כמעט כל אישה שואלת את עצמה איך היא יכולה להיות אמא מאושרת. נושא חלוקת הנטל בין גברים-נשים, משפחה-קריירה כבר נשמע שחוק, מיושן ובעיקר לא רלוונטי למאה ה-21 - העולם הוא טכנולוגי, משוכלל ומשתנה, הרובוטים כבר מעבר לפינה והאוויר מלא שמועות על מותו של התא המשפחתי המקובל. אלא שמצד שני, הנתונים מחזירים אותנו אל המציאות. חלוקת מטלות הבית נותרה ממש במו אי שם בשיא המאה הקודמת: אצל 75% מהזוגות הנשואים בישראל האישה אחראית לכביסה, ב- 57% מהבתים האישה מנקה את הבית, ורק ב-4% בלבד מהבתים הגבר הוא שמנקה. את כל השאר עושה אדם שלישי (שהוא ברוב המקרים, כמה מפתיע, אישה).
חרדות מאובדן שליטה
אז מה באמת השתנה? האם מצבן של הנשים הידרדר או שמעולם לא היה טוב יותר? השאלה שצריכה להישאל בתור התחלה היא מהי בכלל "אימהות" עבור כל אישה ומה ההגדרה המדויקת ל"קריירה". איך מדייקים לעצמנו את המושגים הכל כך הבסיסיים האלו ומוצאים דרך אישית ואמיתית לחיות את המתח ביניהן. ג'ודית וורנר מתארת בספרה "הטירוף המושלם" את תחושת המחנק של אימהות רבות שמסתובבות באופן קבוע בהרגשה שהן עושות משהו לא נכון, שהן חיות בתוך בלגן. מה הסיבה לכך, היא שואלת, שדווקא דור הנשים המשוחרר והמיוחס ביותר בהיסטוריה מרגיש כך?
התשובה נעוצה באמונה הבסיסית של הנשים שהכל תלוי בהן: "זה עשרות שנים אנו נוטות לפעול כאילו מחלה מדבקת של אובדן שליטה אורבת לנו מעבר לכל פינה. מאחורי כל מכסה של סיר, מאחורי כל תפריט, מאחורי כל מגרש משחקים. מה שייחודי באמת לחרדה האמהית של ימינו הוא אמנותנו שאם משהו ישתבש אצל ילדינו זוהי אשמתנו כאימהות.. אנו מאמינות שעלינו להיות מסוגלות לשלוט בחיים בצורה כה מושלמת עד שנוכל למנוע את התרחשותם של דברים רעים. בלי טלוויזיה, רק חצי שעה טלוויזיה ביום, רק טלוויזיה חינוכית, בלי סוכר, בלי שומן רווי, בלי דיסני, בלי פיצה. אנו פועלות כאילו נוכל בכוח רצוננו בלבד (ועם תכנון טוב) להשפיע על האלים השולטים בגורלם של ילדינו. ליצור שדה-כוח סביב ילדינו, שיגן עליהם מפני השמנה, מפני חוסר מיקוד, מפני חוסר בשלות, מפני טונוס שרירים נמוך, מפני כישלון. ואם זה לא מצליח, אנחנו אשמות".
עוד ב"משפחה מאושרת":
- כאן גרים בכיף: הפרופיל המלא של הישראלי המאושר
- חשבתם שבגידות הן הגורם המרכזי לגירושין?
- מדוע האבהות הופכת את הגבר לנשי יותר?
בין אימהות למימוש עצמי
אחד המחקרים המרתקים שנתקלנו בהם במהלך התחקיר הקיף 40 אלף נבדקים מ-40 השנים האחרונות. כאשר משווים בין הצלחה בלימודים של ילדים לאימהות קרייריסטיות לבין ילדים של אימהות שנשארו בבית מגלים כי מאז שנות התשעים, מסתבר שעבור ילדים שנולדו בשנות התשעים והם היום בשנות העשרה שלהם - אין הבדל צפוי בהצלחה או בבעיות התנהגות שלהם בין אם האימהות קרייריסטיות ובין אם הן בחרו להישאר בבית לגלד אותם. יותר מזה, לא מעט מחקרים מוכיחים כי נשים משכילות שעובדות קשה יותר - צפויות לבלות זמן רב יותר עם הילדים שלהן מנשים פחות משכילות שנשארות בבית.
בפרק הקרוב של "משפחה מאושרת בשישה שיעורים" נציץ אל מצבן של אימהות בישראל בשנת 2014. נפגוש שלוש אימהות, כל אחת מהן חושבת ופותרת לגמרי אחרת את הקונפליקט: אימהות והקרבה או קריירה ומימוש עצמי. כל המחקרים מוכיחים שנשים עובדות הן יותר מאושרות וזה לא ממש מפתיע, עשייה ומטרות גדולות מאתנו הן חלק הכרחי מחיים עם איזון נפשי ותחושת משמעות. אבל איך חיים את המתח בין כל זה לבין המשפחה שצריך להוביל ומה כל אם עבריה צריכה לדעת.
ד"ר אייל דורון, יוצר הסדרה "משפחה מאושרת בשישה שיעורים", ומחבר הספר: "החיים בלונה פארק: אושר ומימוש עצמי במאה ה-21" שיצא השבוע לחנויות בהוצאת "כתר".
"משפחה מאושרת בשישה שיעורים", שבת ב-22:30, ערוץ 2