"למה הוא זרק אותי אחרי סופשבוע מושלם בלי סיבה?", שאלה אותי ר"פ, אם חד הורית יפהפיה ושווה ברמות.
"לפני כמה ימים הכרתי איש שהיה נראה לי בנאדם טוב. הוא סיפר לי שיש לו הרבה דירות בתל אביב ושהוא עובד, אבל לא בשביל המשכורת, אלא 'רק כדי לא להשתגע בבית'. הוא גם שיתף אותי שבכל השנים שהוא גרוש, הוא פגש לפחות 100 נשים, אבל שכב רק עם 10 מהן. עוד הוא סיפר, שיש לו ילד קטן מזוגיות שהיתה לו ונגמרה די מהר ומאז, היו לו רק מערכות קצרות. וזהו, זה מה שסיפר.

טוב, נתתי צ׳אנס ונפגשנו. היה דייט נחמד ונעים והוא מאוד החמיא למראה שלי ולמה שאני עושה בחיים. שכבנו כבר בפגישה הראשונה והיה כיף. יום למחרת, הוא סיפר לי שהוא מתכנן לנסוע עם חבריו הטובים לסופ"ש בצפון, והוא מאוד ישמח אם אצטרף אליו. הסתדר לי עם הילדים והצטרפתי אליו. הוא הציג אותי בפני חבריו, נהג בי בחיבה גלויה, טיילנו ונהננו מאוד. כל הזמן הוא דאג לי, חיבק אותי ונתן לי להרגיש הכי טוב שאפשר. גם בזמן הנסיעה - הוא שם את היד שלו על הרגל שלי, ליטף אותי והפגין חיבה. נפרדנו במוצ"ש אחרי הטיול הכיפי הזה - ונראה היה לי שהכל טוב.

למחרת בסביבות 11 בבוקר, הרמתי אליו טלפון לומר לו בוקר טוב. אז הוא אמר לי בחדות: 'אני בעבודה, אחזור אלייך אחה"צ' . אמרתי בסדר, אבל הבוטות שלו היתה קצת מוזרה לי. כאילו מה קרה פה?! ואז, בשלוש אחה"צ, הוא חזר אליי. עניתי לו בחיבה, בלי לצפות לפצצה שהוא הפיל לי על הראש: 'תשמעי', הוא אמר, 'אני לא יודע איך לומר לך את זה, אבל אני לא חושב שאנחנו מתאימים. זה לא בא לי טוב. לא יודע לשים את האצבע על מה, אבל זה לא מתאים. משהו לא מתחבר לי ואני לא מעוניין להמשיך'.

אישה עצובה (צילום: shutterstock By Gorodenkoff)
"אני כל כך פגועה כי אני לא מצליחה להבין: איפה הייתי לא בסדר?" | צילום: shutterstock By Gorodenkoff

הייתי בהלם, כי ממש לא ציפיתי לזה. לא לשיחה הזו ולא לאיך שהוא אמר את הדברים. שאלתי אותו מה קרה? רק כדי שאוכל להבין, וכל מה שהוא אמר, זה, שהוא לא יודע להסביר מה. נפגעתי נורא, כי לא עלה בדעתי שזה יקרה. במיוחד לא אחרי שהוא נתן לי להרגיש כל כך נחשקת ורצויה. כיבדתי את דבריו, כמובן, אבל נותרתי המומה וכואבת. אני כל כך פגועה, כי אני לא מצליחה להבין: איפה הייתי לא בסדר? מה עשיתי לו? הוא אפילו לא אמר לי מה. כאילו, מה קרה כאן?".

אוי, יקרה, לחינם את מתייסרת. תשמחי שהפגע הרע הזה ניפה את עצמו מתוך חייך. ברכת הגומל את צריכה להגיד על זה שהוא עזב אותך. ואל תרביצי לעצמך "למה הייתי איתו, ולמה, ולמה, ולמה" - כי זה לא פייר. הרי אי אפשר לדעת דברים לפני שיודעים אותם - כי אף אחד מאיתנו לא נביא ולא סייקיק. אם תביני לעומק מה באמת קרה לך שם עם הגבר הזה - אני מבטיחה לך, שהצער שלך עליו יתפוגג לך במהירות מואצת. מפני שלא נראה לי שהיית מסכימה לחתום על הדברים הבאים - אבל בול עליהם הזבל הזה החתים אותך - וברמייה.

