המבצעים הגדולים, היחסים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, וגם סימני השאלה שתלויים סביב קשריו עם אנשים עשירים מאוד. ראש המוסד היוצא יוסי כהן, מסכם קדנציה סוערת בראיון בלעדי לאילנה דיין, ומדבר בפעם הראשונה על השאיפות הפוליטיות: לא מוציא מכלל חשבון את האפשרות להתמודד על ראשות הממשלה. הנה הכותרות המרכזיות שעלו בראיון ששודר הערב ב"עובדה":

המבצע להשגת ארכיון הגרעין האיראני: החומר הועבר מיד לאחר הפריצה באופן דיגיטלי, עוד לפני שהמבצעים עזבו את איראן

זה אולי הרגע שהגדיר את הקדנציה שלו – גם בגלל המבצע עצמו, אבל אולי בעיקר בגלל מה שקרה אחריו. זה קורה ביום האחרון של ינואר 2018. יוסי כהן יושב בחפ"ק המוסד בתל אביב וממתין בדריכות לדיווח מהשטח, בזמן שכוח מבצעי של המוסד מתארגן לפרוץ למתחם בפאתי טהראן, בו מאוכסן ארכיון הגרעין האיראני. עכשיו, לראשונה, הוא מדבר בפתיחות על פרטי המבצע הזה: הלילה הזה, כך מתגלה בראיון, הוא שיאו של מבצע שהחל שנתיים קודם, כשבמוסד מתקבל מידע על כך שהאיראנים מאכסנים את ארכיון הגרעין במתחם בלתי מוכר.

הכוח המבצעי שיועד למשימה מונה כעשרים סוכנים, איש מהם, כך מתברר, אינו ישראלי. זמן קצר לפני המבצע מוקם, במדינה אחרת, קומפלקס שלם שמדמה את המתחם, ובו נערכים אימונים למבצע. "הבנו את המבנה הפנימי של האתר, ואת הסדר של הקונטיינרים", משחזר כהן.

ביום המבצע הצוות מיועד לפרוץ פנימה בעשר בלילה. "הגדרנו שיש לנו שבע שעות לבצע", מסביר כהן. "בבוקר מגיעות משאיות, ושומרים, ועובדים, ויש קהל ואתה לא יכול לקפוץ מעל גדרות ולפרוץ חומות". כעת, חושף כהן שרגע לפני הפריצה לתוך המתחם, התקבל דיווח כי חלה התפתחות בשטח, שהעמידה את המבצע כולו בסימן שאלה. "הייתה לנו איזו שהיא בעיה", מספר כהן, "נולד משהו שלא הכרנו". למרות אותה בעיה, כהן מחליט לאפשר למבצע להמשיך כמתוכנן ולאשר לצוות המוסד לפרוץ לתוך המתחם.

בחפ"ק בתל אביב מתקבלות התמונות והקולות בזמן אמת. "רק כשפרצו פנימה לתוך הכספות האימתניות האלה והתחילו להיכנס אחורה (לחפ"ק) התמונות והתיאורים בפרסית שאנחנו קוראים אונליין, אנחנו מבינים שיש לנו את מה שרצינו: אנחנו על תוכנית הגרעין הצבאית האיראנית".

את הטלפון לראש הממשלה עושה כהן כשהסוכנים יוצאים מהאתר. "אני מודיע לו שהחלק הראשון של המבצע הושלם, עכשיו אנחנו מביאים את זה הביתה, תחת המרדף הזה". סוכני המוסד משתמשים באמצעים דיגיטליים כדי להעביר לחפ"ק, תוך כדי תנועה, חלק מהחומר שגנבו, מחשש שייתפסו לפני שיספיקו לעבור את הגבול. החומר בשלמותו מגיע לארץ, אולם לוקח לו זמן רב לחצות את הגבול. לשאלה האם כל חברי הכוח יצאו בשלום מהמבצע עונה כהן "כולם בטוב. כולם חיים", אך מאשר שהיו סוכנים שהיה צורך לחלצם מאיראן.

מסיבת העיתונאים שחשפה את המבצע: "זו החלטה שגדולה מראש מוסד"

ב-30 באפריל 2018, שלושה חודשים לאחר המבצע, מכנס נתניהו מסיבת עיתונאים שעושה כותרות בעולם כולו. כשהוא מוריד את הלוט מעל על עשרות קלסרים ולמעלה מ-100 דיסקים, מספר ראש הממשלה כי סוכני מוסד גנבו את ארכיון הגרעין האיראני ומודיע לעולם – "איראן שיקרה". החשיפה מעוררת ביקורת קשה על כך שכהן איפשר לראש הממשלה לעשות שימוש בפעולה מבצעית כמנוף לצרכיו הפוליטיים. כהן שולל את הביקורת ואומר "אני לא זוכר מי היה הראשון שהעלה את הרעיון לחשוף את המבצע".

