המקום פרוץ לכל רוח, שרידי אוכל ולכלוך ממלאים את חדריו, ועל הכול מאפילות צלקות השריפה שבערה בתוכו לפני זמן לא רב, וצבעה בפיח שחור את הקירות המתקלפים. מפולת אבנים חוסמת את גרם המדרגות לקומה העליונה.
״הזולה״ הזו משכה אותנו לצלם את הכתבה על שיפי ונעמי, שני צעירים בני 22 ו-19 שבמבט ראשון אי אפשר לזהות שזה ביתם. שלא כמו ״הזולה״ שבה הם גרים, שניהם מטופחים, לבושים באופן מוקפד. דבר לא יגרום לך לזהות שהם הומלסים.
המציאות שבה חיים שיפי ונעמי בשנים האחרונות לא ייחודית רק להם, על פי נתוני עמותת ״עלם״ היא משותפות לעוד מאות צעירים כמותם שגרים בזולות דומות במרכזי הערים הגדולות. זה הגיל המסוכן ביותר לצעירים האלה, בין 18-26, גיל שבו במידה רבה יחרץ גורלם בין חזרה לחיים נורמטיביים לבין התדרדרות מואצת לחיים כרוניים ברחוב. מכאן המסלול ידוע, התמכרויות, הזנחה ובסופו של דבר מוות אנונימי, רחוק מהעין שלנו שרואה הומלסים כשוליים הרחוקים של החברה.
כמו צעירים רבים אחרים גם שיפי ונעמי התחילו דווקא במקום הכי נורמטיבי. הם עזבו בתים מתפקדים כשהיו בני נוער, ולא חזרו לשם יותר. קרוב לחמש שנים שהם מסתובבים כך, נודדים במרכזי הערים הגדולות, לא מצליחים להשתלב בעבודה, ומתמכרים לחיים ברחוב.
ואז הם החליטו לעשות משהו קיצוני. משהו שיקטע את המעגל שבו הם חיים. הם החליטו לעשות את הדבר היחיד שהחברה לא מצפה מהם לעשות בגיל 22, להתחתן. ודווקא ההחלטה הזו הניעה פתאום תהליך ששינה סביבם הכול.
הדס גול, עובדת סוציאלית, ורעות גיא, מנהלת תחום קצה בעמותת "עלם", התגייסו לעזור להם. הן פרסמו סטאטוס אחד בפייסבוק, ואחריו התחילו להגיע תרומות. טבעות, שמלת כלה, חליפה לחתן, הזמנות וגן אירועים בהנחה, והחתונה של זוג ההומלסים מירושלים יצאה לדרך.
צילמנו אותם בחודש שלפני החופה, בזולה שאותה הם מתכוונים לעזוב, בלילות ברחוב בירושלים, ביום המרגש בחיים שאליו הגיעו בסופו של דבר, גם כל בני המשפחות.
זו כתבה שאולי נותנת הרבה תקוה, אבל גם מזכירה לנו את המציאות הכואבת. בין החברים הרבים שהגיעו לחגוג עם נעמי ושיפי, היו רבים כאלה, שברגע שנגמרו המסיבה והריקודים, חזרו למרכז העיר ירושלים וחיפשו איזו זולה, כדי להעביר בה עוד לילה של חיים ברחוב.
"עובדה" - ימי שני ב-21:00