היא באה ליפן כדי להיות כאן זמרת גדולה, כוכבת. זה היה החלום שלה עוד מאז שהייתה ילדה קטנה. זאת הייתה אמורה להיות נסיעה שכולה הבטחה. אך שבוע לאחר מכן לימור מצאה עצמה מרותקת למיטה עם פגיעת ראש קשה, לא יכולה לזוז או לדבר שמסביבה מלחמת עולם משפחתית. מלחמה שמשאירה אותה תקועה ביפן. מצד אחד הקרובים וחברים מהבית שנחושים להחזיר את לימור לישראל. מצד שני, דני אביה שגר בארה"ב ורוצה לקחת אותה לביה"ח בטקסס. האיש הזה שעזב אותה כשהייתה תינוקת מנסה פתאום אחרי שנים של מרחק לתפוס עליה בעלות.
כשלימור הייתה בת שנתיים אביה עזב את הבית, כשהייתה בת 6 אחותה הגדולה נפגעה קשה בראשה בתאונה, וקצת אחרי יומולדת 16, האמא האהובה של השתיים, מרגלית נפטרה ממחלת הסרטן. בקיץ האחרון החלה לעבוד על אלבום באנגלית, חמושה בלוק הנכון ובקול מתפנק, לימור שרוני מחליטה שעכשיו זה הזמן שלה לזרוח. אסונות היו לה מספיק. פה היא תקבע לעצמה את המטרה הבאה שלה - להיות גדולה ביפן.
שבוע לאחר שנחתה ביפן לימור יוצאת ממסיבה של מפיק מקומי איתו יצרה קשר כבר בארץ. בחמש לפנות בוקר מתנגשת המכונית בעמוד חשמל. המפיק שנהג ברכב יוצא מהתאונה עם שריטות בלבד, לימור מובלת לביה"ח מחוסרת הכרה עם גולגולת מרוסקת, מצבה אנוש.
"הוא תמיד היה הקללה שלנו"
ענבל, אחותה הגדולה של לימור חיה בשנים האחרונות באוסטריה וניסתה להתרחק כמה שאפשר מהגורל המשפחתי. היא שינתה את שמה להלן, כמעט ולא בקרה בארץ אך הטלפון הבהול מיפן מחזיר אותה בבת אחת אל האיש ממנו ברחה כל חייה. "הוא לא אבא שלי. זאת הייתה הקללה שלי ושל לימור. לא הסכמנו לקרוא לו אבא".
כבר בימים הראשונים לאחר התאונה, דני האב מבהיר לכולם כי הוא האחראי הבלעדי על גורלה של לימור. הוא יקבע מי ייכנס לראות אותה ויפקח על כל המידע הרפואי.
בינתיים בישראל החברים מארגנים רכבת אווירית לטוקיו כדי להחזיר את לימור. כאן הם כבר מוצאים את עצמם מול החומה של אבא דני. "כל מי שהגיע, היה צריך לעבור אצלו ראיון והוא יחליט מי ייכנס לביה"ח ומי לא". ע"פ חוות דעת שנתן הרופא וחברת הביטוח הישראלית, אפשר היה להטיס את לימור לארץ 3 שבועות לאחר התאונה, אבל לאבא שלה יש תוכניות אחרות. הוא רוצה לקחת אותה לבית חולים בעל שם עולמי בטקסס. עד שתושג הסכמה לימור עדיין תקועה ביפן, כל יום שעובר עשוי לעכב את שיקומה.
7 שבועות לאחר התאונה ודני עדין מסרב לחתום על שחרורה לישראל. הסלון המשפחתי בארץ הופך לחמ"ל מאולתר, הופעות בתקשורת, פנייה לשגרירות יפן בת"א, ובמקביל שיחות לתוך הלילה לחברים ולקרובים בטוקיו.
בינתיים ביפן, קורה הבלתי ייאמן - לימור מתעוררת. כמה ימים אח"כ היא אפילו מצליחה לצייר. "היא כזאת נמרה. אם יש מישהו שמסוגל בעולם הזה כנגד כלל הסיכויים זאת היא".
ב-26 לינואר, למעלה מחודשיים אחרי התאונה מגיע איתות ראשון מיפן שדני האב מוכן סוף סוף לשקול את החזרתה של בתו. הדודה רוית עולה על הטיסה הראשונה לטוקיו, בתקווה לחזור עם לימור. בלילה היא נוחתת בטוקיו ואנו מגלים כי דני עזב במפתיע את יפן. לא ברור מתי יחזור.
לאחר שעות של טלפונים ובירורים בין ישראל ליפן, מגיע סוף סוף כרטיס השחרור של לימור לישראל ואיתו גם רופא ישראלי שמגיע לקחת את לימור הביתה אל משפחתה.
שמשפחתה של לימור יצאה לטוקיו להציל את לימור, הם ידעו כי ייתכן ולסיפור הזה לא יהיה סוף טוב, בטח לא סוף טוב כמו בסרטים. ייקחו חודשים ואולי אפילו שנים עד שלימור תשתקם באמת. האם תוכל אי פעם להבין את מה שקרה לה? האם תצליח להתחיל מחדש? לכל אחד מאיתנו מגיע מישהו שיילחם בשבילו. מישהו שייאחז עבורנו באחוז אחרון של תקווה, גם כשאפסו כל 99% הנותרים. מישהו שיאהב אותנו גם כשאנחנו לא מסוגלים לאהוב את עצמנו. מישהו שיחזיר אותנו הביתה בשלום.
תגובתו של ד"ר אמנון בן דרור, פרקליטו של האב, דני שרוני:
"אני משמש כעורך דינו של האב זה קרוב ל-30 שנה. הוא מכחיש בתוקף את כל הטענות שהופנו כלפיו. עובדה היא שמיד עם היוודע דבר התאונה, עזב מר שרוני את את כל עיסוקיו בארה"ב, והגיע באופן בהוך ומיידי לטוקיו, שם שהה בצמוד למיטתה של לימור למעלה מחודש ימים ברציפות."
"הדבר היחיד שהעסיק ועדיין מעסיק את מר שרוני, הוא טובתה של לימור והחלמתה המלאה. האב מעולם לא התנגד לכל טיפול רפואי שהוצע והתנהגותו היתה לכל אורך הדרך למופת. בניגוד לגורמים אחרים, מר שרוני פעל כשטובתה של לימור היא נר לרגליו, ודאגתו היחידה היתה שהטיפול וההטסה של לימור יבוצעו באישור רפואי ותוך שהדבר לא יפגע במצבה ובשיקומה. הקשר של מר שרוני עם לימור היה קשר הורי תקין, בפרט בשנים האחרונות."
עובדה, ימי שלישי מיד לאחר החדשות