"בעונה הקודמת עשו איזה שהוא משאל 'ממי המתמודדים הכי פוחדים?', והם אמרו שממני, הייתי המום. אבל לא נעלבתי. בעונה הזאת קרו שינויים גדולים, אנחנו רק ארבעה שופטים במקום חמישה. אני חושב שהשנה המגוון הוא מקסים. הרביעיה שהייתה בחצי גמר, ברמה המקצועית בישלו יוצא דופן, אבל גם ברמה האישית הם אנשים יוצאי דופן".
"כל אחד מהפיינליסטים בא לידי ביטוי באוכל גם אישיותית, הם שלישייה מקסימה". מספר אהרוני. "אני מאוהב באסתר ברמות שקשה לי לתאר במיוחד כי אני מת על זה שהיא מטעה. המראה שלה כאילו משייך אותה למשהו שונה, אבל היא חכמה, אינטליגנטית, מבריקה ובעלת חוש הומור. איתי גם כן כובש לב בצניעות שלו, במינימליזם ובדויק ונטלי בכלל יוצאת דופן, מצד אחד יש בה מאפיינים הודיים מאוד ברורים, מצד שני היא כל כך ישראלית". לבסוף מבקש השף להוסיף: "אם כל אחד מהשלישייה הזאת היה זוכה הייתי אומר בחירה מעולה, זה לא קרה מעולם. גם עכשיו יש פייבוריט אבל זה לא רלוונטי, זה יותר אישיותי מאשר קולינרי".
מה אנחנו הצופים לא רואים שאתם כן?
"אני רואה את התוכנית פעמיים, בצילומים ובזמן השידור. רוב הדברים שאני רואה בשידור אני כמעט ולא רואה בצילומים. למשל, אנחנו כמעט ולא רואים אותם מבשלים. מאחר והמתמודדים לא מקצועיים ולא "כבולים" בידייה של מקצוענות הם לפעמים עושים דברים ש"אסור לעשות" כי הם לא יודעים. יש להם את החופש לטעות באופן כזה שלפעמים יכולים לצאת לך דברים שאתה לא מצפה".
בשידור אתם לוקחים רק ביס מכל מנה, אחר כך אתם מתנפלים עליה?
"ממש לא. יום הצילום הוא נורא ארוך ולאורך כל יום הצילום את אוכלת. זה הדבר הכי קשה, זה לא ארוחת בוקר, צוהריים וערב. אוכלים ביסים קטנים במשך כל היום. פעם דג, פעם שוקולד, פעם פסטה. אני לא מתלונן אבל אני אומר שזה מסובך. לכן אנחנו לוקחים ביס אחד ולפעמים כשזה ממש טעים אנחנו מסתערים".