מצאתי פער גדול מאוד בין הבן אדם כמו שהוא בחיים לבין העבירה שהוא עשה. ההתרשמות שלי הייתה מאדם שנכון באמת למסור את החיים שלו עבור המדינה. מישהו שהערכים שלו לא מסתיימים רק בשירות הביטחוני, והוא גם הולך ומתנדב לעמותות שמספקות מזון לנצרכים. והוא עושה את זה בלב מלא ושלם עם תחושה של שליחות ונתינה. אדם משכמו ומעלה".
ד"ר נמרוד שני, פסיכולוג שמתמחה באבחון ובשיקום עבריינים, לרבות עברייני מין, לא יכול לשכוח את המפגש שלו עם ארז אפרתי. יוצא הסיירת, איש השב"כ המסור, מאבטח הרמטכ"ל, מלח הארץ, שארבעה ימים לפני חתונתו, בתום מסיבת הרווקים שלו, כשהוא שתוי ומשולהב, התנפל על צעירה בת 22, הכה אותה באכזריות, גרר אותה ממכוניתה לגדות הירקון ושם ניסה לבצע בה מעשה סדום, עד שעוברי אורח הצילו אותה.
אפרתי שנידון לשמונה שנות מאסר, שוחרר בחודש שעבר לאחר ריצוי שני שלישים מעונשו, למרות התנגדותה של המתלוננת, שעדיין מבועתת מהאפשרות שיסתובב חופשי. ועדת השחרורים השתכנעה בכנות החרטה של אפרתי ובמחויבות שלו לשיקום. אבל השאלות הקשות בסיפור הזה נותרו פתוחות, והן עומדות במרכז הכתבה של "עובדה" שתשודר הערב: מה מביא אדם "משכמו ומעלה", כפי שמגדיר אותו שני, להפוך ברגע אחד לטורף חסר מעצורים? מה סימני האזהרה המוקדמים אם בכלל? והאם זה באמת יכול לקרות לכולנו?
"יש איזושהי נטייה לחלק את העולם בין העבריין לבין הנורמטיבי", אומר ד"ר שני. "אני חושב שזו נטייה שגויה, שנובעת מהצורך של הנורמטיבי להגן על עצמו מפני המחשבה שמא הוא יכול אי פעם להגיע לנקודה הזאת. אבל הפער בין הנורמטיבי לעבריין הוא מאוד מאוד קטן. אפילו לא קיים לפעמים... בהינתן נסיבות מסוימות, חיצוניות וגם פנימיות, בן אדם יכול להגיע לידי ביצוע עבירה".
כל בן אדם?
"להערכתי כן. מהניסיון שלי, אין בן אדם שחף מזה. אין בן אדם שלא יכול להיות שם בסופו של דבר".
איך התרשמת מארז אפרתי בפעם הראשונה שפגשת אותו?
"התרשמתי מבחור מאוד ערכי ורגיש, שכל עולמו עבר טלטלה מטורפת. הוא לא היה מסוגל להבין. להבין ולקשר".
הוא היה מופתע מעצמו?
"מאוד, אני חושב".
במקרה של ארז אפרתי היו סימנים מקדימים?
"אני לא בטוח. אני חושב שבהרבה פעמים אנחנו כן רואים השפעה של מה שקורה במערכת הרגשית. כשבן אדם לא משתף ברגשות שלו וצובר רגשות יותר עוינים, הסיכון הוא יותר גבוה. אם תסתכלי על בני אדם ותחקרי מה התכונה הכי הכי מוצלחת שלהם, את תגלי שזו גם המגרעה הכי גדולה שלהם".
ובמקרה שלו?
"בפסיכולוגיה אנחנו מדברים הרבה על עידון או סובלימציה - שזה לקחת דחפים תוקפניים, לפעמים תוקפניים מינית, ולעדן אותם ולהפוך אותם לדברים יותר חיוביים".
אז זה לא יהיה מופרך לחשוב שארז אפרתי בחר במסלול שהוא בחר - אלוף קראטה, סיירת דובדבן, צלף, אבטחת אישים, מאבטח הרמטכ"ל - יכול להיות שהמסלול הזה נועד כדי להכיל את האגרסיות האלה?
"יכול מאוד להיות שכן".
כל אחד מאיתנו יכול להפוך להיות ארז אפרתי ברגע נתון?
"השאלה איננה אם כל אחד יכול להפוך להיות ארז אפרתי. השאלה אם יכולים להופיע או לבוא לידי ביטוי צדדים שאנחנו פחות מכירים. והתשובה אני חושב שכן... ככל שאני יותר עובד עם אנשים אני מבין כמה שאני מבין פחות. ומכל בן אדם שאני נמצא איתו באינטראקציה, אני למד".
ומארז אפרתי? מה למדת?
"את הפער שיכול להיות בין איך שאדם מתפקד ותופס את העולם בצורה ערכית, לבין מה שבסופו של דבר הוא יכול להגיע אליו".
הסיפור המלא הערב ב-21:00, ב-"עובדה"