"הדבר שאני הכי מצטערת עליו זה שלא אמרתי 'לא' באותה סיטואציה", אומרת עינת אואקרט, עם דמעות בעיניים, כשהיא חוזרת אל הרגע ההוא בו החליטה לחתום על טופס ההסכמה לדיקור מי שפיר. החלטה שעליה היא מתחרטת עד היום.
זה היה ההריון הרביעי של אואקרט, בת ה-42, ממושב קדש ברנע. הכול התנהל על מי מנוחות עד שבשבוע 26 חשה פתאום כאבים. כשהגיעה לבית חולים סורוקה בבאר שבע הרופאים אבחנו אצלה צירים מוקדמים ואשפזו אותה.
לדבריה, פחות מיממה אחרי האשפוז פסקו הצירים ואואקרט הופתעה שלמחרת התייצב ליד מיטתה רופא בכיר והציע לה לעבור דיקור מי שפיר. "שאלנו למה", היא מספרת." גם כי הרגשתי טוב וגם כי כבר עשיתי כמה שבועות לפני כן בדיקת מי שפיר, שהייתה תקינה.
"הוא אמר לנו שיכול להיות שיש זיהום מאוד מסוכן לעובר ולאם, ושחשוב מאוד לבדוק. בזמן שהתלבטנו הרופא הבהיר לנו, חד משמעית, שחייבים לקבל החלטה כמה שיותר מהר. עד ארבע אחר הצהרים".
לאחר התחבטות קשה, עינת החליטה לבצע את דיקור מי השפיר, והיא לא היחידה. מאות נשים שהגיעו לסורוקה עם צירים מוקדמים עברו, במהלך השנים, דיקורי מי שפיר בשלבים מאוחרים של ההריון, המכונים בשפה המקצועית "דיקור מאוחר".
התפיסה בסורוקה, הנשענת על כמה מטובי החוקרים בארצות הברית, גורסת שצירי לידה מוקדמים עלולים להעיד על זיהום ולכן כשאישה מגיעה עם צירים כאלה, צריך לדקור את שק השפיר ולנסות לאבחן את הזיהום. לדיקור מאוחר יש גם סיכונים. בערך 1 ל-200 מקרים עלול להתרחש סיבוך ובמקרה כזה התוצאה עלולה להיות לידה מוקדמת של פג שיהיה פגוע כל ימי חייו.
נשים שקיבלו המלצה לבצע את הדיקור המאוחר בסורוקה, לא ידעו, ולא יכלו לדעת, שבמקביל לדיקור, ניפקה החטיבה הגניקולוגית בסורוקה עשרות מחקרים ופרסומים העוסקים במי שפיר.
התחקיר שישודר הערב ב"עובדה" מעלה תמונה מטרידה לגבי השיקולים שהניעו את ביצוע הדיקורים. בסורוקה טוענים בתוקף שכל הדיקורים בוצעו מסיבות רפואיות בלבד. "המטופלות שלנו אינן שפני ניסיון", הם אומרים. ובכל זאת, עדויות המטופלות ואנשי הסגל מעלות שאלה קשה אחת - האם מאחורי הדיקורים עמדה טובתן של המטופלות או שיתכן והם בוצעו בעקבות רצון לקדם את המחקר?
מתי עושים מי שפיר? המדריך המלא לבדיקות בהריון
עוד בעובדה: מה הסוד של פעיל מפלגת העבודה לשעבר | למה בוכים הגברים המצרים