אבל זה רעיון שבא מתוך המוסד?

"זה לא משנה כרגע. מרגע שעלה הרעיון, אני חשבתי שזה רעיון נפלא". עם זאת הוא מאשר שההחלטה לא הייתה שלו: "זה לא היה עניין של החלטה שלי, זה ודאי גדול מראש מוסד באשר הוא, להחליט לחשוף חומר מודיעיני כזה. היה דיון בוועדת ראשי שירותים אצל ראש הממשלה".

ואף אחד מראשי השירותים לא התנגד?

"להיפך".

ובתוך המוסד היה דיון על זה?

"ברור שהיה דיון. ואף אחד מהבכירים לא התנגד".
על הביקורת שנשמעת מולו בעניין אומר כהן "אני יכול לטעון ליושרה המקצועית שלי. העניין של חשיפת המודיעין, ולא המבצע, היה חייב לקרות כמו שהוא קרה, בעיניי. היה חשוב לנו שהעולם יראה את זה. אבל הדבר הזה היה צריך להדהד גם להנהגה האיראנית. להגיד להם, 'חברים יקרים, אחד - אתם חדורים. שתיים – אנחנו רואים אתכם. שלוש – נגמר עולם ההחבאות והשקרים'".

בשנים האחרונות הפך כהן לשותף הסוד הקרוב ביותר לראש הממשלה, מתלווה לכל נסיעה חשובה, ומשמש כשליח מדיני לעניינים מיוחדים, שר חוץ ויועץ גם יחד. "אני חושב שמזהים אותנו, לא יודע אם כדבוקה אחת, אבל...",

וזה זיהוי שלא נוח לך איתו?

  "מאוד נוח לי איתו. יחסי האמון המאוד מועילים שיש ביני לבין ראש הממשלה מועילים גם לפעולה המבצעית של המוסד, גם לפיתוחו של המוסד, אבל אני יודע ברמה הכי אינטימית שלי עם עצמי שאני משלם על זה מחיר".

על הטענה שנשמעת שוב ושוב כי כהן ויתר על עצמאות המוסד כדי להתקרב לראש הממשלה, משיב כהן "אם הייתם רואים את הוויכוחים הלוהטים שבהם אני (נמצא) לא צריך להוכיח שאני עומד על דעתי, כי אני עומד על דעתי. אני עובד לשם שמיים, אני לא עובד עבור ראש ממשלה".

על הביקורת שנשמעה כלפיו לאחר שפורסם כי במרץ האחרון פעל כדי לסדר לנתניהו ביקור באמירויות בשבוע שלפני הבחירות הוא מגיב בביטול. "תוכנית העבודה של המוסד לא מושפעת כהוא זה על ידי הרקע הפוליטי או מערכות בחירות כאלה ואחרות".

אבל לוח השנה לא משקר, אתה מזיע כדי להשיג לראש הממשלה ביקור באבו דאבי בשבוע של הבחירות.

"הביקור הזה היה אמור לקרות מספר פעמים מאז אוגוסט 2020. הוא פשוט לא קרה בעיקר בגלל היבטי קורונה וסגרים, אני אומר לך – הלוואי והיינו מגיעים לביקור הזה. היה מתוכנן להגיע גם מלך בחריין. כן, אז יגידו 'ראש המוסד עובד עבור...', שיגידו. לא שאני לא ער לביקורת הישראלית, אני חושב שלמרות זאת אני תמיד מסתכל על מה נכון למדינת ישראל".

 המערכה מול איראן: לעיתים אנחנו מציעים למדענים הסבת מקצוע
בשנה האחרונה התרחשו במתקן ההעשרה בנתנז שני פיצוצים שגרמו להרס משמעותי באתר ומיוחסים, בתקשורת הזרה, למוסד. בראשון, שהתרחש ביולי שעבר, התפוצץ שולחן באולם העילי, בשני, באפריל האחרון, השמיד פיצוץ במערכת החשמל חלק גדול מהצנטריפוגות המתקדמות. שני המבצעים ייצרו נזק רציני למתקן, על אף אחד מהם לא נטלה ישראל אחריות.

אילו נחתנו בנתנז, לאן דבר ראשון היית לוקח אותי?

"למרתף. כי שם יש את הצנטריפוגות המסתובבות", אומר כהן, ומדייק, "אלה שהסתובבו. המרתף לא נראה כיום כמו שנראה קודם".

בסוף נובמבר האחרון חוסל מוחסן פחריזדה, אבי פצצת הגרעין האיראנית, בעת שנסע בשיירה מאובטחת יחד עם אשתו. העיתונות הזרה ידעה לספר על מבצע חיסול שכמו נלקח מסרט: מקלע כבד שהורכב על טנדר ניסאן בצד הדרך, הופעל מרחוק, והשמיד את עצמו מיד אחרי שחיסל את המדען הבכיר.

