יערה שילוני ספגה הטרדות סדרתיות מהשכן שלה: צעקות, הצעות, דפיקות בדלת באמצע הלילה וזריקת אבנים לחלון. אמש (שני) היא סיפרה למערכת "חי בלילה", על התקריות שעברה עד שנאלצה לעזוב את דירתה.
"זה התחיל בצעקות מהחלון ובכלל לא הבנתי שהוא צועק אלי. ישבתי על המחשב ועבדתי, שמעתי כל מיני משפטים כמו 'השכנה היפה' ולא חשבתי שמדובר בי, עד שיום אחד השותפה שלי נכנסה אלי לחדר וכשהסתכלנו מבעד לחלון הוא אמר 'כן זאת את'. ככה הבנו שהוא דיבר עלי כל הזמן הזה. סגרתי את החלון והוא אמר 'את שכנה רעה מאוד'. תוך רבע שעה הוא הגיע לדלת של הבית. בהתחלה חשבתי שזה היה בצחוק. הוא צעק במשך עשרים דקות, וממש ביקשתי ממנו לעזוב. הוא לא הסכים. ניסיתי לא לתקשר כדי לא ללבות את הדבר הזה, כל השיחה פחדתי שהדלת אולי בטעות לא נעולה וחששתי לנסות לפתוח", סיפרה שילוני.
לאחר ההטרדות הבלתי פוסקות מחוץ לדלת ביתה, היא התקשרה למשטרה והסבירה את הסיטואציה. מצידם טענו שישלחו ניידת שבסופו של דבר לא הגיע. "כעבור שעה התקשרתי למשטרה כדי לשאול אותם מה קורה. אמרו לי שאם זה קורה עוד פעם אז להתקשר כי הוא בשלב הזה הוא כבר לא היה מחוץ לדלת".
לאחר שבוע של צעקות ממושכות, ביום שבת האחרון היא התעוררה מזריקת אבנים לחלון שלה. "נורא נבהלתי וכל הזמן הזה אני מנסה להתגבר ולהגיד 'בסדר זה כלום, הוא כבר לא בא'. פתאום זה קרה והבנתי שאין לי ברירה ואני חייבת להקשיב להורים שלי ולעזוב את הדירה".
בפעם הנוספת ששילוני הזמינה את המשטרה, הם הגיעו ועלו לדירתו של השכן המטריד "הגשתי תלונה והשוטרים היו אמפתיים. החלטתי שאני מתקשרת כל הזמן. כל פעם שהוא צעק התקשרתי. השוטרים דפקו לו בדלת והוא לא פתח. הם הלכו כי אמרו שהם לא יכולים להיכנס באופן חוקי אלא אם כן מי שבדירה נמצא בסכנת חיים. אחרי חצי שעה הוא המשיך לצעוק מחדש. התקשרתי עד שהבנתי שזה לא עוזר".
איך את מרגישה עם זה שאת בסוף צריכה לעזוב את הדירה?
"מעולם לא פגשתי את זה בצורה אישית כזאת. זה גורם לי להרגיש רע. היה לי קשה כשהבנתי שאני זאת שצריכה לעזוב אבל הבריאות הנפשית והפיזית שלי מאוד חשובה וצריך לדבר על כמות הנשים שנרצחו בישראל בשנה האחרונה. זה מאוד מפחיד".