בשבוע שעבר, אחרי אינספור ניסיונות להיכנס להריון, מצאה עצמה עינת דורון בחדר היולדות של בית-החולים "סורוקה" כשהיא סוף סוף מלטפת את תינוקה הטרי, נדב. באותה שעה, בבית בשדה בוקר, המתינו לה עוד שני חלומות שהתגשמו: גורי וינון. הם נולדו רק חודשיים קודם, בהודו. אתמול, כשכל המשפחה כבר הייתה בבית, הם התכנסו לצילום אחד, תמונת ניצחון אחת, של מאבק חוצה גבולות, להביא ילדים לעולם.
הם נישאו לפני ארבע שנים. עינת, אם לכרם בת ה-14 מנישואיה הקודמים. השניים חלמו על ילד משותף אבל זה לא ממש הצליח. עינת אמנם עברה טיפולי פוריות, אבל הניסיונות כשלו. "המחשבה שלא תהיה אבא היא מחשבה צורבת", אומר ערן.
"אחרי הריון שנפסק בחודש החמישי, הייאוש שלי היה גדול", נזכרת עינת, "אז באחת הנסיעות, הבנו שאנחנו חייבים לגבש תוכנית חלופית, ואז באיזשהו שלב נפלה ההכרעה על האסטרטגיה החדשה: מעכשיו יורים לכל הכיוונים". עינת המשיכה בטיפולי הפוריות שלה, וערן החל במקביל לבדוק באמצעות חברת "תמוז", של בן כיתתו דורון ממט, את האפשרויות להבאת ילד מאם פונדקאית בהודו.
לאחר שסיימו את שלב ההתארגנות, התבשרו כי הפונדקאית ההודית הרתה אבל הבשורה הייתה משמחת כפליים: ברחמה של האם הפונדקאית גדלו זה לצד זה זוג תאומים. "זאת הייתה סיטואציה מאוד מעניינת", נזכרת עינת . "אנחנו רוכבים על אופניים במדבר ופתאום מקבלים את הבשורה שילדים שלנו גדלים ברחם במקום רחוק ואחר. איך אפשר בכלל לעכל את זה?".
ערן, מנהל אגף קהילה וחינוך במועצה האזורית רמת נגב, דווקא קיבל את הסיטואציה בשלווה יחסית: "באמת שאני לא רואה את זה כבעיה. העיקר שיהיו בריאים ואז הכול יסתדר. חוץ מזה, צריך גם לסדר פרנסה לפסיכולוגים".
מהשלב הזה שני פרויקטים נוהלו במקביל מהבית בשדה בוקר. "הפרוייקט ההודי" ו"הפרויקט הישראלי". עינת וערן עקבו דרך האינטרנט אחרי התפתחות העוברים במומביי, ובמקביל ניהלו את כל הבדיקות והמעקבים הרפואיים אחרי ההיריון של עינת. החודשים עברו, העוברים גדלו, אבל לעינת היה ברור שאת לידת התאומים היא תצטרך ללוות מרחוק: בחודש השמיני להריונה היא לא יכולה לנסוע להודו.
ב2.1.11 הגיע טלפון ממומביי לבית בשדה בוקר: התאומים נולדו. עוד באותו היום ארז ערן מזוודה גדולה, בגדים וחיתולים ועלה לבדו למטוס במומביי. לבכור קראו גורי ולצעיר יותר- זה שנולד ממש דקה אחריו, קראו ינון.כל הזמן הזה עינת המשיכה לעבוד כמנחה של קבוצות נשים ליזמות כלכלית בנגב. "המפגש עם יזמות נשית במהלך השנים האלה היה היווה מקור השראה לנחישות ולעוצמה הנשית אותה הייתי צריכה על מנת להשיג את המטרה" אומרת עינת.
עינת התעדכנה בדרמה הגדולה שהחלה להתפתח בבית החולים במומביי: זמן קצר לאחר הלידה התברר שחיידק מסוכן תקף את ינון הקטן וסיכן את חייו. רק אחרי חודש לבד בהודו, כשמצבו של ינון התייצב, יכול היה ערן לטוס עם שני הילדים בחזרה לישראל. בשדה התעופה המתינה לו האמא הטרייה עינת, בחודש השמיני להריונה. בשבוע שעבר היא ילדה את הבן נדב בניתוח קיסרי, איך מסתדרים עם שלישיה"? לאט ובזהירות.. אומר ערן, "לצערנו עד היום שום פניה שפנינו לביטוח לאומי להכרה בנו כשלישיה לא נענתה. למזלנו גם המועצה האזורית רמת הנגב וגם הקהילה המדהימה של מדרשת בן גוריון תומכת ועוזרת וזה בהחלט עושה את החוויה הזו למופלאה.
שלשום עברו הילדים ברית מילה משולשת. " זה מרגיש שרק עכשיו כל החלקים נדבקו, אומרת עינת, "ערן , אני, כרם ושלושת התינוקות – סוף סוף משפחה אחת".
>> ימים אבודים: שיר חדש לאריאל הורוביץ
עובדה, ימי חמישי, 21:15
עוד בעובדה: אילנה דיין בתוך קן הצרעות של הטליבן | טיוח בחסות המשטרה | המדריך למהפכה של איתי אנגל | חיסול מורניה - הסיפור המלא | הנרדף | השבוי הישראלי בלוב מדבר לראשונה