לפני פחות מחודש שידרנו את הכתבה על נדב ולירון סלע. נדב נפצע באורח אנוש בתאונת דרכים וחזר לחיים רק אחרי חמישה חודשים שבהם שכב בטיפול נמרץ מחוסר הכרה. רק אז התחילו קרוביו להבין עד כמה משמעותית הפגיעה שספג, מה אבד לנדב מלבד היכולת ללכת, לדבר ולתפקד באופן עצמאי. נדב איבד גם את הזכרונות שלו, כלומר את אלה מעשרים השנים האחרונות - השנים בהם הכיר את אשתו לירון, הקים משפחה והוליד שלושה ילדים קטנים.
אני חושב שלא פחות מאשר ההתמודדות של נדב, מה שהדהים אותנו היתה ההתמודדות של לירון עם החיים שהשתנו באופן דרמטי כל כך. ההכרה שהגבר שבו התאהבה לא יחזור לעולם להיות אותו איש, אבל דוקא מהמצב הזה, הוא דוקא התאהב בה מחדש.
בשנתיים שחלפו הנהג מעולם לא ביקש סליחה
בכל הזמן הזה היה עוד אדם שצילו ליווה את חיהם - הנהג שפגע בנדב, אחרי שנכנס במהירות לצומת שבה דלק רמזור אדום. צילומי מצלמת הרמזור ששידרנו, מראים את הרגע הנורא של התאונה. משפטו של הנהג הפוגע התנהל במקביל לקרב השיקום של לירון ונדב. נדב אמנם לא הגיעלבית המשפט. אבל לירון היתה שם בכל דיון. זו למעשה היתה גם הסיבה שבגללה פנתה אלינו. הנהג שהורשע בבית המשפט בחיפה נדון לשבעה חודשי מאסר. זה רף הענישה במקרים כאלה ולירון ומשפחת סלע חושבים שהוא נמוך וצריך להעלות אותו כדי להגביר ההרתעה על נהגים עבריינים.
כשבאנו לצלם בבית המשפט ביום שבו נדון בו הערעור שהגישו הנהג והמדינה על העונש (הנהג בבקשה להקל והמדינה להחמיר) לירון היתה בחרדה. היא חששה מהמפגש הראשון בין נדב והנהג הפוגע. החשש היה גדול במיוחד לאור העובדה שבשנתים שחלפו מאז, הנהג הפוגע לא פנה מעולם למשפחת סלע, לא ביקש סליחה מנדב על הפגיעה בו. וכך גם באותו היום כשצילמנו בבית המשפט. כשהם חלפו זה על פני זה, נמנע הנהג מלהישיר מבט אל נדב.
אני חייב להודות שבתוכי חשתי גם אני קושי גדול במעמד הזה. תאונות דרכים, בניגוד לשלל נושאים אחרים הנידונים בבית המשפט הן בכל זאת מיוחדות. הן עלולות לקרות לרבים מאיתנו, ובוודאי שלאיש אין כוונה לפגוע באדם אחר בתאונה. גם אם מעולם לא ביקש סליחה, אני רוצה להאמין שהנהג הפוגע התייסר מאז התאונה על הנזק שגרם. אבל מול נדב הוא לא מצא אף פעם את המילים או האומץ כדי לומר זאת. במהלך משפטו היה עסוק בניסיון להוכיח שאינו אשם בתאונה, את הקורבן של מעשיו לא ראה.
עוד ב"עובדה":
- נדב סלע איבד את הזכרון בתאונה והתאהב באשתו מחדש
- בן שני על המפגש הראשון עם נדב ולירון
- "ישבנו לידו וניסינו להחזיר אותו לחיים"
אולי במצב כזה יותר קל לסלוח
לאחר שידור הכתבה ב"עובדה", בית המשפט התכנס שוב, הפעם כדי למסור את הכרעת הדין בערעור, גם נדב ולירון חזרו לשם. ואז, דוקא אז מחוץ לאולמו של השופט, ביקש הנהג לומר לנדב כמה מילים. המפגש המצמרר ביניהם תועד ואנחנו משדרים אותו הערב ב"עובדה". כשראיתי את התמונות האלה, של נהג המבקש סליחה מהאיש שפגע בו, וכשראיתי את התגובה האצילית והמפתיעה של נדב, יכלתי לראות בעיני את הכוח של המפגש הזה. בית המשפט שלח את הנהג הפוגע לכלא לשבעה חודשים (גזר הדין המקורי לא שונה בהיבט הזה) אבל על פניו של האיש שנכנס עכשיו לכלא, ניתן לראות את השינוי, אחרי שהישיר מבט ופנה אל האיש שפגע בו קשה כל כך.
חשבתי הרבה על הרגע הזה, על התגובה המפתיעה של נדב לפניה של הנהג שפגע בו. אולי גם מצאתי לה הסבר, והוא כמובן על דעתי בלבד. נדב סלע שאני מכיר, הוא אדם שנפצע קשה, אבל אולי בגלל אובדן הזכרון שלו, ובודאי שבגלל חוסנו והאישיות שלו, הוא אדם שמקבל את מצבו אחרת ממה שהינו חושבים. הוא בעיקר מסתכל קדימה על השיקום שלו, על האיש שהוא עכשיו ולא על מה שאבד לו ולא ישוב לעולם. אולי, רק אולי, במצב כזה קל יותר גם לסלוח.
הכתבה המלאה תשודר הערב ב-21:00 ב"עובדה"