לפני מספר עונות, צילם רוני קובן כתבה על אמא ובת, סיגל וניצן ארד, שחלו בסרטן ונאבקו בו ביחד. כמה חודשים אחרי תחילת הצילומים האם, סיגל, הלכה לעולמה. שבוע אחרי השידור התקשרה אל קובן ליאת בר, חברתה הטובה של סיגל ז״ל וביקשה להיפגש במהרה: ״הסרט היה חזק ומכבד״ , אמרה לו, ״אבל החמצת נקודה חשובה. סיגל היא אחת מעשרות נשים שפוספסו, נשים שבאו לרופא עם גוש בשד ונשלחו בחזרה הביתה כי הן צעירות מדי. יש פה בעיה מערכתית וחייבים לעשות משהו״.
במציאות פה בארץ ישנן לא עשרות נשים כמו סיגל, אלא אלפים: 30 אחוז מהחולות בסרטן שד בישראל הן מתחת לגיל 50 ומערכת שלמה פשוט לא סופרת אותן. "לאחר היכרות עם הרבה מאוד נשים שחלו, התבררו לנו המספרים העצומים של הנשים הצעירות שחולות בסרטן השד", כתבה ליאת בר בעמוד הפייסבוק הרשמי של עובדה, "מה שהיה לי ברור זה שביני לבינן הפרידו רק מזל ומודעות"
ליאת, יחד עם גליה, נעה, יערה ואחרות, בליווי של רוני קובן וצוות "עובדה", החליטו לצאת ולהיאבק על הגילוי המוקדם: "בשביל חלק מחברותיי זה כבר היה מאוחר מידי אבל אנחנו הרגשנו שזאת סוג של צוואה שלהן, וגם בשביל הבנות שלנו זה היה סוג של חובה", הסבירה.
הגולשות מזדהות: "גם אותי פספסו"
מיד בסיום שידור הכתבה, התארחה ליאת בר בעמוד הפייסבוק של "עובדה" וזכתה לתמיכה ותגובות מנשים נוספות שהצהירו שישמחו להצטרף למאבק: "גם ככה יש בעיה של מודעות לזה, אז גם כשרואים משהו אז מתעלמים ממנו? הרי זה גוש ברור...", כתבה ליאור, וגם יסמין הוסיפה: "אני פשוט המומה מהאטימות של מערכת הבריאות לעניין. יודעים שיש בעיה ופשוט מטאטאים אותה "מתחת" לשטיח!! אסור לתת לזה להמשיך!".
"גם אותי פספסו", הודתה איריס, והיא לא הייתה היחידה שהזדהתה עם הכתבה: "אני חליתי בסרטן השד בגיל 43 ורק לאחר התעקשות שלי ושל משפחתי נשלחתח לבדיקות", מספרת רותי, "חשוב להתעקש", היא מפצירה. "כמו שאמר בכתבה ח"כ דוד צור", סיכמה ליאת, "ביחד, אנחנו ואתם, נהפוך להיות לובי שכבר לא יהיה ניתן להתעלם ממנו".
"עובדה", ימי חמישי ב-21:00