כהן אינו לוקח אחריות על פעולה ספציפית, אבל חושף, לראשונה, את מאחורי הקלעים. "אם המדען מוכן לעשות הסבת מקצוע" מסביר כהן, "ולא יפגע בנו יותר, אז כן. לעיתים אנחנו מציעים להם".

יוסי כהן ואילנה דיין (צילום: מתוך "עובדה",  קשת 12  )
יוסי כהן ואילנה דיין | צילום: מתוך "עובדה", קשת 12

קרה שבאנו למדען גרעין איראני – אני נותנת את הדוגמא – והוא הבין מי זה שבא אליו ואומר 'חבר יקר, אולי תעבור להיות מורה לפסנתר?'
"כן".

הם יודעים גם מה האלטרנטיבה?

"הם רואים את החברים שלהם".

והם יודעים ממי באה הפניה?

"גם אם לא, אבל הם מבינים את מהותה".

פרשת הצ'ק מהמיליארדר ג'יימס פאקר: טעיתי, הכסף יוחזר
יוסי כהן, ראש המוסד, מודה שטעה כשקיבל מהמיליארדר ג'יימס פאקר מתנה בשווי 20,000 דולר לחתונת בתו – כפי שחשף העיתונאי גידי וייץ ב"הארץ". בפעם הראשונה הוא מתייחס לפרשה, טוען שקיבל אותה לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי של המוסד ומתחייב להחזיר את המתנה.

לאורך השנים צפו ועלו סימני שאלה סביב קשרי הקרבה האמיצים שטווה כהן עם בעלי הון. אחד הקשרים הללו הוא הידידות שנרקמה בינו לבין איל ההימורים האוסטרלי, ג'יימס פאקר, ששמו פרץ לתודעה כמי שתיחזק, יחד עם המפיק ההוליוודי ארנון מילצ'ן, את קו המתנות לבני הזוג נתניהו בתיק 1000.

כהן מאשר כי התארח בסוויטה היוקרתית של פאקר במלון רויאל ביץ' בתל אביב, בזמן שפאקר שהה שם, וכי שקל ברצינות ללכת לעבוד כשותפם של מילצ'ן ופאקר בחברת סייבר שיקימו, תמורת מענק חתימה של 10 מיליון דולר. לשאלה אם לא מצא טעם לפגם בקשריו עם פאקר, השיב: "לו הייתי מוצא בעניין הזה בעייתיות הרי שלא הייתי עושה לחלוטין שום מגע. אנשי עסקים שנמצאים במגע עם ראשי ארגונים או ראשי מדינה הם חלק מהמילייה החברתי של כל אחד מאיתנו. גם המילייה החברתי שלי".

ההסכם עם האמירויות: היה צורך לנטרל את מוקש מבחוח במהלך המשא ומתן
את הקשר האישי עם השליט מוחמד בן זייד רקם כהן בנסיעות חשאיות במטוסים פרטיים. אלא שקודם לכן היה צריך להוריד מהשולחן נושא כאוב במיוחד: חיסולו של מחמוד אל מבחוח, בכיר החמאס, שיוחס בתקשורת הזה למוסד הישראלי, בחדרו בבית מלון בדובאי. כזכור, הסתיים החיסול ההוא בחשיפה מהדהדת של הסוכנים שהשתתפו במבצע. כהן מספר כי החשיפה ההיא "שינתה טוטאלית את האופן שבו ארגוני ביון עובדים". באשר להשפעת חיסול מבחוח על בניית הקשר עם השליט בן זייד הוא אומר "גמרנו את זה קודם".

הבנת לפני שאתה מגיע לשם שזה מוקש שתצטרך לנטרל?
כן. ברור שהדבר הזה היה צריך להיות על השולחן, והוא היה. וטיפלנו בו. והסרנו את המכשול הזה".

המערכה מול חמאס: טעיתי בהעברת הכסף הקטארי לרצועה
כהן מודה כי לאחר מתקפת חמאס במאי האחרון שינה את דעתו על האופן בו צריך להתמודד עם סוגיית הרצועה. כהן, שלקח חלק משמעותי בבניית המנגנון שאפשר הזרמת כסף קטארי לעזה, אומר כעת בכנות 'טעיתי'. "אני יכול להגיד מה אני חשבתי. חשבתי שאנחנו בהסדרה. אני מודה שהאמנתי, בלב שלם, שלו תתרגל האוכלוסיה ברצועת עזה לטיפה יותר רווחה, שתשפר במידה רבה את המערכת האזרחית שלהם, חס וחלילה לא הצבאית, חשבתי שחייהם יהיו טובים יותר והמוטיבציות למשברים ולמלחמות תפחתנה. וטעיתי כנראה. טעיתי".