בכתבה שנשדר הערב יש חומרים מטרידים. במידה מסוימת אפילו מדירי שינה. אבל מה שתפס את תשומת לבי יותר מכול היה הפחד. יכולנו לחוש בו בכל מקום אליו הגענו. במשרדי הממשלה, במשרדים של המנוסים בעורכי הדין הפליליים, במרתפי הנתיחה של המכון לרפואה משפטית. כולם פחדו מפרקליטות המדינה. מה יקרה להם אם יעזו לצאת נגד הפרקליטות. מה תהיה התגובה עכשיו. איך תיראה התגובה בעתיד. פחד.
אישה אחת לא פחדה. יותר נכון התגברה במאמץ רב על החשש הכבד. לה, פשוט לא הייתה ברירה. בימים בהם נפגשנו עם ד"ר מאיה פורמן היא הרגישה שכל הדלתות נסגרות עליה. שהפרקליטות נלחמת בה בכל הכוח. שזו לא רק המלחמה על עתידה המקצועי, אלא מלחמה על עתידו של אחד המוסדות החשובים במדינה. לד"ר פורמן לא הייתה ברירה. היא הייתה חייבת לדבר.
היא גיבורה שנקלעה בעל כורחה לדרמה משפטית מטלטלת. ד"ר פורמן, רופאה משפטית, סיפקה חוות דעת מטעם סניגוריו של רומן זדורוב, מי שהורשע ברצח הנערה תאיר ראדה. פורמן נתבקשה להכריע באיזה סוג של להב סכין התבצע חתך שנמצא בסנטרה של תאיר. האם בסכין בעל להב חלק, או בסכין בעל להב משוננת. מסקנותיה של פורמן היו חד משמעיות ומרעישות. היא קבעה שהחתך התבצע בסכין משונן, מה שלא מסתדר עם הודאתו של זדורוב בחקירה. במילים אחרות, אם חוות דעתה מתקבלת, הרשעת זדורוב בסכנה.
פורמן התייצבה בבית משפט המחוזי, ששופטיו אולצו על ידי בית המשפט העליון לדון בראיות החדשות, בין השאר בחוות הדעת של פורמן. היא מספרת שכאשר הגיעה להעיד על חוות דעתה המקצועית, האווירה באולם מצד השופטים הייתה עוינת. לדבריה, אב בית הדין, השופט יצחק כהן (שנאלץ להתפטר לאחרונה בגלל חשדות לעבירות מין), לא הסתיר את פקפוקו בחוות דעתה עוד לפני שהחלה להעיד.
אבל חמור מכך, הפרקליטות התנגדה לזמן לדוכן העדים את ד"ר חן קוגל, מי שמונה בינתיים למנהל המכון לרפואה משפטית, ותמך לאורך כל הדרך במסקנותיה של פורמן. כשהסנגורים דרשו להשיב את קוגל לדוכן, כדי שיעיד בסוגיית הסכין, החליט בית המשפט לקבל את התנגדות הפרקליטות. עדותו של קוגל הושתקה באיבה, ופורמן נותרה לבד באולם. בפסק הדין שלהם, שהרשיע שוב את זדורוב, מתחו השופטים ביקורת קטלנית, חסרת תקדים כמעט, על מקצועיותה ומהימנותה.
כשחשבה שהכול מאחוריה, גילתה ד"ר פורמן שהמלחמה רק מתחילה. כשד"ר קוגל קרא לה להכניס יחד אתו רוח חדשה, למכון לרפואה משפטית, פרקליט המדינה שי ניצן נעמד על רגליו האחוריות, כשהוא חמוש בפסק הדין של שופטי המחוזי, שמטילים דופי בפורמן.
המלחמה על עתידה המקצועי של פורמן הפכה למלחמה על עצמאות המכון לרפואה משפטית. מצד אחד, פרקליטות המדינה והמשטרה, שרואות אולי במכון, סניף שלהם. מצד שני, משרד הבריאות שאמור לנהל את המכון כגוף אובייקטיבי, חסר פניות.
מול מצלמות "עובדה" מספרת פורמן כיצד ראתה בשנות התמחותה במכון איך מוסד שאמור להיות סמל הניקיון והיושרה, פועל בשיטתיות לטובת צד אחד. איך כבר אז הזדעזעה לגלות נתונים מדעיים ששונו, דו"חות ששופצו, ולעיתים אף ראיות שנבדו ממש, הכול כדי שחוות הדעת הרפואיות יתיישרו עם כתבי האישום שהגישה הפרקליטות בתיקי רצח. איך כשניסתה להתריע על כך, כבר בזמן אמת, איימו עליה הממונים עליה שתיזהר בדבריה.
למרות שעוד לא היתה עובדת מדינה, קשה היה לשכנע את ד"ר פורמן להתייצב מול המצלמה שלנו. בשמחה הייתה מוותרת על המעמד הזה. אבל מרגע שהתחילה לדבר, הכול יצא. הדברים שתחשוף לראשונה הערב ב"עובדה", על פרשת זדורוב, אבל גם על אחורי הקלעים של תיקי המוות הבולטים של השנים האחרונות, הם מסמך חובה לכל עורך דין ונאשם, ואולי לכל אזרח. מעל הדברים שלה מרחפת שאלה מפחידה: כמה חפים מפשע יושבים היום מאחורי סורג ובריח בגלל מה שהתרחש מאחורי חומות המכון לרפואה משפטית?
תגובת פרקליטות המדינה: בפרשת זדורוב מתחו השופטים ביקורת יוצאת דופן על ד"ר פורמן, וקבעו כי חוות דעתה היתה רשלנית ובלתי מקצועית ועדותה לא אמינה. ביקורת זו והשלכותיה על האפשרות להסתמך בעתיד על חוות דעתה כמומחית – והן בלבד – עמדו בבסיס רצון המדינה לעכב את כניסתה לתפקיד.
"עובדה", הערב ב-21:00