"אין לי בעיה למות": סגן גבריאל, קצין בחטיבת הצנחנים, נלחם יחד עם הצוות שלו בקרבות הקשים בקיבוץ עלומים לאחר מתקפת הפתע של חמאס על יישובי מערב הנגב. במונולוג עוצר נשימה בכתבתו של איל גונן ב"עובדה", התייחס גבריאל לצדקת הדרך, לאמונה כי לפעילות שלו יש משמעות ולהשלמה שלו עם המחירים שעלול לשלם. "אין לי בעיה למות. אתה יודע למה? כי הם יעשו את זה, מתי? עוד פעם? עוד כמה שנים? אם כן, זה בשביל השבויים שם, בשביל הילדים הקטנים, בשביל הסבות, סבים, בשביל ההורים שמתו במקום שאני אלחם", אמר בשקט.
>> הכתבה המלאה מתוך המשדר המיוחד של "עובדה" זמין עכשיו ב+12
"אני לא רוצה למות, אני מאוד אוהב את החיים ויש לי גם הרבה תוכניות, אבל אם זה למען מטרה כזו ולעשות היסטוריה, אז אני אילחם, לא עוברת מחשבה כזאת. אם אפגע אז אפגע. אמרתי לסבתא שלי: 'יש לך את הנינים שלך, מישהו צריך לשמור עליהם. המישהו הזה זה אנחנו, 'דור הטיקטוק'. כנראה לא כזה דור טיקטוק, לא ככה?'".
כדי להבין מה עבר עליו, על צוותו ועל חיל האוויר בשעות הראשונות של הלחימה - ראוי לחזור לעדויות שלהם מאותו בוקר שחור של השבעה באוקטובר. "מיד הבנתי שאנחנו באירוע אחר", סיפר סא"ל י', מפקד טייסת מסוקים. האנשים בשטח הבינו מיד שמדובר באירוע חריג בהיקפו. "היה ברור שצריך לקחת יוזמה", התייחס גורם נוסף לצורך לפעול אל מול אי הבהירות בקרב הפיקוד הבכיר באותה העת.
כשלוש שעות לאחר שהחלו להגיע הדיווחים מהשטח, מסוק יסעור יצא לדרך כש-50 לוחמים בבטנו. מדובר בכמות חריגה של לוחמים, שחורגת בהרבה מהמקובל. "ההנחיות שקיבלנו היו תבצעו את המשימה כמו שאתם מבינים, יש אויב בכל מקום", התייחס אחד הטייסים.
"אני זוכר שראינו את שדרות מלמעלה, והתושבים הסתכלו עלינו כמו על מלאכים. האזרחים לא מבינים מה קורה, ופתאום רואים יסעורים בגובה נמוך", נזכר גבריאל. "אנשים מנפנפים באוויר ומודים לנו שבאנו. שם הבנתי שאין פחד, אתה רואה משפחה וילד מנופף. מחבל יגיע אליהם? על גופתי המתה, תרתי משמע".
בעקבות התנאים המורכבים, טייס המסוק משנה מסלולו ומנסה לנחות בנקודה אחרת. "הרגשנו הדף, בום גדול, המסוק נדרש לנחיתה מורכבת מאוד. הגענו לקרקע והבנו שאנחנו צריכים להוציא את כל הלוחמים כי טיל שני עלול להגיע בכל רגע", סיפר ש', מכונאי במסוק יסעור. החששות של הטייסים התממשו כאשר טיל נ"ט פגע במסוק, שניות בודדות לאחר שפונו כל הלוחמים. אחרי ההלם, הלוחמים החלו בקרב מול מחבלי חמאס. "אתה שוכב ושומע מטחים", אמר גבריאל. לאחר עשר דקות של קרב, כוח הצנחנים הורג את כל המחבלים, אבל בהגיעם ללב הקיבוץ התמונות שנגלו לעיניהם היו קשות במיוחד. "איזה רוע אדם צריך להיות כדי לשחוט אנשים. המראות לא נעימים אבל יש משימה להציל אנשים שבחיים", התייחס. "רגשית, בתור לובש מדים הרגשתי שאכזבתי אזרחים, ובכיתי בגלל כל האנשים שהיו שם. אני לא מדבר בשם הצבא, אלא הרגשתי כאב שאני והצוות שלי לא היינו שם, אם היינו שם - היינו מונעים את זה".