"הבן שלי עומד להתחתן", סיפרה ר"ק, גרושה טריה ונחמדה מבת ים, "והגרוש שלי (אחרי הרבה מאוד שנות נישואים) רוצה להגיע עם החברה החדשה שלו, ולי אין חבר. אני לא יודעת מה לעשות ואני בלחץ נוראי. תכלס, אני לא רוצה שהיא תבוא, אבל לא אמרתי מילה על זה לבן שלי וממש אשמח לעצה".
טוב יקירה,
תכלס, אם את יודעת מה הרצון הברור שלך, תלמדי לעמוד מאחורי הרצונות של עצמך ולבטא אותם. לפחות באוזני הבן שלך, שיכול לבקש מאבא שלו להסתדר לכמה שעות בלי החברה המאוד חדשה שלו. וגם אם אביו יתעקש להגיע איתה לחתונה, שלפחות לא יעלה אותה איתו לטקס ולצילומים שמתחת לחופה. כי שם, אמורים לעמוד רק הורי הזוג המתחתן, או ההורים הגרושים עם בני זוגם הוותיקים ואחים ואחיות. ולמרות שזה קטע שמשתנה ממשפחה למשפחה - לא נראה לי תקין להביא דייט חדש אל מתחת לחופה. אלא שאת הדברים האלה, יש לקבוע מראש. זה לא אומר שרצונך יעשה - אבל לפחות תעשי משהו כדי שהוא יקרה.
אל תהיי כמו אותו אחד שבכה לאלוהים שייתן לו לזכות בפיס - ומעולם לא עלה בדעתו לקנות את הכרטיס. את, לפחות "תקני את הכרטיס" - ותבקשי. אבל בואי נדבר על מה שבאמת מציק לך: שהגרוש שלך הסתדר על בת זוג, ואת - עדיין "נטולת". וכדאי לדייק: איכות חייך התחרבשה לך - לא בגלל שהאורחים יראו את "מפלתך" במירוץ החימוש שלכם בבני זוג חדשים אחרי הגט, אלא רק מפני שהגדרת לעצמך "הצלחה בחיים" - לפי זוגיות חדשה ומהירה אחרי הגט. גם אם היא רק מדוגמנת וריקה מתוכן. תגידי, זה נראה לך הגיוני? ואל תאמרי: "זה לא אני שחושבת ככה, זו החברה" - כי לא תחקרת כל אחד ואחד מה"חבר'ה" מה דעתו על זה, ואת לא גרה בראש של אנשים אחרים. אז זה שלך. וגם אם תראי לי עשרות אנשים שחושבים ככה - אז זה רק עשרות אנשים שחושבים ככה. הם לא "כל העולם". אולי עשרות האנשים האלה הם "כל העולם" שלך - ואפילו כך, הם לא אמורים להגדיר לך את חייך. אלא אם כן, נתת להם את הג'וב. אז קחי אותו מהם בחזרה. ככה פשוט. עם ההבנה ששום דבר מהבחוץ לא יגדיר אותך יותר. אלא רק את - את עצמך.
ועכשיו תקשיבי, ותקשיבי טוב: אין כזו חיה "מציאות", יקירה. מה שיש לנו, זו רק את "תפיסת המציאות" שלנו. ושם - דווקא ניתן לנו לבחור מה ואיך היא תהיה. אז למה לך לאמץ לעצמך תפיסת מציאות כזו, שבה המעמד שלך ירוד (כביכול), בגלל שאת בלי זוגיות, ושל הגרוש שלך גבוה (כביכול), בגלל שיש לו כרגע אחת כזו? כי בימינו, הפתעה, אישה בלי בן זוג - היא לא "אישה חסרה", או "אישה לא שלמה", או "אישה פחותת ערך" - היא "אישה חופשיה", יקירתי. זה המעמד המדויק שלה. ולפי זה, את חופשיה גם מכל הדברים הדוחים והלא נעימים שחווית עם האיש הזה בזמן נישואייך - עד כדי להתגרש ממנו. וכל מה שלא אהבת בחייך הקודמים כנשואה, זו בדיוק "הרשימה למכולת" שאת תכתבי לעצמך.
