם נתתי לו ללכת, איזו שטות עשיתי. למה לא התעקשתי שלא יחזור בתשובה, שיישאר איתי בעולם שהיינו בו".
מהרגע ששיחת הטלפון בין השניים התנתקה, אופיר החל לדהור הרחק מהעולם החילוני, אל תוך עולם הדת והחזרה בתשובה. "תוך כמה חודשים החלטתי שאני רוצה לעזוב את העבודה והלימודים ונכנסתי ללמוד בכולל. משם יצאתי לשידוכים ונפגשתי כמה פעמים ובאישה הרביעית, התחתנתי", הוא מסביר, ולירית מוסיפה: "שמעתי שהוא נשוי. התאבלתי עליו מאוד, זה כבר היה גמור. הוא היה דתי ונשוי, זה כבר לא היה קשור אליי יותר. הכל על פניו היה בסדר, לא החסרתי יום עבודה אפילו, אבל בפנים משהו התרוקן וכבר לא הייתי מי שהייתי לפני".
במהלך השנים הבאות אחרי הפרידה, לירית החליטה להמשיך בחייה. היא סיימה לימודי משפטים, התחילה לעבוד במשרד עורכי דין וחיה חיי רווקות חילוניים לגמרי בתל אביב. באותו זמן בחולון, כמו בתמונה הפוכה לגמרי, אופיר האברך הדתי הוא כבר אב לחמישה ילדים, אבל משהו אצלו עדיין לא שחרר מאהובתו הראשונה: " באחד הערבים יצאתי לתלות כביסה. היה מאוד חשוך, זה מקום פנימי ופתאום אני רואה את לירית מגיעה מהשביל. הייתי די מבוהל, ראיתי אותה פיזית מגיעה וכמובן שזה היה דמיון. לא הזמנתי את זה, זה בא ובעוצמה מאוד חזקה. בכביסה או באמצע הסופר, תוך כדי שמסתובבים בין המדפים, פתאום ראיתי אותה שם".
כמה פעמים זה קורה?
"זה קרה כמה שנים, בשנים הראשונות אחרי שנפרדנו".
חיי הרווקות של לירית נמשכים לאורך שנים רבות. היא מחפשת אהבה, יוצאת לדייטים ומנסה להכיר, אבל אף אחד לא נתן לה את תחושת הביטחון שהייתה לה עם אופיר. באותו זמן בעולם רחוק ומקביל, בעולם החרדי של אופיר גם הוא לא מצליח להחזיק זוגיות: "עם חמישה ילדים אנחנו מתגרשים בצער גדול, עם המון כאב. שוב פעם התחלתי הכל מאפס, מחדש".
עוברת בך מחשבה על לירית בראש?
"גם אם עלתה בי מחשבה, היה לי ברור שהיא נשואה עם ילדים".
השנים עברו ואופיר התחתן והתגרש פעם נוספת. בגיל 46 הוא מוצא את עצמו גרוש עם שבעה ילדים ותחושת כישלון קשה בזוגיות, כשלירית מוצאת את עצמה ברווקות מאוחרת בגיל 45, עם תחושת סטיגמה קשה שמלווה אותה, אך בדיוק באותם רגעי משבר של השניים, החיים עמדו להפגיש אותם שוב כנגד כל הסיכויים.
מעל 20 שנים של נתק הפרידו ביניהם, כשהם לא יודעים דבר האחד על חיי השנייה, עד שאופיר נתקל בסיטואציה מפתיעה. "אבא שלי היה צריך עורך דין. היו לו חובות גדולים וארנונה, אז נכנסתי לגוגל וחיפשתי עורך דין, כשהשם של לירית קפץ. זה היה טלטלה לראות את השם שלה, הייתי צריך להגיע אליה, לפחות לבדוק מה קורה איתה", הוא משתף ולירית מקבלת הודעה מסקרנת: "היא כתבה שיש לנו מכר משותף והוא רוצה לדעת אם הוא יכול ליצור איתי קשר. היא רק לא כתבה מי זה. שיחקתי עם עצמי משחק, של מי אני הכי רוצה שזה יהיה. זו בכלל לא הייתה שאלה, ידעתי שאני רוצה שזה יהיה אופיר".
האמנת שזה יכול להיות הוא? חשבת שאי פעם בכלל תראי אותו שוב?
"לא חשבתי".
אופיר הנרגש הבין שמצא את אהבת נעוריו והחליט להרים אליה טלפון: "הדופק שלי האיץ, הקול שלי היה שבור, לא הצלחתי להוציא מילים בצורה טבעית. ניסיתי לדבר בלי התרגשות ולא הצלחתי. שמעתי שתיקה בצד השני. מה עכשיו נדבר בטלפון על 23 שנה? אני גר ביפו אצל אמא שלי, זה לא רחוק. אמרתי לה שתבוא. הייתי נרגש מאוד, נראיתי שונה לגמרי, במשקל, בגודל, בצורה שלי היום. פחדתי שהיא לא תפתח את הדלת ותנסה לחבק אותי, אני דוס". לירית נענתה להצעה ואחרי 23 שנים, השניים סוף סוף נפגשו שוב. "הוא פתח את הדלת עם זקן, כיפה שחורה, בגדים שחור ולבן. אין חיבוק, אין מגע, חרדי הארד קור. התחלנו לדבר וראיתי שזה אופיר. כל השנים כל כך התגעגעתי לחיוך שלו, הייתי מדמיינת אותו וזה הוא", היא משתפת.
