העיתונאי בן כספית, שנחשב לאחד הקולות הבולטים בתקשורת הישראלית, מעורר לעתים קרובות מחלוקות בשל דעותיו. הוא נחשב לעיתונאי שאפשר לסמוך עליו ומרתק בכתיבתו, אך מציאות חייו לא תמיד הייתה נוצצת. בריאיון לרפי רשף ב"אינטימי" סיפר על ילדותו בבית הוריו כשהתחנן שייפרדו, על מערכות היחסים שלא הצליחו, הטעויות והכישלונות במהלך הדרך - הן בחייו האישיים והן במקצוע.
כשרוצים לחקור איך אדם מסוים הפך למי שהוא היום ומה הן החוויות שעיצבו אותו, הדבר הראשון שבודקים זה את הילדות - ובפרט את הבית בו גדל. כספית מספר שהחוויה שלו בבית לא הייתה קלה מדי: "אמא ואבא שלי היו רבים כל יום. הם היו סיר ומכסה אבל זה היה סיר לחץ. אני הייתי בורח מהבית כדי לא לשמוע את הצעקות. אני כל הזמן אומר לילדים שלי שהם לא היו שורדים יום אחד בילדותי".
לאחר ששומעים על ילדותו, ניתן להבין בערך כיצד ולמה הוא עושה את מה שעושה היום. "באיזה שהוא שלב הצטרפתי לצעקות בבית, היום זה קורה ב-103fm. בדיוק עזבתי את התוכנית שאני מגיש עם ינון מגל, אני מקווה שזה מה שיביא לביטולה. הבעיה היא שבכל פעם שאני עוזב מתחיל מסע בקשות ותחנונים. הגורל רצה ואני היחיד שבקיא מאוד בכל הפרטים של ארבעים השנים האחרונות של ראש הממשלה והרמטכ"לים".
היחסים בין כספית לבין יריבו בעל הדעות המנוגדות ינון מגל, הם די מורכבים. "הקסם של ינון זה שהוא מספר ומתגאה בהכל", הוא אומר. "על המילואימניקים, הפרסומות והתוכן השיווקי. הוא חי בעולם שאין בו כללים. אני חי בעולם עם כללים, והכלל החשוב ביותר הוא שצריך להגיד את האמת. כל עוד אהיה מסוגל, ונשמה באפי - אני אגיד אמת".
במהלך משפט דיבה נגדו, נשלף בבית המשפט מכתב של אביו, יצחק כספית, שהיה בין היתר חבר מרכז הליכוד. במכתב כתב על ההתקפות של בנו נגד ראש הממשלה, כינה אותן "דברי בלע מופרזים" ושאל כיצד ייתכן שהגנים שלו, שהרכיבו את בנו בכורו ככה מתבלבלים אצלו.
עד כמה זו מכה מתחת לחגורה להציג נגדך כזה מכתב במהלך המשפט?
"זה מעשה של טירוף, מה ניסו לעשות? לסכסך בין אב ובנו הבכור בנושא לא רלוונטי? אם את תובעת אותי דיבה, מה קשור שאבא שלי בעדכם בוויכוחים הכלליים? בסופו של דבר אני לא כועס, היו לנו ויכוחים עצומים ואיומים, צעקות וצרחות. בסוף רציתי מילה טובה של אבא על כל מה שעשיתי. אבי הסתובב כמו טווס, לכל בן אדם שרצה או לא רצה לשמוע הוא אמר: 'אני אבא של בן כספית'".
בשנים האחרונות התדרדר מצבו של אביו שחלה בדימנציה. על אף מערכת היחסים המסובכת בין השניים, לא היה לו ספק וכספית מיד נרתם לטיפולו. "אבי היה מאוד גאה בי. בנושא נתניהו רבנו ללא הרף אבל אהבתי אותו אהבת נפש וטיפלתי בו עד יומו האחרון. בשנותיו האחרונות הוא לא ידע מי אני אבל זכר מי זה ביבי", מספר.
