גישה בעייתית: אתרי משרדי הממשלה והשירות הציבורי לא נגישים לבעלי מוגבלויות
בדיקה מקוממת במיוחד של מערכת "חי בלילה" מעלה: רובם המוחלט של האתרים האמורים לספק שירות ציבורי בסיסי לא נגישים לאוכלוסיה של מעל מיליון בעלי מוגבלויות. חירשים, עיוורים או משותקים? אתרי משרדי הממשלה, חברות התחבורה, התעופה והבנקים מקווים שתסתדרו לבד. גם אם נתקלתם, למשל, במקרה חירום של דליפת גז. צפו בממצאים המכעיסים
מעל מיליון בעלי מוגבלויות שונות חיים בארץ, ונתקלים בקשיים ומכשולים על בסיס יומייומי. מקומם במיוחד לגלות שגם הרשת, בה אנו משתמשים כיום לצורך קבלת השירותים הכי בסיסיים, נותרת, במקרים רבים, חסומה בפני פלח זה של האוכלוסיה. משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, אתרי חברות הגז התחבורה - כמעט כולם, על פי בדיקת "חי בלילה" לא נגישים.
דרור, למשל, רוצה לבדוק מתי יוכל לעלות על רכבת לחיפה. משימה פשוטה מאד לרובנו - אלא שבשבילו, איש הייטק לשעבר שהתעוור לאחרונה כתוצאה מניוון רשתית, מדובר במסלול מכשולים. כך גם כשמדובר באתרי חברות אגד ודן. "אין לי מושג על איזה כפתור אני אמור ללחוץ, אני מרים ידיים", נאנח דרור. "לכם יש הרבה יותר מידע ממה שאני מקבל".
אילנה וניג. מתוך "חי בלילה" | צילום:
מתוך חי בלילה, שידורי קשת
"כל העולם נמצא בתהליך של הנגשת אתרי אינטרנט. לצערנו, בארץ יש כ-250 אלף אתרים ולפי הערכתנו רק כאלף מהם התחילו בתהליך הנגשה", מדווח יובל וגנר, ויו"ר עמותת נגישות ישראל העומדת בחזית המאבק. בעוד כחודשיים, ב- 25 באוקטובר, ייכנסו לתוקפן תקנות חדשות, לפיהן אתרים של רשויות ציבוריות או "דמוי ציבוריות" חייבים להיות מונגשים. זה כולל את הנמלים, הרכבות, חברת החשמל, תאגידי המים והגז, שלא לדבר על הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה. אילנה בניש, יועצת נגישות ברשת, אומרת את מה שכבר יכולתם לנחש: "רוב האתרים לא מוכנים לחוק הזה", ווגנר מוסיף: "אין סיכוי שמשרדי הממשלה יצליחו לעמוד בהנגשת כל אתרי האינטרנט שלהם עד למועד".
היו להם שלוש שנים להיערך, אבל כשאילנה, מוגבלת בראייתה, מנסה לקבל מידע באתרי בנק הפועלים או בנק לאומי - אין על מה לדבר. כשיובל, טייס קרב לשעבר, משותק מהצוואר ומטה, מנסה להזמין כרטיס טיסה לחגים - אתרי "גוליבר", "הדקה ה-90" ו"אשת טורס" לא מפתיעים לטובה. "מדובר במיליון וחצי אנשים עם מוגבלות במדינה. כך שעסקים וארגונים שמנגישים גם חושפים את עצמם לפלח שוק אדיר", הוא מחדד.
יובל וגנר. מתוך "חי בלילה" | צילום:
מתוך חי בלילה, שידורי קשת
ומה עם אלה שמוגבלים בשמיעה? כאן הקושי מתגלה כשהאתרים לא מספקים את השירות כולו, ומפנים למענה טלפוני. זה מה שקורה ליונתן שמנסה לקבל שירות ממשרדי הממשלה השונים. במשרד התחבורה מציעים צ'ט שלא מספק מענה תקין, במשרד החינוך מפנים לפקס. ומה קורה במצב חירום, נניח דליפת גז? האם יונתן יוכל לדווח על התקלה ברשת כפי שמחייבות התקנות? "אם חס וחלילה אצטרך להודיע למישהו בנוגע לדליפת גז - איך, למי?", הוא תוהה, ואכן- "סופרגז, אמישרגז, ישראגז - כולן נכשלו בבדיקה, ומפנות במקרה חירום רק למענה טלפוני, מה שהופך הרבה כבדי שמיעה לחסרי אונים, דווקא כשהם הכי זקוקים לעזרה.
תגובות:
מרוב האתרים ומשרדי הממשלה שנבדקו נמסר כי הם "עובדים כדי להנגיש את האתרים ולעמוד בלוח הזמנים".
ממשרד החינוך נמסר: "אגף פניות הציבור במשרד נותן מענה באמצעים הבאים: טלפון, קו חם, אימייל, פייסבוק ואפילו טוויטר".
מחברת אמישרגז נמסר: "מודים על הפניית תשומת הלב, נבחן את הנושא בהתאם".
בחברת סופרגז טוענים בתוקף: "האתר מונגש במלואו ועומד בכל דרישות החוק", וכך גם בחברת דן: "במלוא הרגישות, הפתיחות והרצון הטוב, האתר עומד בכל דרישות הנגישות ומעבר לכך! הפניה תיבדק, ובמידה וקיימת תקלה היא תטופל בהקדם".
תגובת קבוצת הדקה ה-90: "קבוצת הדקה ה-90 בחרה להקדים את הרגולטור ולהנגיש את אתר האינטרנט של החברה כבר בחודש מאי 2016, במידה ונמצאו תקלות כלשהן נפעל על מנת לתקנן".
