אין הרבה דברים שיכולים לגרום לגברים מצרים לבכות. משחק הכדורגל של נבחרתם בסודן מול נבחרת אלג'יריה, על כרטיס העלייה היחיד של מדינה ערבית למונדיאל, היה אמור להיות הכל חוץ מסיבה לעשות את זה.
נדיר לראות את רחובות קהיר שקטים, כשם שנדיר לראות את הגברים הקשוחים ביותר בעולם הערבי מתפרקים בגלל משחק. ובסופו של דבר זה רק משחק. למרות שהתחילו עם המון סבלנות, ככל שהתדרדר המצב על המגרש כך איבדו האוהדים את הסבלנות כלפי כל מה שמסביבם ובייחוד כלפי מי שניסה להרגיע אותם בערב הכל כך מעצבן הזה.
בתחילת הערב עוד היה ברור לכולם שממש עוד מעט מצרים עולה למונדיאל. בתי הקפה הזמינו מראש את האוהדים לחגיגות אחרי המשחק וכל מי שראה את המצלמה הביע אהבה. ממש לפני השריקה למחצית, אחרי שנבחרת אלג'יריה כבשה שער, לאף אחד כבר לא היה חשק לראות אותנו. בשניות האחרונות של המשחק גם קריאות נואשות לאלוהים לא הספיקו והכל נגמר. בימים שלאחר מכן שגריר מצרים באלג'יר חזר הביתה והקולות ברחוב כבר קראו לניתוק כללי של היחסים. ולחשוב שעד לפני שבועיים הם עוד היו אחים.
עוד בעובדה: מה הסוד של פעיל מפלגת העבודה לשעבר | הסכנה שבדיקור מי השפיר