כשפגשנו אותה לראשונה – רומי רק נולדה. היא הייתה התינוקת השלישית שאמא שלה, מיכל, כל כל כך רצתה. בחודש השביעי התחילו הכאבים, ורומי עשתה את הבלתי אפשרי – והבינה שהיא פשוט חייבת לצאת.
מיכל בן רעי נפטרה יומיים אחרי הלידה, והיא רק בת 38. אישה צעירה ומוכשרת, פסיכולוגית שהקימה סביבה אינסוף מעגלי התנדבות. היה לה בן זוג נהדר, אהבה, ילדים – משפחה מושלמת, שברגע אחד מתפרקת לרסיסים. ואיכשהו, יחד עם המכה, מגיעים גם הכוחות לבנות את המשפחה מחדש, בדרך לא ברורה מאליה.
היינו שם איתם, לאורך הדרך הזאת והבאנו בחורף שעבר את הסיפור של רומי ומשפחתה: סיפור על חיים שנמחקים בן רגע, ואלה שנבנים במקומם, לאט לאט. אבל גם אחרי שכבתה המצלמה שלנו – ההתעקשות שלהם להמשיך לחיות, ואפילו להיות מאושרים, נמשכה. כשחזרנו אליהם עם המצלמה בשבוע שעבר הבנו שכל אחד במשפחה המיוחדת הזו עשה את הבחירה שלו - האם לחיות יותר את מה שיש, או את מה שכבר לא יהיה.
יוני בן רעי, בעלה של מיכל ז"ל, מתעקש לאפשר לילדיו חיים מאושרים. "זאת בחירה. אני לא חי חיים של עצב", הוא אומר לנו. "אני לא מתעורר כל בוקר ובוכה על מר גורלי, ואני גם מאוד מקפיד שהילדים לא יחוו חוויה כזאת". ואילו אלינה וורד אהרונוף, אמה ואחותה של מיכל, מתקשות לשאת את האובדן ומוצאות נחמה ביוזמה שתנציח את מפעל החיים של מיכל: הקמת מרכז טיפול רגשי לגיל הרך בבית איזי שפירא, שייתן מענה לצרכים הרגשיים של תינוקות ופעוטות בעלי אתגרים התפתחותיים, מוגבלויות, וקשיים אחרים, וכן לבני משפחותיהם ולמטפלים העיקריים בהם. בסתיו הקרוב, הן מבטיחות, ייצא לדרך קמפיין מימון המונים - כך שתהיה הזדמנות לכל מי שירצה לקחת חלק בפרויקט החיים של מיכל.