אהבה, מלחמה, שלום ולא להתראות

״אני מאוהבת במישהו - שממש, אבל ממש שווה להילחם עליו", כתבה לי א"ר. "הוא לא מרגיש אלי כמו שאני מרגישה אליו, אז מה עושים?״

אז לה, ולכל הנשים שהרגישו אי פעם ככה: יקירה, בעיני, אין כזו חיה ״שווה להילחם עליו״ כשמדובר בזוגיות. כי זה צ׳ק עם שתי חתימות, וממש, אבל ממש לא מספיקה רק החתימה שלך עליו. ואני מדברת בתור אחת שכל החיים ״נלחמה״: שיתחתנו איתי, שיתקיימו לנו נישואים טובים, שהאהבה תנצח.

הייתי עמוק בספורט האתגרי הזה, ש״אהבתי הגדולה תעביר את העיקש התורן את הקווים״. עד שהבנתי, שזה לא לעניין להתאהב ב״פוטנציאלים״. כי לדירה לפני שיפוץ יש ״פוטנציאל״. אבל כשמדובר בחתנים - אל תעדרי ואל תגנני סולו, אם זה לא הדדי. כי מה שלא קיים עכשיו - לא מעניין אותך.

נלחמים עבור המולדת, או מבחינה רפואית על החיים של מישהו - אבל כשזה מגיע למחוזות הלב, ״להילחם״ על גבר או על אהבתו, זו מניפולציה עלובה. וכמו כל מניפולציה, מגיע הרגע שבו היא כבר לא מחזיקה מים, וזה כמו לדרוך על מגרפה. מה זה חוטפים ממנה זעץ במצח!