האחיות ניסני מהמטבח המנצח יצאו ביום רביעי האחרון מסכנת הדחה, אחרי שדפנה מורל ואורי מלמד זכו לניקוד נמוך מהן. כדי לחגוג את הרגע כמו שצריך, הן הגיעו להתארח אצל גלית ואילנית יחד עם ניב גלבוע, שהעביר אותן את מבחן הטעימה ולא חסך בביקורת.
למי שלא זוכר, עדי ומיכל לקחו סיכון גדול והגישו לסועדים מנות יצירתיות במיוחד. הבולטת שבהן הייתה המנה העיקרית, דג לברק עטוף בעלי בננה שנאפה בתוך כלי חימר, שזכתה לתגובות מעורבות משאר המתמודדים. "זה סוג של אידוי, הוא מוציא את כל המיצים ומתבשל במיץ של עצמו", הסבירה עדי לגלית ואילנית, "ידענו שהמנה לא הולכת להפיל אותנו לגמרי, אבל ג'וזף קיבל דג לא מבושל".
"בסופו של דבר יש לנו 12 דגים בתנור של בית", הוסיפה מיכל, "הדג עצמו היה טעים, הטכניקה והרוטב היו טובים. הם העירו בעיקר שלא הייתה הצדקה לחימר ואני חושבת שזו הביקורת הכי פחות רלוונטית, מה יכול להיות יותר מוצדק מזה שאני עובדת עם חימר כל היום?".
אבל עם כל הכבוד לחיים כהן, רותי ברודו ושאר משתתפי התוכנית, המבחן האמיתי היה זה של ניב גלבוע, שהמתין שבוע שלם לטעום את הדג המדובר והגיע מלא ציפיות. כמו בכל שבוע, דירג גלבוע את ארבעת המנות הכי טובות של המטבח המנצח. אל המקום הרביעי הגיעה המופלטה במילוי פרגית של שמעון ודורון, אל המקום השלישי הגיעו אצבעות הזינב של ג'וזף ונידאל, אל המקום השלישי הגיעה הפרגית העטופה באווז של דפנה ואורי ואת המקום הראשון כבש דג הלברק שהכינו האחיות ניסני.
"החוויה הזו היא מאוד מסוכנת. למרות שהוא מתבשל במיץ של עצמו, קצת יותר מדי ואפשר להרוג אותו", אמר, "זה הזכיר לי זכרונות ממונטה קרלו, פעם ראשונה שראיתי את הטכניקה הזאת. במסעדה הסועד לא שובר את זה לבד. מלצר דוחף עגלה עם גוף קשה ולבן, זה היה דג במלח, והוא עם פטיש ריסק את הכל. זה חלומי".
אחרי ששבר את כלי החימר וטעם את המנה, קבע שהיא קטנה מדי לטעמו. "המנה נהדרת", קבע, "אבל הגודל הקטן הורס. היא יותר מדי מימית ונוזלית ואני בטוח שאם הדג היה גדול יותר זה היה עוזר. מבחינתי, הרוטב בפנים מספק אז לא צריך את הרוטב בצד, זה יותר מדי בעייני". בסופו של דבר החליט גלבוע להעניק לצמד האחיות שתי מזלגות זהב, מה שהוביל את גלית ואילנית להעניק להן מזלג כסף אחד משלהן בנוסף.
האחיות ניסני עוסקות בתחום המסעדנות זמן לא מועט. בעברה ניהלה עדי מסעדה משלה וכיום מארחת ארוחות קונספט בביתה לקבוצות של עד 14 אנשים. מיכל מחזיקה שנים רבות סטודיו לעיצוב, בו היא מעצבת כלים למסעדות ובתי מלון, אלא שאז הקורונה הגיעה וטרפה את הקלפים. "יום אחד התעוררתי לפני ערב פסח ולא היו הזמנות", נזכרה, "עשיתי סוויצ' של 180 מעלות בעסק ועברתי למכור לשוק לפרטי".
