שלב האודישנים של "הכוכב הבא לאירוויזיון" הסתיים ובפרק הבא (שבת, אחרי החדשות, קשת 12) ייחשפו המתמודדים שעברו לשלב הבא. אחד הזמרים שכבר נכנסו לנבחרת וחולמים לייצג את ישראל על הבמה בשוויץ הוא דניאל וייס מבארי. באודישן שלא השאיר אף עין יבשה, סיפר וייס על התופת שעבר בשבעה באוקטובר, שר את "אני גיטרה" והקדיש את הביצוע להוריו שנרצחו.

היום (שישי) התראיין וייס בתוכנית של אילנית לוי ולירון זייד לקראת הופעתו בשלב הבא של תחרות השירה. בפאנל התארח גם השחקן והדוגמן ידין גלמן, שנלחם בשבת השחורה בקיבוץ בארי ונפצע. למרות הגבורה שהציג, גלמן ביקש להתנצל בפני וייס: "יש לנו הלוחמים שלחמו בבארי ובכפר עזה צורך להתנצל שלא הגענו בזמן. לא הגענו מספיק מוקדם ולא הגענו למספיק בתים. פנייה אחת ימינה או שמאלה, פספסנו את הבית שלך לצורך העניין או בית של אנשים אחרים", אמר והחמיא לזמר: "לראות אותך מדבר על לקום מהסבל ולקחת את זה למקום של ריפוי, לא רק שלך אלא גם של כל בן אדם ששומע את המוזיקה שלך, זה כוחות אדירים".

במהלך הריאיון סיפר וייס על ההחלטה להצטרף לתוכנית, על תהליך הריפוי שהוא עובר ועל הכוחות שהוא ממשיך לקבל מהוריו שאיבד: "החלטתי שאני שר מתוך כאב בהלוויה של אבא שלי, זה היה עם השיר שביצעתי באודישן. לא ידעתי אם אצליח לשיר, זה מעמד שקשה להכיל. החלטתי לתת לזה צ'אנס, הבנתי שזה מה שאבא שלי היה רוצה לקבל באותו רגע. ידעתי שאני אצליח, הרגשתי שהוא מקליל אותי ושהם מרימים אותי בעזרת הרוח שלהם".

המשמעות של המוזיקה השתנתה עבורך מאז שבעה באוקטובר?
"החיים של כולנו השתנו. הקצב שאנחנו משתנים בו הוא מטורף וקשה להסביר אותו במילים. החיים שלי נראים אחרת לגמרי בהמון מובנים, זה השפיע על המוזיקה שלי, על איך שאני רואה אותה ועל התפקיד שלה בחיים שלי. אם פעם זה היה ממקום של כיף, שמחה ולעשות משהו שאני טוב בו וליהנות מזה, היום זה הגיע למקום של ריפוי ושל נתינה".

יכול להיות שאם לא היית עובר את מה שעברת, לא היית הולך להתמודד ב"הכוכב הבא לאירוויזיון"?
"יכול מאוד להיות, אפילו סביר להניח. 'הכוכב הבא לאירוויזיון' זו מתנה מאוד גדולה. ההחלטה ללכת לזה השנה לא הייתה ממקום של צורך, האגו שלי אמר שאני לא צריך את זה כי באמת הופעתי הרבה וראיתי איך אני חי את החלום. הפעם ראיתי אותו מתממש, איך אני גדל עם ההופעות, מגשים את עצמי, יוצר שירים חדשים וכותב גם על ההורים. ההחלטה הייתה ממקום רוחני, ראיתי את אמא שלי בעיני רוחי כשקיבלתי את ההצעה להצטרף לתוכנית. ראיתי אותה שמחה, מאושרת ואפילו רוקדת מול העיניים שלי והלב אמר שזה הדבר הנכון. הם מלווים אותי בהרבה החלטות, מביאים אותי למקומות שאפילו לא חלמתי עליהם כמו התוכנית".

"אני רואה איך מיום ליום אני מצליח להרחיב את הלב שלי, לגדול ולתת מעצמי לאנשים איזשהו ערך", המשיך וייס לספר על התהליך שהוא עובר ואמר על הרצון להופיע באירוויזיון: "ככל שאני מרשה לעצמי לחלום ביותר גדול, אני רואה איך אני גם נותן מחוץ למדינה. רואה את הערך האמיתי שאני נותן כשאני על במה, בריפוי האישי שלי ונותן השראה. בא לי להגדיל את זה לכל העולם".

ראינו מה היה עם עדן גולן, זאת מעמסה נפשית גדולה. אתה בתוך תהליך עם עצמך, יש בך את הפניות לצאת אל ההרפתקה הזאת?
"מעבר לפניות, יש לי תשוקה מאוד גדולה לתת ולהאיר בצורה שאני יודע. מרגיש שיש לי את הפוטנציאל לעשות את זה בגדול. כשאתה גדל, אתה הרבה פעמים נתקע בקירות ואתה צריך להיות בעבודה פנימית. כשאתה מצליח להרחיב את הלב ולגדול מבפנים, אתה רואה את זה מתממש מבחוץ. בא לי לגדול עם כולם, שנראה דברים אחרת ושנבין שסבל זה נקודת מבט".