איש מממכריו, שכניו, ואפילו אהוביו של שמואל לוי לא יכול היה לצפות את שאירע באותו ערב חמים בחודש אוגוסט 2008. ברחוב מרכזי בשכונת התקווה בתל אביב, ממש מול בית מפלגת העבודה, אירעה הדרמה.
לוי, פעיל מפלגת העבודה שהתפרסם במעורבותו הפוליטית בבחירות 99', שהובילו לפרשת העמותות, הסתער על אברהם רנה, תושב השכונה, והכה בו בברוטאליות ובחוסר שליטה.
התושבים הנדהמים שהתגודדו סביב לוי הנסער לא יכלו לדעת מה המניע הנסתר שהוביל לרגע ההוא. הם רק ראו אותו בסערת רגשות, צועק "אנס, אנס!" לכל עבר. הם לא ידעו על הסוד שנצר שמואל לוי בליבו יותר משני עשורים. הסוד שגרם לו התפרץ ברגע ההוא בכל הכוח.
אברהם רנה היה זקן ערירי בן 63 שהקדיש את כל זמנו לאיסוף גרוטאות. שבועיים אחרי התקרית, שבסיומה הוא שכב מוטל על הרצפה מחוסר הכרה, הוא נפטר מפצעיו בבית החולים.
מה גרם ללוי להתנפל על האיש האומלל? התשובה ניתנה רק בבית המשפט, בדיון בדלתיים סגורות. כעת, לוי מספר אותה לראשונה מול המצלמה. לטענתו, במשך כמה שנים, כשהיה ילד בכפר שלם, התעלל בו אברהם רנה מינית, והותיר בו פצע, שביום אחד בחודש אוגוסט 2008 נפתח מחדש.
"הוא לקח אותי באמתלות שונות"
בראיון ראשון, שבו הוא פותח את הסוד הגדול של חייו, משחזר לוי את אירועי היום ההוא. איך ראה, לטענתו, את אברהם רנה "מתעסק" עם ילד קטן. איך בהבזק של רגע חלפו מול עיניו דמויות שלושת ילדיו. ואיך בעצם שמואל הילד, חסר האונים, זעק שם פתאום מגרונו של האיש הבוגר.
"הוא היה בא לקחת אותי באמתלות שונות", משחזר לוי בראיון לעובדה. "בסיפורים שהוא קונה ממתקים, שהוא בא ללמד אותי דברים. הוא היה לוקח אותי לסמטה ליד הבית ושם מתעלל בי. אתה מרגיש אחרי זה שהשחיתו לך את הגוף, וזה קורה עוד פעם ועוד פעם".
לוי לא זוכר מה גרם לו לשתוק ולמה לא סיפר למשפחתו על המתרחש מאחורי גבם: "אני לא זוכר את המילים המדויקות שאמר, אבל אני יודע שהוא דאג להגיד דברים כדי שאני לא אספר. הוא היה מגיע, מביא לך איזה ממתק, שניים מסריחים, בשביל לנסות להשכיח".
ברגע שראה את רנה באותו ערב, אחרי יותר מ-20 שנה של הדחקה, הוא איבד שליטה. כל הזיכרונות צפו בו שוב. "הכל חזר לי בדז'ה-וו", הוא מספר. "כנראה שלא הייתה שליטה. ראיתי אותו אוחז בילד. תוך כדי הליכה הבנתי שזה הוא. הוא אחז בו באופן שהיה לי ברור שהוא הולך לפגוע בו. הוא מושך אותו והילד קצת נגרר אחריו. אמרתי לעצמי, שאני חייב לעשות מעשה". ולוי באמת עשה.
"פעם ראשונה הבאתי לו בוקס ובעיטה. הוא שכב על הרצפה, ולא זז. אמרתי לאנשים סביבי שהוא אנס, שצריך להזמין משטרה, שזה פדופיל". הילד אותו ניסה לוי להציל ברח, אבל הוא לא נרגע. הוא התרחק מהמקום ל-20 דקות וכשחזר ראה את רנה עומד על רגליו.
"אמרתי, וואלה, הוא לא בא על סיפוקו", הוא אומר. "הבן אדם הזה יחפש את הילד הבא". לוי החליט להתנפל עליו במכות רצח: "אחרי שהבן אדם כבר שוכב, בעטתי לו בראש. צעקתי, אפשר להגיד אפילו באטרף, שיזמינו משטרה ושהוא אנס ופדופיל. אני רואה אנשים מסביב, עומדים ולא מגיבים. הייתי בטוח שהם מפחדים ממנו. בעטתי בו שוב, בראש, כשהוא שוכב על הרצפה".
בית המשפט הכיר בסבל של לוי
על התקיפה הואשם לוי בהריגה. בהכרעת הדין, יש להדגיש, לא קבע בית המשפט שרנה הוא אכן האדם שתקף את לוי בילדותו. גם לצד סיפור הילד שאותו ראה לוי עם רנה לפני התקיפה, מעמידה הכרעת הדין סימן שאלה.
בסופו של המשפט, נגזרו על לוי שבע שנות מאסר בלבד, מתוך ההבנה שלוי אכן נשא צלקות של תקיפה מינית והן אלה שהביאו אותו להתקף הזעם הקטלני. לוי טוען שהכלא האמיתי שלו הוא הזיכרון: "פתאום הוא מסובב אותך, מכניס אותך לחדר קטן. מוריד לך את המכנסיים. התחושות האלו, של הנשימות, מלוות אותך כל החיים. אלו דברים שלא יכולים לעזוב אותך אחרי זה".
ממפלגת העבודה נמסר: "צר לנו על הנסיבות האישיות ומצבו של שמואל לוי כיום. מפלגת העבודה אינה מכירה בחוב כזה או אחר לאיש כזה או אחר ממערכת הבחירות של 99'. אנו מאחלים למר לוי כל טוב".
עוד בעובדה: הסכנה שבדיקור מי השפיר | למה בוכים הגברים המצרים