"הבן שלי חוקר מוח. אמרתי לו: 'איתי, יש לך 20 שנה לפתור את הדמנציה או שתצטרך לבקש ממני סליחה'"
"לקראת סיום, זה הזמן לבקש סליחה, אתה כבר יודע על מה", הספיד כספית את אביו בהלוויתו שנפטר לאחר שחלה בדמנציה, על כך מספר: "כשיש לך דמנציה אתה בעצם מאבד צלם אנוש, זו המחלה הכי איומה והיא מאוד מפחידה אותי. הבן שלי חוקר מוח ועושה דוקטורט, אמרתי לו: 'איתי, יש לך 20 שנה לפתור את הבעיה הזאת, או שתצטרך גם אתה לבקש ממני סליחה'. גם אם יש לך את הסרטן הכי מסוכן - ידברו איתך ויתייחסו אליך כבן אדם. בדמנציה אתה הופך לשק תפוחי אדמה, אתה מאבד את הקוגניציה ומסתכלים דרכך, אבא שלי נהיה מאוד קשה. אני חושב שיכולתי לעשות עבורו הרבה יותר, ביקשתי ממנו סליחה על זה אבל גם על המריבות שהיו לנו. הייתי רב איתו כמו עם ינון מגל".
כספית מצידו לא מתבייש להודות בעובדה שגם לו יש חסרונות רבים: "אין לנו מספיק זמן כדי שאמנה את הכל. לפעמים אני שטחי ואין לי סבלנות, יש לי פתיל קצר ואני חסר אחריות לעיתים. ביני ובין הילדים שלי - אני הילד. שלושתם מאוד אחראים ואני זה שצריך לרסן אותו".
הוא גרוש פעמיים ויש לו שלושה ילדים משתי נשים - דניאלה והילה. "דניאלה, אשתי לשעבר אמרה פעם שהיא ממליצה לכל החברות שלה להתגרש ממני. אני יודע להיפרד, יש לנו חברות נפלאה", אמר והוסיף: "גם היא וגם הילה יעידו על כך שאני בעל בינוני ומטה אבל גרוש מעולה. הפורמט הזה של להתחתן מתאים לתקופה שבה מתו בגיל 40. אנשים משתנים, לא תמיד זה מסתדר ולפעמים טועים. אני יודע לשלם על הטעויות שלי עד הסוף, כמו קצין פולני. עשיתי המון טעויות בחיים שלי, לשמחתי בקריירה כמעט ולא, אבל בחיים האישיים הרבה".
אילו טעויות עשית בחייך?
"יש לי יתרון שהוא גם חיסרון באותה מידה - זה קבלת החלטות מטורפת ומיידית. אני לא יכול לסבול התלבטות, אני אחליט מיד. לפעמים אבין אחרי שלוש דקות שהחלטתי לא טוב, אבל אלך עם ההחלטה עד הסוף ואשלם את כל המסים והקנסות. התלבטות עבורי זה מפגן של חולשה".
אבל פרידה כרוכה בכאב.
"בחיים כמעט הכל כרוך בכאב. צריך לדעת ללמוד להסתדר איתו, לחיות איתו, להתגבר עליו ולהתיידד איתו. הילדים נפגעים, זה נכון - צריך להשתדל שיפגעו במינימום. כל חיי חלמתי שההורים שלי יתגרשו. אני לא בטוח מה הייתי מעדיף לעצמי, אם לגדול בבית שאין בו אהבה או בבית שההורים נפרדו והם בחברות טובה בשיתוף פעולה. הייתי נותן הכל כדי שההורים שלי היו מתגרשים עוד כשהייתי בן שלוש. כשאמא שלי נפטרה אבא שלי נשבר".
הוא מגדיר את עצמו אדם אופטימי, "מהמתאוששים", אדם כזה שלא משנה מה יקרה בסוף זה לא יהיה כזה נורא. "ירשתי מאבא שלי תכונה מטורפת, כל מה שקורה הוא טוב, אני אף פעם לא בדיכאון. גם אם קורה משהו רע, אני קם בבוקר, רבע שעה מבואס וממשיך הלאה. גם אם תקח אותי, תפשיט ותשים במדבר סהרה בלי אוכל - תוך ארבע שעות אני אומר: 'בסדר נו, סבבה לגמרי'. נולדתי עם התכונה הזו וזה נהדר".
לקראת סיום הגיע הזמן לשאלות האישיות ביותר, כיצד מתמודדים כשאתה בן כספית. הוא מספר שאף פעם לא הלך לפסיכולוג אבל כן נרתם למען הזוגיות עם הילה, אשתו לשעבר: "הלכנו פעם לטיפול זוגי קצר, אבל זה נראה לי בזבוז זמן". בסופו של דבר כל אחד עושה טעויות והגדולה האמיתית היא להכות על חטא. "אין עיתונאי בהיקפים שלי שלא נופל, אתה עושה את המקסימום, בודק, אבל גם טועה. יש כאלה שגם מטעים אותך בכוונה".
