רכב הפנאי הבינוני של מיצובישי, האאוטלנדר, כבר לא חדש בארצנו, כך שספק אם היינו מקדישים לו פינה נוספת במדור זה אילולא הגרסה הנבחנת הייתה שונה ומעניינת. והגרסה אותה אנחנו בוחנים כאן,
ה-PHEV (ראשי תיבות של plug-in, hybrid, electric vehicle) או בעברית: היברידית מוטענת שקע, רכב חשמלי, היא אכן גרסה מעניינת ביותר. החלטנו שבמקום מבחן סטנדרטי לרכב שכבר מוכר לנו היטב, נקדיש את תשומת הלב הפעם לטכנולוגיה המעניינת שמאחורי ה-PHEV.
שיטות הנעה הכוללות חשמל
המלחמה של האדם מול זיהום האוויר הנובע ממכוניות, החזיר לתודעה את המנוע החשמלי. למנוע חשמלי יש הרבה יתרונות מול מנוע הבערה הפנימית המקובל: הוא זול יותר לייצור, פשוט יותר (למעשה יש בו חלק נע אחד), חסכוני יותר, אמין יותר וחשובה לא פחות העובדה שמנועים כאלו אינם מזהמים כלל את הסביבה בה הם מופעלים – למשל מרכזי ערים גדולות. מול כל היתרונות האלו יש להם בעיה אחת מרכזית – אגירת האנרגיה. בעוד שמנוע בעירה פנימית שורף דלק, אותו קל לשנע ואיתו פשוט לתדלק, אגירת החשמל נעשית במצברים כבדי משקל שמכילים כמות קטנה יחסית של אנרגיה, וההטענה שלהם איטית למדי. לכן, מכוניות חשמליות, לפחות בשלב זה, מציעות בדרך כלל טווח מוגבל, ומיועדות לתחבורה עירונית/פרברית. ואכן – ניתן לראות לא מעט כאלו נעות בערים הגדולות של אירופה. הניסיון של חברת בטרפלייס, שהציעה להחליף סוללות במקום להטעינן, היה ניסיון מרתק, אך נכשל באופן חרוץ בגלל תוכנית כלכלית בלתי אפשרית. ברור שכל מי שמעוניין בנסיעות ארוכות יותר, וללא סכנה של להיתקע ללא מצבר, יעדיף מכונית אותה קל יותר לתדלק.
פתרון מעשי יותר לבעיית הטווח הוא "מאריך הטווח" - מכונית חשמלית ביסודה, שטוענת את הסוללה שלה משקע חשמל, אבל סוחבת איתה מנוע בעירה פנימית כגנרטור, שיכול לספק אנרגיה לתנועה כאשר נדרש טווח נסיעה גדול.
מכונית היברידית - משמעות המילה "היברידית" היא בן כלאיים, או במילים אחרות שילוב של מנוע בערה פנימית יחד עם מנוע חשמלי. להיברידית המודרנית טווח נסיעה קצר על מצבר בלבד אולם המנוע החשמלי מסייע למנוע הבעירה הפנימית בתנאי עומס מצד אחד, וזחילת פקקים מצד שני, ובכך מקטין משמעותית את צריכת הדלק. מנוע הבעירה הפנימית עדיין מהווה את אמצעי ההנעה העיקרי של המכונית, ומשמש גם להטענת הסוללה שמזינה את המנוע החשמלי. יתרון נוסף של ההיברידית הוא האפשרות למחזר את אנרגית התנועה בזמן בלימה, ולהפוך חלק ממנה בחזרה לחשמל. המכונית ההיברידית יעילה יחסית דווקא בפקקים, כי בהאצות ובעצירות הדחופות המאפיינות פקקים, היא מציגה צריכת דלק נמוכה.
מיצובישי אאוטלנדר PHEV | יח``צ:
יחסי ציבור
ברור לכולם שההיברידית, בגלל שהיא משתמשת כמעט כל הזמן גם במנוע הבנזין, מהווה פיתרון זמני, שמשמש אותנו עד לפיתוח מצברים בעלי יכולת אנרגטית גבוהה יותר והטענה מהירה יותר.
היברידי מוטען שקע זו מכונית היברידית לכל דבר ועניין, אולם היא מצוידת במצבר גדול יותר, המאפשר טווח נסיעה ארוך יותר, ואף תנועה במהירות בין עירונית על מנועי החשמל בלבד. המצבר מוטען בזמן החניה – בלילה או בשעות העבודה. זהו פתרון טוב מההיברידי הרגיל, כי המכונית מסוגלת לנוע כמה עשרות קילומטרים על מנוע החשמל בלבד, כך שאת רוב ההתניידות היום יומית עושים בכח החשמל, ומבלי לפלוט מזהמים. כאשר מצברי הרכב מתרוקנים, או קצת לפני זה, מנוע הבעירה הפנימית נכנס לפעולה כדי לאפשר המשך נסיעה, והמכונית מתפקדת כהיברידית "רגילה".
