כבר עשר שנים כמעט שסוריה קרועה במלחמה אינסופית שגם הקורונה לא הצליחה להעלים. איתי אנגל יצא לסוריה, המקום שממנו דאע"ש ניסה, ועדיין מנסה, לאיים על העולם. הוא היה שם ביום שחוסל קאסם סולימאני, האיש שניסה לקרב את האיום האיראני לגבול הישראלי. בשנה העשירית שלה, המלחמה בסוריה הפכה לזוועתית יותר, מסובכת יותר ומסוכנת יותר למי שעד עכשיו הצליחו לשרוד אותה. המציאות השתנתה מאז הביקור האחרון של אנגל במדינה. אז ארה"ב חיבקה את השיעים ואת האנשים של קאסם סולימאני.
השיירה שאליה התלווה אנגל אז הייתה של הצבא העיראקי השיעי. היו איתו מפקדים מאיראן, לוחמים של חיזבאללה מדרום לבנון ומיליציות של אסד – כולם שיעים, כולם נסעו ברכבים משוריינים שהאמריקאים סידרו להם כדי להילחם באויב המשותף – הסונים הג'יהאדיסטים של דאע"ש. אלא שאז האמריקאים הבינו שהכוח של השיעים גדול מדי, טראמפ נבחר לנשיאות וכשסולימאני חוסל – הקלפים נטרפו מחדש.
