זה אמור היה להיות המעבר גבול הכי שמור על פני כדור הארץ ועכשיו הכל פרוץ. הנה אני, תל אביבי מישראל, חוצה את הגבול מעירק לסוריה. העיר שמחברת בין שתי המדינות - רביע - מופצצת ומרוסקת לחלוטין. חוץ מכמה לוחמי גרילה שרצים ברחוב אין כאן נפש חיה. אף אחד לא עוצר אותי או שואל מי אני. הבעייה היא שכמו שאני חוצה את הגבול, כך, באותה קלות, עוברים אותו ג'יהדיסטים של דאע"ש שמגיעים לא רק מעיראק וסוריה אלא מכל העולם.
אני נזכר בפעם הקודמת שנכנסתי לסוריה. זה היה לפני שנתיים, בנובמבר 2012. מורדים סורים שערקו מהצבא של אסד הבריחו אותי ואת התחקירן אמיר תיבון מטורקיה למחוז אידליב בסוריה. העניין הוא שבאותם ימים, את אותה הדרך מטורקיה לסוריה, עשה קולגה לעבודה, כתב אמריקאי בשם ג'יימס פולי. המרחק בין הדרך שאנחנו לקחנו לדרך שבה הוא הלך היה כמה קילומטרים. אף פעם לא אדע כמה בדיוק. מאז אף אחד לא שמע ממנו. עד שלפתע, לפני 4 חודשים ראינו אותו בבגדים כתומים על הברכיים איפשהו במדבר בסוריה, שניות ספורות לפני שג'יהדיסט של דאע"ש במסיכה שחורה ערף לו את הראש.
אז הפעם הזו את הכניסה לסוריה אני עושה עם אנשים שמכירים אותי ויודעים היטב שאני ישראלי. הם לוחמי גרילה כורדים. כאן, בארץ הזו, אתעד מהקו הראשון את המלחמה מול דאע"ש וגם אפגוש פנים אל פנים טרוריסטים של דאע"ש; אנשים שלא זוכרים בדיוק כמה הם הרגו ושיספו אבל יודעים שזה משהו בין 60 ל 70 בני אדם.
וכמו בכל זירת מלחמה שבה ביקרתי אני אינסטינקטיבית עושה שימוש במילה לוחמים. אבל כאן, בחזית מול דאע"ש, זה המקום היחיד שבו אני צריך לדייק. לא רק לוחמים אלא לוחמות. הגרילה הכורדית בסוריה ועירק היא הגוף הצבאי היחיד בעולם שיש בו שוויון מוחלט בין נשים וגברים. אמיתי.לא כמו אצלנו, כשאומרים שיש "שוויון הזדמנויות" וכולם יודעים שמדובר בקישקוש. שם אין שום הבדל בין גבר לוחם לאישה לוחמת. אם הגרילה תצא מחר למבצע מיוחד בעומק השטח של דאע"ש אז לא ייאספו לשם כך את הגברים שבחבורה. סבירות גבוהה שנשים ייצאו בראש הכח ויפקדו על חיילים וחיילות.
המלחמה של המחתרת הכורדית נגד דאע"ש היא לא רק מלחמת העצמאות של כורדיסטן. היא גם מערכה פמיניסטית של נשים כורדיות, לוחמות מעולות, שבכמה חזיתות בסוריה ועירק מכות שוק על ירך את דאע"ש, אירגון שמבחינתו אישה היא לא בדיוק בן אדם אלא חפץ שנועד לצרכי אונס ומכירה בשווקים בתוך כלוב. את המפקדת מדיה פגשתי פעם ראשונה לפני 4 שנים בהרים של צפון עירק. לפני חודש פגשתי אותה שוב. היא פיקדה על גדוד שהורכב רק מלוחמות שכבשו חזרה את העיר מחמור מידי דאע"ש, הרגו עשרות מהם והניסו את היתר.
ארין מירקאן, חיילת במובלעת הנצורה קובאני שבסוריה, כשהבינה שדאע"ש משתלטים על הבית בו נלחמה, פוצצה עצמה עם אמצעי חבלה ובמותה הרגה כ 70 מהם. זוזאן צ'ודי, בחזית בסוריה כמה קילומטרים מדאע"ש, אומרת לנו:
"בעולם העתיק נשים זכו כאן למעמד של אלות. עם השנים, ובמיוחד באיזור הספציפי שלנו, גברים הפכו את הנשים לאזרחים נחותים ובהמשך לשפחה או לחפץ. אני, והחברות שלי שמתגייסות לגרילה, מחזירות כעת את המעמד הראוי לנו ומוכיחות שאין שום הבדל בין גבר ואישה".
>> לצפייה בכתבה המלאה לחצו כאן
"עובדה", שני ב-21:00