החלק הנסתר של "מבצע שכנות טובה" יוצא אל האור – וגם האנשים שניהלו אותו מאחורי הקלעים: הערב, ב"עובדה" ייחשף לראשונה המנגנון הנסתר שאיפשר את העברת הפצועים הסורים לשטח ישראל ובעיקר – את הרווח ותועלת המבצעית שישראל קיבלה בתמורה לסיוע ההומניטארי שהעניקה.
את העברת הפצועים הסורים לשטח ישראל איפשרה בעצם מערכת יחסים שנבנתה בין לוחמי חירות סורים לבין קציני מודיעין ישראליים. לוחמי החירות הסורים שימשו כאנשי תיאום ששיתפו פעולה עם קציני המודיעין, ובתמורה, זכו לקו פתוח לישראל בכל מה שקשור לסיוע הומניטארי והעברת פצועים. "זה נולד מתוך איום, מתוך צורך מבצעי", מסביר סא"ל (במיל') מרקו מורנו, קצין מודיעין לשעבר, שניהל את הקשר עם לוחמי החירות בשנים הראשונות של הפרויקט.
מלחמת האזרחים בסוריה, שפרצה באביב 2011, הייתה, במובנים רבים, שעה של מבחן בעבור ישראל. האסון שהתרחש בסוריה גבה את חייהם של אלפים, והיה ברור שמשטרו של אסד חוצה את הקווים האדומים בניסיון לשמור על שלטונו ולדכא את ההתמרדות. די מהר הפליטים מגיעים למרחב גבול רמת הגולן – גבול שבמשך שנים נחשב גבול שקט, כמעט משעמם. תוך תקופה קצרה הגבול מתמלא בפליטים סורים, וכעת המשימה של מערכת הביטחון היא להבין מי לוחם חירות סורי מתון, ומי שייך לארגון טרור שמנסה לנצל את ההזדמנות שנוצרה על מרחב הגבול: חיזבאללה, איראן ואפילו דעאש.
אבל אלו לא הדילמות היחידות. הקרבות העזים בסוריה והמלחמה שמשתוללת, מציפה בתוך המערכת שאלות קשות אפילו יותר: "אנחנו שואלים את עצמנו, 'רגע, אנחנו עכשיו רואים פעילות של הוצאה להורג לאורך הגבול, איך אנחנו מגיבים? אלו שאלות שאנחנו שואלים את עצמנו", מספר אלוף (במיל') יאיר גולן, שבדיוק נכנס אז לתפקיד אלוף פיקוד הצפון, ב2011. "אנחנו מריצים כל מיני תרחישים ואנחנו שואלים את עצמנו איך אנחנו מתמודדים עם העניין הזה? מה אנחנו עושים?"
די מהר מתבררים ממדי האסון ההומניטארי שמעבר לגדר. וזה לא קורה רק בגלל דיווחי ארגוני זכויות האדם, האו"ם ודיווחי האזרחים הסורים. כל מה שצריך לעשות כדי להבין את מימדי האסון הוא רק להרים את הראש ולהסתכל מעבר לגדר. לוחמים סורים ניגשים לחיילי צה"ל שמאבטחים את גדר הגבול ומבקשים תחבושות אישיות וציוד רפואי כדי לטפל בפצועים. השיחות האלה בדיוק הן מה שיובילו לפרויקט יוצא דופן, ולמערכת יחסים נדירה וחסרת תקדים בין צה"ל לכוחות המורדים המתונים.
עכשיו מכניסים בכירי המערכת אל תוך מנגנון קבלת החלטות שהוציא אל הפועל את הפרויקט הזה:
"אני מזהה מהר מאוד שאם רוצים להוסיף על מה שאנחנו יודעים לעשות בשטחנו נדבך נוסף אז צריך לצאת החוצה, מעבר לגדר, ולהשפיע על מה שקורה בתוהו ובוהו שמתרחש לנו בצמוד לגבול", מסביר גולן. הדרך להשפיע תהיה לייצר מערכת יחסים מורכבת עם הסורים. בכל גזרה נוצר קשר מודיעיני עם נציג של קבוצת מורדים. הוא נמצא בקשר ישיר עם אנשי מודיעין פה בישראל. בתמורה לטיפול הרפואי שאנשיו מקבלים, הוא מסייע בשמירה על הביטחון, במניעה של כניסת ארגוני טרור ובהעברת מידע רלוונטי לכוחות הביטחון הישראליים. מרקו מורנו הוא מי שמרכז את הקשרים מול המורדים הללו. "אנחנו די מהר מבינים שזה לא מקור, או סוכן, או מופעל", מסביר מורנו, בעל שנים של ניסיון ביחידה להפעלת סוכנים. "אנחנו אפילו לא יודעים איך להגדיר את זה. זה משהו אחר".
בפברואר 2013 החליט גולן להכניס את הפצועים הסורים הראשונים שביקשו טיפול רפואי לתוך שטח ישראל ולקבלת טיפול בבית החולים זיו, וכך יצא שיתוף הפעולה אל הדרך. תא"ל טריף בדר, קצין הרפואה הראשי, שהיה שותף למבצע הטיפול בפצועים הראשונים, מספר:
"זה היה מפגש מאוד מיוחד. אני חושב שהם היו קצת, ז"א אם אני, אם אני אגיד שהם היו קצת בהלם זה understatement. כי הם לא ציפו שאותו אויב מר, סליחה אותו אויב מר שלאורך שנים הם חונכו שזה בעצם זה האויב הכי, הכי, הכי נוראי מבחינתם, הוא זה שמציל אותם. הוא זה שמציל את חייהם".
מי שנתן את האישור הסופי למדיניות הוא שר הביטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון, שנכנס לתפקיד כשמלחמת האזרחים נמצאת בשיאה. ה הופך להיות למשהו הרבה יותר משמעותי שמחייב גם החלטות. תקציב למשל. אנחנו ממנים את הסיוע. ההחלטה האם להכניס גורמים נוספים לתוך העניין? כן או לא להקים בי"ח שדה? פה זה כבר מחייב דיון אצלי, עם החלטות עקרונית, כי בסוף זה פעולה מאוד מסיבית. זה לא סיוע קטן פה למישהו שמגיע לגדר. ואז אני רוצה לראות מי בצד השני. אני רוצה גם לדרוש מהם, זה לא רק שאנחנו נותנים, אני בכלל חסיד תפיסת האינטרסים. כלומר, אם אני עכשיו נותן לכם את מה שאתם צריכים אני רוצה למשל שלא יהיו פיגועים מהגזרה שלכם. אתם יכולים להתחייב או לא יכולים להתחייב? לא תאפשרו לא לדאע"ש ולא לג'בהת פתח א שאם, זה ארגון אל קאעידה, להגיע אל הגדר. אתם יודעים למנוע? מנעו את זה. לא היה לנו פיגוע אחד בגזרתם".