מוקדם יותר השבוע הודיע דובר צה"ל על ארבעה חטופים שמתו בשבי וגופותיהם מוחזקות בידי חמאס: נדב פופלוול בן ה-51, חיים פרי בן ה-80, יורם מצגר בן ה-80 ועמירם קופר בן ה-84. לפי ההערכות, הארבעה הוחזקו ביחד ונהרגו בח'אן יונס, ייתכן בזמן שצה"ל תמרן בגזרה.
בניו של קופר, רותם ושרוליק, וכלתו של מצגר, אילה, סיפרו ב"חיים ומעיין" על תחושת הכעס שמלווה אותם ועל הרגעים אחרי שקיבלו את הבשורה הקשה. "זה לא משנה כמה אתה מכין את עצמך, ולצערנו קיבלנו עדכונים שבועות לפני שהכינו אותנו לזה. כשזה מגיע בצורה רשמית זה לא דבר שאפשר להתכונן אליו. זה נכנס לנפש ומוריד. כמה שאתה חושב שהכנת את עצמך, אתה לא", סיפר רותם קופר.
רותם, מה הייתה השיחה האחרונה עם אבא?
"בשבת השחורה ותוך כדי האירוע, היו מספר שיחות סביב חדירת המחבלים והיכולת שלהם להינעל. הוא לא הרגיש טוב בשבועות שלפני וגם על זה דיברנו, אבל אז נותק הקשר. בחג השבועות בשנה שעברה היינו כולם בקיבוץ, היה את השיר של אבא ששרים בחג. זו הייתה הפעם האחרונה שזכורה לי שהיינו כל המשפחה ביחד בקיבוץ".
שרוליק, איך זוכרים את אבא?
"כשמתחילים להאיר את זה, כמו שקורה עכשיו, יש הבזקים מהעבר. אנחנו כבר שנים לא גרים בקיבוץ, אבל הבזקי הזיכרון קורים. הכל עולה, עולות תמונות של חיים, שהיה טוב".
יש כעס?
רותם: "כעס נוראי, זה מובן מאליו. אבא ואמא נחטפו בחיים ואמא חזרה אחרי 17 יום. היא סיפרה שהוא בחיים. הוא היה בחיים גם ביום ה-55, והם היו גם זמן לאחר מכן. הם אנשים מבוגרים, לא מסוג האנשים שחמאס רצו להחזיק. ביהירות שלנו, שכנראה לא נפסקה, פספסנו גם את זה. הרגשה נוראית".
מלוות תחושות שאולי אפשר היה להציל?
שרוליק: "ביום הזיכרון והעצמאות התעוררתי עם תחושת תבוסה. עשינו הכל, רצנו בכל העולם וצעקנו וזה לא עבד. אין מה לעשות".
גם אילה מצגר, כלתו של יורם, שותפה לכעס. "אפשר היה להוציא אותם. האנשים שרדו, היו בחיים כשהנשים נפרדו מהם. הוא היה במצב תקין, ובדצמבר קיבלנו את הסרטון שבו נראו בסדר, חיוניים. אם היו מניעים איזו עסקה בדרך, הם כבר היו בבית", אמרה ביייאוש.
את מאוד פעילה, משמיעה את קולך. את חושבת שמתנכלים?
"כן. היה שלב שמהממשלה יצאו מסרים שאנחנו פוגעים באסטרטגיה של המלחמה, שאנחנו נגד מדינת ישראל ושאנחנו הבוגדים. הבקשה של החטופים בבית נתפסה כהפוכה מלהמשיך את המלחמה, וזה שם אותנו במקום רע. אני אומרת די. שמונה חודשים שהמדינה בוערת, עקורים, חטופים, הלומי קרב, צו 8 בפעם השלישית. מתי נקרוס, מתי נעצור, מתי יעצרו בשבילנו בכוח את הלחימה ונישאר בלי החטופים בבית?".
קיבלתם תמיכה מהרשויות והממשלה?
שרוליק: "במהלך השבעה היו כל מיני, מעט מאוד. אבל גם מהליכוד הגיע נציג. חבר הכנסת חנוך מילביצקי הגיע, ובדקו מראש שזה בסדר שיגיע".
זה שהגיע מישהו מהממשלה שינה לכם?
שרוליק: "יש לנו את החטוף הפרטי שלנו אבל יש מדינה שלמה שסובלת ושצריך לחשוב גם עליה. למרות הכעס וחוסר היכולת של הממשלה, אנחנו עדיין רוצים שהמדינה תחזור לעצמה".
רותם הוסיף כי הם ימשיכו במאבק להשבת החטופים, והודה בכנות כי מלווים אותו רגשי אשם. "אנחנו כאן מסיבה פשוטה של מחויבות למאבק. לקיבוץ יש עדיין 35 חטופים בעזה, מתוכם 22 שאולי בחיים. הפוקוס צריך להיות על זה", אמר. "יש לי רגשות אשם אם עשיתי מספיק, או מדוע לא הפכתי את המדינה בעסקת הפעימות. אם היינו ממשיכים בהפסקת האש עוד עשרה חטופים, וגם אבא שלי, היו בה. אני צריך לחיות עם זה, ואולי היינו צריכים להפוך את המדינה כבר אז". גם אילה הצטרפה לדברים: "צברנו ניסיון ואנחנו מבינים שמשהו לא מתנהל כמו שצריך בקבלת ההחלטות. הנוכחות שלנו חשובה לתת רוח גבית".
את יכולה לשתף בביקורים אצלכם?
"הגיעו גנץ ואיזנקוט, שמחתי שהגיעו ויכולנו לדבר. לא הגיעו נציגים מהממשלה, קיבלתי טלפון מהשר קיש ואני מעריכה את זה".