זה מתחיל בסרטון שלכאורה מספר את כל הסיפור. אבל רק לכאורה. סרטון בשחור לבן מלילה מר אחד באוקטובר האחרון, בכיכר המרכזית בקריית שמונה. בסרטון הזה רואים עשרות נערים, מטפסים במעלה המדרגות ואז תוקפים, באלימות איומה, את יואל להנגהל – צעיר בן 19 מקהילת בני המנשה, שבסוף אותו אירוע, איבד את חייו.
זה לוקח פחות מדקה: עשרות צעירים שתוקפים בידיים, במקלות ואבנים, וגם עם סכין – שתגרום למותו של יואל. אבל הסרטון הזה מספר את הסיפור רק לכאורה. רק כשצללתי אל מה שקרה שם, רגע אחרי רגע, הבנתי כמה האירועים של אותו לילה דרמטיים. בשביל להבין את זה צריך לחבר את כל הפאזל: לחבר עדות לעדות, תמונה לתמונה, הקלטה להקלטה. וכשהפאזל מתחיל להתחבר, מתגלה עוד משהו: עד כמה מלאה בסימני שאלה וחורים חקירת המשטרה שהייתה אמורה לענות על שאלה אחת מהדהדת – מי רצח את יואל?
זה קורה בלילה של 6 באוקטובר, רק לפני ארבעה חודשים, וזה מתחיל בעצם באי הבנה. יואל, שעלה לארץ רק תקופה קצרה לפני התקרית וחברתו הדסה מעבירים ערב שגרתי בקריית שמונה. הם יושבים על המדרגות שמובילות לכיכר ההסתדרות, הכיכר המרכזית בעיר. אלא שילדות שמבלות במסיבה לא רחוק חושדות משום מה ביואל. יואל מתקשה להסביר את עצמו ובמקום מתפתח ריב ילדים. שוטרים שמגיעים למקום לא דואגים לסיים את האירוע וממהרים לעזוב את הזירה.
לא ייקח הרבה זמן והשילוב של האלכוהול והשעמום יובילו לרגע שאין ממנו חזרה – אותה קטטה המונית שבסופה יואל נדקר למוות, מותיר אחריו כל כך הרבה סימני שאלה. האירוע הזה יחריד את המדינה: איך קרה שילדים בני 14 מצאו את עצמם מעורבים בריב שנגמר במוות?
יצאתי אל הדרך הזו, יחד עם יאיר איזנברג וגילית קובזה שעבדו איתי על התחקיר, כשהמשטרה כבר סגרה על נאשם אחד: ליעד אדרי. צעיר בן קריית שמונה, שעמד בראש טור הילדים שתקפו את יואל. הפרקליטות מאשימה אותו ברצח. לכאורה, הכול ברור: יש זירה מתועדת, יש קורבן ויש חשוד מרכזי, כמעט מיידי. היה צריך להתעמק בעשרות עדויות, בעשרות קלטות, בהמוני תיעודי אודיו כדי להבין שהתמונה מורכבת בהרבה.
הערב נחשוף תיעוד שלא נחשף עד היום ששופך אור על מה שקרה שם באותו לילה דרמטי. נביא למסך עדויות של אנשים שהיו שם, ממש בלב האירוע, שמספרים סיפור מורכב בהרבה על הלילה הזה ממה שניתן היה לחשוב. זה מסוג הסיפורים שיצאתי אליו כשאני חושב שאת "הדבר הרע" אני כבר יודע ומבין. אבל רק כשצללתי לעומק הבנתי שהמוות של יואל – הוא בעצם רק ההתחלה. התחלה איומה של סיפור רע, שכולם נכשלים בו: הצעירים שהיו שם, השוטרים שהגיעו לזירה, המערכת שמיהרה לסמן אדם אחד וגם החשודים הנוספים שנכנסו לתמונה.