למרות ההתרגשות הרבה, הפגישה בין השניים לא הולכת בדיוק כפי שאופיר תיאר לעצמו: "סיפרתי לה פחות או יותר בראשי פרקים מה קרה בכל השנים האלה וחיכיתי שהיא תספר לי, אבל היא פשוט שטפה אותי: 'פצעת אותי. בגללך לא התחתנתי'. בתוך הלב אני חושב אם בכלל יש לה שמץ של מושג איפה הייתי ב23 שנים האלה, מה זה שבעה ילדים, להתגרש פעמיים. את יכולה לבקר אותי בכלל? אבל קופצת לי פתאום איזה אמרה מהגמרא שאומרת: 'נאמנים פצעי אוהב, מנשיקות שונא'. אני אומר לעצמי: 'האדם הזה נורא כועס עלייך, אבל זה מאהבה'. אדם אחר היה בורח, אבל מבחינתי זה היה טוב".
כעבור כמה ימים מהפגישה המחודשת של השניים, הם מתראים פעם נוספת. הפעם, אופיר לא המתין והחליט להצהיר כוונות כלפי לירית: "היה כיף נורא ואחרי ממש מעט זמן הוא הזכיר את המילה חתונה. נלחצתי מאוד בהתחלה. הוא חרדי, לומד, לא עובד, שבעה ילדים, גרוש פעמיים. אני רווקה, חילונית, באיזה עולם זה יכול לקרות בכלל?". הוא אמר שהוא חושב שהוא יכול להתחתן עם אישה חילונית ואני נלחצתי, אמרתי לו שאני צריכה ללכת".
למרות שלירית ברחה, זוג האוהבים ממשיכים להתקרב ואחרי שהוא שולח לה שיר שריגש אותה במיוחד, היא מבינה שמדובר באהבה טהורה. הבעיות לא מאחרות להגיע, כשהם מבינים שבקהילה החרדית אליה אופיר משתייך, להתחתן עם אישה חילונית נחשב למעשה כפירה בלתי נתפס. למרות זאת, אופיר מנסה את מזלו ופונה אל הרב שלו: "ביקשתי אישור להתחתן עם אישה חילונית, מרב שבמנעד החרדי הוא נמצא בקצה הכי אדוק שיש. מהאנשים הכי קדושים, צדיקים ופרושים שקיימים בעולם הזה".
ואם הוא יגיד לא?
"אם הוא יגיד לא, אני בבעיה ענקית. אז אני מספר לו שאני רוצה להתחתן עם לירית, חשבתי שגם אם הוא יגיד כן זה יבוא עם תנאים, אבל הוא אמר לי: 'מהשם יצא הדבר'. הוא ראה שההשגחה כל כך פעילה, שמי יכול להגיד לי משהו אחר. הוא אמר לי לא לנסות להחזיר אותה בתשובה, כי אם אני אנסה זה יתפוצץ".
לירית, אתם יכולים כבר להיות זוג בשלב הזה?
"כלום. אפילו לא לשבת בבית עם הדלת סגורה. ההורים שלי דאגו בהתחלה ממה שיהיה, שאני אתרחק מהמשפחה ובטח אחזור בתשובה. לאט לאט כולם הכירו אותו ואני חושבת שהמשפחה שלי מאוד אוהבת אותו. זה ממש כמו השגחה. שלחו לי נס פרטי אליי ללב, אופיר זה הנס".
בגיל 46, קצת יותר מעשרים שנה מאז שנפרדנו, לירית ואופיר סוף סוף מימשו את אהבתם והתחתנו. "הייתי בעננים, מאושרת מאוד. כזו חתונה בדיוק רציתי. הייתה שמחה גדולה, הכל הסתדר בדיוק כמו שצריך להיות", משתפת לירית ואופיר מוסיף: "מעגל גדול נסגר והרגיש שזה עומד להצליח".
נגד כל הסיכויים סיפור האהבה שלהם הצליח. עשור שהם חיים יחד באותה דירה, הוא חרדי והיא חילונית לגמרי, לא מנסים לשנות זה את זו. לירית חיה בשלום גם עם ילדיו החרדים, מהר מאוד הם הפכו למשפחה. הזוגיות שלהם היא ההוכחה המצולמת שגם הבלתי אפשרי, הוא אפשרי. "כנראה שהמשותף הוא הרבה יותר מהמפריד. אם שמים את המחלוקות והדעות המנוגדות בצד, יש המון משותף בין אנשים", מסביר אופיר.
איפה בכל זאת אתם כן נתקלים בקושי?
לירית: "לי אולי הכי קשה שהוא לא בא איתי להורים בשבת. עצוב לי לנסוע בלעדיו. עצוב לנו שחלק גדול מהשבת אנחנו לא ביחד".
אופיר: "בכיפור מאוד קשה לי, אני משתדל לא לבוא הביתה. אני משאיר לה פלטה ומיחם, שלפחות לא תדליק".
למרות סיפור האהבה הענק, אין להם עניין להסתיר את הקושי, או לצבוע את הכל בוורוד. כל יום הם מתמודדים עם הקונפליקטים בין העולמות שלהם. אבל גם אם זה כואב או לא נוח, הם לא מנסים לשנות האחד את השנייה, במקום זה, במהלך התקופה הקשה במיוחד שעוברת במדינה שלנו, הם עושים הכל כדי לבנות בית יחד, בין הקצוות. ההתלבטות אם לחשוף את הסיפור שלהם, הייתה משמעותית, אבל הם הבינו כי הם יכולים להעביר מסר גדול וחשוב: "חששנו מאוד. זה הדבר הכי רחוק ממני וגם מלירית. כל מה שמופיע במדינה שלנו מבחינת שוני, מופיע בזוגיות שלנו ואם אנחנו יכולים לחיות יחד ב90 מטר, בטוח שאפשר לחיות יחד במדינה הזאת".