>>היכנסו לכל הטורים של אודטה

רק תתארי לך שהוא היה מציג לך את עצמו ישר מההתחלה, בתור מי שהוא באמת? כי אם הוא היה עושה את זה, זה היה הולך ככה:

"נעים מאוד, קוראים לי מויישה זוכמיר, והאגו-פיתה שלי מתפרנס ממצגי שווא לנשים, על זוגיות נפלאה שעומדת להיות לנו. והן נופלות לי ככה כמו זבובים ברשת. אז מה אם אני מוליך אותן שולל עם ה'בקרוב' של סרט שלעולם לא יקרה? הרי עם מצגי האמת שלי - הן היו בורחות ממני כמו ממצורע. אז אני נוהג להיפגש איתן, לשחק אותה 'מופצוץ' שיש לו מלא כסף, ולספר להן שאני עובד 'רק כדי שלא ישעמם לי בחיים', כדי לתרץ להן את הג'וב הקטנצ׳יק שלי, שלא ממש מסתדר עם כל 'העשירות' הזו שלי שהצגתי להן.

הפתיות הלא מנוסות האלו ממש מאמינות לי, בלי להבין, שאם באמת הייתי עשיר, בחיים לא הייתי מספר 'כמה אני עשיר'. זה אל"ף בי"ת של החיים. אני גם נוהג להתרברב להן, בפרצוף אגבי, כדי שיחשבו שאני גבר עם ביצים משיש, על '100 נשים שיצאתי איתן'. אבל מוסיף מיד, ש'מתוך כל ה-100 - שכבתי רק עם 10'. ואז אני מצטייר להן ככה גם כביג שאט, אבל גם כאנין וכבררן מאוד כשזה מגיע לסקס. גיליתי שאם אני מתחפש להן לגבר שבע מנשים, לא רק שזה מוריד מהן את כל ההגנות לסקס - זה גם גורם להן ממש לרצות להיות במועדון האקסלוסיבי הזה שלי.

גבר ואישה מחובקים שחור לבן (צילום: By Dafna A.meron, shutterstock)
"קטן עלי לשבור לה את הלב, אבל חס ושלום לא את התדמית שלי" | צילום: By Dafna A.meron, shutterstock


כמובן שעשיר אמיתי לא היה מדבר על הכסף שיש לו, וכמובן שגבר אמיתי לא היה מדבר על כמות הכיבושים שלו - ולא על שום כיבוש שלו בכלל. אבל כשאני רואה את עצמי סופרמן בתוך העיניים המאמינות והמעריצות שלהן, יש לי פטור לכמה רגעים מתחושת האפסות שלי. אני בוחר לי אותן עם פינצטה, שיהיו יפות - אבל ממש לא מנוסות בדרכי העולם, ובטח לא עם נוכלים כמוני. מבחינתי, להתמודד איתן זה כמו להתמודד עם תינוקות.
נו מה לעשות, שרק בעזרת הונאות אני יכול להשיג את שלי? ו׳להשיג את שלי׳, זה להיות עם בחורות שהן מאה ליגות מעלי, אבל שאצליח לגרום להן לחשוב, בשקרים ובמניפולציות חסרות לב, שהן מאה ליגות מתחתיי.
כי תפיסת עולמי החולנית, היא, שיש בעולם הזה רק ׳טורפים או נטרפים׳. ואני מה׳טורפים׳.

אבל בואי, אמשיך לך ברזומה האמיתי שלי: אחרי שאשכב איתן, בדרך כלל גם אציע להן בילוי משותף עם החבר׳ה שלי - שמשתגעים ממני על הפצצה החדשה שאני מביא להם בכל פעם. הם לא יודעים שאני מביא אותה בשקר. שאני מרמה אותה ועושה עליה מניפולציות של עלק זוגיות, כשאני מתחזה לה למי שכוונותיו כלפיה הן רציניות. ומכיוון שחבריי לא יודעים את זה, הם בטוחים שאני מה זה גבר-גבר, עם סוד הפעלה אדיר במכנסיים. וכשהם חושבים ככה, גם שם, לרגע אחד מאושר, יש לי פטור מתחושת האפס שאני - גם מולם. הכול בהתנהגות שלי יעיד לבחורות האלו ששנינו ׳על אותו הגל׳. אני אנתב אותן לחשוב שגם אני רוצה בהמשך הקשר הזוגי הזה. אבל, כאמור, אני רק אתחזה להן לרציני, למספיק זמן רק כדי לז*** אותן ולעשות איתן אבו-עלי על החברים שלי. הן כולה בשר תותחים בשבילי, אבל הן לא יודעות את זה - וזה סוד הכוח שלי מולן.

ועוד דבר הן לא יודעות: שביום ראשון - אחרי סוף השבוע ה׳זוגי׳ הצפוף שלנו - כשהן יצלצלו אלי, באותו התדר הריגשי האינטימי והשמח שנתתי להן להאמין שיש בינינו - אני אתהפך עליהן באכזריות ולא אתן להן סיבות. כי בבסיסי אני שונא נשים מובהק ורוצה שהן יסבלו. והן אכן סובלות, כשהמוח שלהן משתגע כמו ריץ׳-רץ׳, רצוא ושוב: מה הן לא עשו בסדר, שככה התהפכתי עליהן? כי ככה זה: נשים נוטות לקחת על עצמן את האשמה לכל פאק שעושה להן גבר. נו מה אני אעשה שרובן חברות ב׳מסדר האשמה העולמי׳? אני אטיס את התורנית הזו מתוך חיי, כי אם אשאר לידה מספיק זמן, היא תגלה עלי את האמת - שאני ההיפך ממה שציירתי לה - ולא בא לי על זה.

גבר ואישה במיטה (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
"הייתה יכולה לזהות ולברוח ממני בזמן - אם היא לא הייתה מורעבת לזוגיות" | צילום: אימג'בנק / Thinkstock


קטן עלי לשבור לה את הלב, אבל חס ושלום לא את התדמית שלי, שבניתי בעיניה. ואם היא הייתה שואלת אותי: ׳אז איך ניתן לזהות ישר מההתחלה מניאק כמוך?! אתה הרי תתנהג איתי ללא רבב?!׳. התשובה שלי, היא, שהיא לא תוכל לדעת. לא לפניי. רק אחריי יהיו לה סימנים מזהים. כי לבן אדם עם כוונות אמיתיות כלפיה, למשל, יש זמן לתת למציאות לגלות את עצמה לפנייה לאט לאט. לנוכל, לעומת זאת, אין זמן. הוא עושה האצת תהליכים להכל. וזהו סימן זיהוי ענק, אבל גם לזה אין חוקים, כי יש גם יוצאים מן הכלל. אז הייתי מציע לה לראות את ההתנסות האיומה הזו שלה איתי, כבניית הניסיון שלה עם נוכלים, כדי שלהבא, היא תדע איך לזהות אותם.
כי מה שהולך כמוני, מגעגע כמוני, ומתנהל כמוני - סביר שהוא טיפוס כמוני, שכדאי לה לברוח ממנו על החיים שלה, במהירות הבזק.

למעשה, היא הייתה יכולה לזהות אותי ולברוח ממני בזמן - אם היא הייתה באה אל החיים עם בטן שבעה, ולא עם בטן כל כך (כל כך!) מורעבת לזוגיות. אז שהיא תסדר לעצמה את הראש, שהחיים שלה כאישה פנויה הם טובים, והתפקיד של גבר, הוא רק לעשות אותם טובים יותר - לא להציל אותה מהחיים שלה. ועד אז, כנראה שהיא תיפול שוב ושוב על חארות כמוני. עד שהיא תלמד לזהות. אין דבר. עלה לה בכולה ז*** ואשליה של זוגיות נהדרת לסופשבוע אחד. מחיר קטן על התנסות גדולה, לא? ועכשיו, אחרי שאת יודעת את כל זה, ‏Shall we dance my dear?".