וזאת, כדי שתזכרי כמה שאלוהים ברך אותך - בכך שנפטרת מהצורך לחיות עם הדברים האלה עד עצם היום הזה. וזו לא אמירה נגד מוסד הנישואים או הזוגיות - זו רק קריאה להפסיק לסבול אם את לא שם. כי את לא זקוקה לבן זוג בטאבו, שיעשה אותך שווה חברתית. כן, יש כזו תופעה שזוגות נשואים (קרי: האישה), מתחילה להדיר את חברתה, הגרושה החדשה, מהאירועים שלה. והיא עושה את זה, במקום לדפוק מחבת בראש של הבעל שלה, שיוצא מדעתו על הסטטוס החדש של חברתם. ולא שהיא יודעת את זה, כי הוא פועל מאחורי גבה - אבל מבחינתו, תעודת הגירושים של חברתם - היא הגונג לחינגת הבשרים הגדולה שלה. וכמובן שאיתו. כי הוא, כידוע, מתנת האלים בת החמש שניות וגמרנו לבנות האדם. אז איך היא לא תבחר בו? מה לומר - אם החברים הוותיקים שלך הם זוגות נשואים עלובי חיים ונפש שכאלה - פשוט תעזבי גם אותם.
כי מי שלא רוצה אותך, פי אלף את לא רוצה אותה בחזרה. ואת לא מתארת לך איזה כיף זה חברות חדשות. לאט לאט את תאספי לעצמך חבורת נשים עצמאיות בשטח, שתלמדי דרכן, ממופת אישי שלהן, איך הזוגיות או הרווקות שלהן, לא מגדירה להן את היוקרה החברתית. שימי, יקירה, את הפוקוס על מה שכן יש לך בחייך (חופש), ולא על מה שאין לך שם (זוגיות למטרות דוגמנות מול הגרוש שלך בחתונה). מי אמר שזיכרון סלקטיבי לכיוון הנכון, הוא לא דבר שימושי?
ועוד משהו: למרות שזה קורה גם בלי רשותך - זה חיוני בעיני שתרשי בתוך ליבך, שלגרוש שלך תהיה חברה חדשה. וזאת, כדי שלא תרגישי שאת קורבן של החיים, או של הנסיבות. כי ההסכמה שלך עושה בחירה. גם אם בדיעבד. זה לא למענו - זה למען האינטרס שלך. ויהיה לך קל "להרשות לו" את זה, כי לכל מקום שהבן אדם הולך - הוא בא גם. ביחד עם כל השריטות שלו המוכרות לך. ואחרי תקופת החיזור המתבקשת, השריטות האלו שלו הרי יפציעו גם מול החברה החדשה. וזה נכון שאין אדם שהוא נטול שריטות - וזה נכון שכל הסיפור הוא לבחור במי שהשריטות הקיימות שלו לא יפריעו לנו. אבל השריטות של הגרוש שלך הפריעו לך מאוד. עד כדי גט, כאמור.
אז תזכרי שניצלת. שאת חופשיה מהן. שיש לך זמן נדיר עכשיו לבנות את היחסים שלך עם עצמך, כדי שכאשר תכניסי גבר חדש אל חייך, היחס שלו אלייך ישקף לך את היחס הטוב שלך אל עצמך. כי החיים הם מהבפנים החוצה, והבחוץ משקף את הבפנים. וככה את לא תחליפי שחקנים בתוך אותו המחזה (הרע). יאללה, יקירה, תשקיעי בספר/ית ומאפר/ת טוב/ה, תלבשי שמלה פיצוץ ונעליים מהממות, ולכי תחגגי את החיים. כי בסופו של דבר - רק שמחתו של הזוג הצעיר באמת חשובה בערב הזה. אז תחליטי שרק לילה אחד מהנצח - שמחתם תהיה לך יותר חשובה מהכול. ושיהיה במזל טוב.