כשסיימתי את הצילומים אצל מלכה, יהודה ועמית חכם, במכונית בדרך הבייתה, הרגשתי פתאום שמשהו השתנה בי. שאני קצת אחר.
מלכה ויהודה איבדו את שני בניהם, יותם ויואב, בתאונה מחרידה על ציר ז'בוטינסקי בפתח תקווה לפני שנתיים. בשבוע שבין השבעה לשלושים ליווינו אותם אז במאבקם הצודק והכל כך מרשים למציאת האחראי לכשל בכביש. הכתבה ההיא שודרה בפברואר 2013. כמה חודשים אחרי גילינו שמלכה, בת 50 פלוס, בהריון, אחרי שני טלפונים ועוד ביקור בית הבנו שיש לה בבטן שני בנים.
יש רגעים בצילומים של הכתבה הזו שלא אשכח כל חיי. למשל הרגע שבו אבא יהודה פוגש בפעם הראשונה את שני התינוקות שלו ופתאום אפשר כמעט לראות לצדו את שני בניו המתים, יואב ויותם, אוחזים בו כדי שלא יפול. או כשמלכה מורידה בחדר הלידה את מסיכת הניתוח הקיסרי ונושקת לפנים הקטנות של שני המתוקים שלה, וגם הרגע שיהודה נכנס לחדר ההתאוששות, מביט במלכה שרק עכשיו ילדה ואומר לה: "אשתי, את יפה. גם אחרי הלידה את כל כך יפה". ואז הוא נושק לה. צפיתי ברגע הזה 2000 פעם ובכל פעם שוב אני מתפרק מחדש.
הסרט שנשדר לכם מחר הוא סיפור גדול מהחיים. מוות ולידה, שכול ואושר, התמודדות מעוררת הערצה ומחשבה על תיקון שכבר לעולם לא יבוא. ומעל הכל יש בו נשמה פועמת יוקדת של אמא אחת, שעשתה מעשה אזרחי אמיתי בתקופה שרבים מאיתנו כבר התייאשו ממה שקורה פה. כי מלכה שנשבעה יום אחרי מות שני בניה שתחקור עד השורש את הכשלים, המחדלים והרפיסות השלטונית שקשורה לכביש והביאה למותם של כל כך הרבה אנשים, האישה ששר התחבורה ישראל כץ ייעץ לה בכתבה הקודמת "התמקדי באבלך", מלכה בסופו של דבר ניצחה. הכביש נסגר. והניצחון שלה הוא שיעור לכולנו. שיעור באיך לא מאבדים תקווה.
"עובדה", שני, 21:00