מכונית חשמלית עם מאריך טווח דומה למכונית ההיברידית הנטענת, אך בכל זאת שונה ממנה. גם לה מנוע או מנועים חשמליים ומנוע בעירה פנימית. גם לה מצבר גדול שנטען משקע חשמלי. אולם, שלא כהיברידית, גם זו המוטענת משקע, זו מכונית שההנעה העיקרית שלה נעשית על ידי המנועים החשמליים. מנוע הבנזין נכנס לפעולה כשרמת הטעינה במצברים יורדת, אולם הוא משמש בעיקר לטעינת המצברים ולא להנעה ישירה של הגלגלים. גם כאן, יתרונה הגדול ביותר של השיטה היא בתנועה עירונית, אולם היא בדרך כלל כוללת מצברים גדולים יותר, המאפשרים טווח נסיעה חשמלי גדול יותר, כך שמנוע הבנזין נדרש לפעול רק לעיתים רחוקות. מה שמקטין את צריכת הדלק – ופליטת המזהמים – עוד יותר מאשר בהיברידי מוטען שקע.
ה-PHEV
בגדול, זו מכונית חשמלית עם מאריך טווח. זאת אומרת מצברים גדולים וטווח נסיעה חשמלי גדול (כ-50 ק"מ), ומנוע הבנזין – אם הופעל – פועל בדרך כלל כגנרטור להטענת הסוללות. בדרך כלל, אך לא רק. במצבים מסוימים – בעיקר שיוט בין עירוני, מנוע הבנזין מניע ישירות את הגלגלים כדי להשיג יעילות הנעה גבוהה יותר.
ניתן לצאת מהבית ולנהוג במכונית כמו בכל מכונית אחרת, לסובב את המתג (אין התנעה) וללחוץ על דוושת התאוצה. המכונית תתחיל לנוע ללא רעש מנוע. היא תעשה זאת עד רמת הטענה מסוימת במצברים, ואז תתחיל להטעינם בעצמה. אולם, ניתן גם לתכנן את הנסיעה. מאחר ולא תרצה להגיע לעליה תלולה וארוכה ללא מצברים טעונים (כי אז יעמוד לרשותך מנוע בנזין בן 121 כ"ס בלבד ותוותר על שירותם של שני מנועי החשמל עם הספק של 82 כ"ס על אחד), יש באפשרותך לשמור על מצב ההטענה בו יצאת מהבית (מנוע הבנזין יפעל מעת לעת כדי להטעין את הסוללות– גם אם אין בכך צורך מיידי). ובמידה ונזכרת שהרים לפנייך אחרי שירדת לדרגת טעינה נמוכה, יש גם מתג המעביר את המכונית למצע הטענה – עד שתגיע להטענה מלאה ואז תשמר אותו.
מיצובישי אאוטלנדר PHEV | יח``צ:
יחסי ציבור
מצב נוסף שמציעה המכונית, מצב שבו רוב הנהגים כנראה לא ישתמשו רוב הזמן, הוא "בלימת מנוע חשמלי מוגברת". מפעילים אותו באמצעות המשוטים שמאחורי ההגה. המנועים החשמליים בולמים חזק יותר ותוך כדי כך מטעינים את המצברים מהר יותר (טוב למצב של ירידות ארוכות והן לתנועה פקוקה).
בבדיקות שעשינו, גילינו שניתן להגיע ל-50 ק"מ של נהיגה על חשמל בלבד. כן, כולל מזגן בקיץ. בנוסף לטכנולוגיה המעניינת, מדובר גם ברכב פנאי כפול הנעה, לטובת מי שרוצה לטייל קצת - או נוהג על כבישים חלקים.
צריכת דלק
צריכת הדלק תלויה בעיקר בסוג הנסיעה. נתאר בפניכם כמה תסריטים ובחרו את המתאים לכם.
1. נסיעה עד 50 ק"מ בין טעינה לטעינה: 0 ליטר לק"מ
2. נסיעה עד 100 ק"מ כשיש אפשרות הטענה גם בצד השני (בעבודה למשל): כנ"ל.
3. נסיעה עם הטענה רצופה: 10 ק"מ לליטר
4. נסיעה של 100 ק"מ רצופים: 20 ק"מ לליטר (חצי ראשון "חינם", חצי שני 10 ק" לליטר).
עוד חשוב לציין שמיצובישי ישראל הצליחו לאשר את הטענת המכונית גם באמצעות כבל המתחבר לשקע רגיל, ולא רק באמצעות עמדות הטענה ייחודיות. אישור כזה מאפשר להטעין את מצבר המכונית גם ב"צד השני". למשל, נסעתם לידיד מתל אביב לחיפה. לידיד יש שקע במוסך. המכונית תיסע 200 קילומטרים ומתוכם חצי ללא צריכת דלק.
לסיכום
בזכות הטבת המס לכלי רכב היברידיים-נטענים, עולה האאוטלנדר PHEV סכום של 195 אלף שקלים. לא הרבה יותר מהנדרש עבור רכב כזה עם מנוע בעירה פנימית. בתמורה מקבלים מכונית טובה (גם אם לא מודרנית ביותר), מסוקסת, כפולת הנעה ומאוד חסכונית בדלק אם הנסיעות היומיות שלכם אינם ארוכות או/ו יש לכם אפשרות הטענה גם ב"צד השני".
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן